נאס"א בין כוכבים: סטארטרק בשירות חקר החלל
כשסוכנות החלל האמריקנית בנתה את מעבורת החלל הראשונה שלה, אנשיה נכנעו ללחץ הציבורי וקראו לה "אנטרפרייז", על שם ספינת החלל האגדית מ"מסע בין כוכבים". מאז צצו גם מחשבי-על, מגנים אלקטרומגנטיים ואפילו חלומות על תנועה במהירות האור - כל אלה כבר הופיעו בצורות שונות בסדרת "סטארטרק", וכיום מהווים השראה למדע בעולם האמיתי
יומן הקפטן, 27 באפריל 2012: מהרקיע הגיח עצם בלתי מזוהה בדרכו אל העיר ניו יורק שעל פני כדור הארץ. אפשר לזהות בוודאות שמדובר בבואינג 747, אבל מה זה שרוכב על הגב שלו? זו לא ציפור, זה לא מטוס, זה גם לא סופרמן. רגע, האם ייתכן שזוהי מעבורת חלל? כן, ולא סתם מעבורת חלל. זוהי האנטרפרייז.
כך, במטס חגיגי על גבי מטוס בואינג, הגיעה מעבורת החלל המהוללת לגבול הסופי שלה – The final frontier. ואלו המסעות של האנטרפרייז: נאס"א בנתה אותה בתחילת שנות השבעים ושיגרה אותה לראשונה ב-1976 – תחילה מגבו של בואינג 747 (ממש כמו במטס הפרידה 36 שנים אחרי), ואחר כך בהמראה רגילה. האנטרפרייז הייתה הראשונה מבין שש המעבורות בתוכנית החלל של נאס"א, ולמרות שהשמיים היו הגבול עבורה, היא סללה את הדרך – או את השובל הסילוני – עבור קולומביה, צ'אלנג'ר, אנדוור, דיסקברי ואטלנטיס שחדרו את האטמוספירה בדרך לחלל.
היא גם זאת שחתמה את תוכנית מעבורות החלל באותה טיסה מעל שמי ניו יורק, בדרך למוזיאון התעופה שעל נושאת המטוסים האינטרפיד העוגנת על גדות נהר ההדסון בניו יורק (שם היא שוכנת כיום). אה, כן, והיא קרויה על שם האנטרפרייז מ"מסע בין כוכבים".
האנטרפרייז האגדית - זו מסדרת הטלוויזיה המצליחה משנות השישים ומהסרטים שהגיעו אחריה - לא הושבתה עדיין, אף שלאורך השנים ספגה יותר חבטות ותקלות מזו של העולם האמיתי, שלא לדבר על קריסת שדות הגנה מגנטיים במהלך קרבות עם הרומולאנים והקלינגונים. ספינת החלל הבדיונית הושמשה שוב ושוב – תחילה בפיקודו של קפטן ג'יימס טי. קירק (בגילומו של וויליאם שאטנר) בסדרה המקורית, אחר כך בהובלת קפטן ז'אן לוק פיקארד (פטריק סטיוארט) בסדרת ההמשך "הדור הבא", ולאחרונה בטרילוגיה המחודשת מבית ג'יי.ג'יי. אברמס בה חוזר קירק חוזר לכסא הקפטן, הפעם בגילומו של כריס פיין. אבל בכל מקרה, יהיה המפקד אשר יהיה, "מסע בין כוכבים" תמיד הייתה שם להשראה עבור נאס"א ואנשיה. נראה שמדע בדיוני ומדע שימושי מעולם לא היו קרובים כל כך.
האמת היא שכשראשי נאס"א החלו בבנייתה של מעבורת החלל הראשונה שלהם ב-1974, הם ייעדו לה את השם קונסטיטיושן (Constitution). אבל אז נתקלו מנהלי סוכנות החלל ואנשי הממשל האמריקני בתופעה מדהימה – אלפי מכתבים התקבלו במשרדי נאס"א בוושינגטון ובבית הלבן ובהם דרישה לקרוא לה אנטרפרייז כמחווה לסדרה "מסע בין כוכבים", ששודרה בארצות הברית בין השנים 1966-1969 וזכתה להצלחה חסרת תקדים. מאחורי הקמפיין הנמרץ עמדה קהילת המעריצים רחבת ההיקף שהתגבשה, ואפשר לשער שלא מעט מעובדי נאס"א נמנו עליה. בכל מקרה, נוכח הלחץ הציבורי, ולמרות שלא הודה בכך אף פעם, הנשיא ג'ראלד פורד הורה לכנות את מעבורת החלל הראשונה "אנטרפרייז".
כשהאנטרפרייז יצאה מהמוסך במפעלי רוקוול שבקליפורניה, היו שם לקבל את פניה לאונרד נימוי, ג'ורג' טאקיי, וולטר קוניג, מישל ניקולס ושאר חברי צוות השחקנים שגילמו את חברי צוות הפיקוד בסדרה. והיה שם גם ג'ין רודנברי, האב המייסד של "מסע בין כוכבים" – מי שהיה למושא להערצה למיליוני נערים גיקים ברחבי העולם, ולמדענים פורצי הדרך שהם הפכו להיות בבגרותם. לימים הוא הוכתר גם כאביר חקר החלל, כשבינואר 1993 – כשנתיים לאחר מותו - הוענקה לאלמנתו השחקנית מאג'ל בארט מדליית השירות הציבורי של נאס"א בטקס חגיגי במוזיאון הסמית'סוניאן.
"רודנברי הרחיב את חקר החלל דרך סדרת הטלוויזיה המקורית שלו, שישה סרטי קולנוע, סדרת ההמשך 'הדור הבא'. החזון שלו של עתיד חיובי למין האנושי, כמו התוכן החברתי והאמנותי של הסדרה, זכו להצלחה אדירה מאז שהסדרה המקורית שודרה לראשונה ב-1966", נימקו ראשי נאס"א, "השפעת הסדרה שלו זכתה להכרה על ידי תוכנית החלל האמריקנית, כשמעבורת החלל הראשונה נקראה אנטרפרייז על שם ספינת החלל ב'מסע בין כוכבים'. אנשים רבים, כולל אסטרונאוטים ואחרים שמעורבים בתוכנית החלל, רואים ב'מסע בין כוכבים' בעלת השפעה מוקדמת על חייהם". שנים לאחר מכן, בנובמבר 2014 פוזר האפר שלו ושל בארט בחלל באמצעות עפיפון סולארי. גם השאריות של השחקן ג'יימס דוהאן (שגילם את סקוטי המקורי) היו שם כדי להתמזג עם אבק הכוכבים.
כשלאונרד נימוי הלך לעולמו בפברואר 2015 גם נאס"א הייתה שם כדי לחלוק לו כבוד אחרון. השחקן האהוב שגילם את ספוק הבלתי נשכח, הקצין הראשון של האנטרפרייז, זכה למחוות מרחבי החלל. האסטרונאוט האמריקני טרי וירטס שידר במסר מתחנת החלל הבינלאומית את ההצדעה הוולקנית המסורתית שהייתה מזוהה עם ספוק. גם האסטרונאוטית האיטלקית סם כריסטופורטי הפגינה את הערכתה לנימוי עם הצדעה משלה, והוסיפה בציוץ בטוויטר: "תודה שהבאת לנו את ספוק".
בקטע וידאו מיוחד שצולם עבור NASA ספדו לנימוי האסטרונאוטים מייק פנקי ולוקה פרמינטנו האיטלקי. "הדמות של מר ספוק השפיעה על דורות של מדענים וטכנאים בנאס"א, כמו על מדענים וטכנאים ומעריצי 'מסע בין כוכבים' מסביב לכוכב. כשאנו בנאס"א ושותפנו הבינלאומיים חוקרים את הירח, מאדים ומעבר, אנחנו לוקחים איתנו את הרוח והאנרגיה שלאונרד הביא לדמות של ספוק", אמר פנקי האמריקני והוסיף כמובן את הסיסמה הוולקנית המוכרת של ספוק: "Live Long and Prosper".
החיבור בין "מסע בין כוכבים" לבין נאס"א התחיל הרבה לפני השקת תוכנית מעבורות החלל בשנות ה-70. הדמויות והתסריטים שיצר רודנברי שימשו השראה לפיזיקאים, הטכנאים והאסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקנית, שלא פעם ניסו לממש את הקונספטים שגיבש במציאות. מדענים הרי נוטים להיות אנשים יבשושיים, הם טווים תיאוריות, אבל לא סיפורים. יש להם חזון, אבל לא דמיון. קירק, ספוק והאחרים הם לא רק מודלים לחיקוי רבי תעוזה, אלא בראש ובראשונה אכסניה רעיונית של מדע פופולארי, שלאו דווקא היה פופולארי עד אז. כיבוש החלל, סקרנות מדעית, אתאיזם, חדשנות טכנולוגית וחיפוש חסר פשרות אחר הקידמה - הדלק שהניע את אנשי נאס"א ביומיום הפך למקור תרבותי בטלוויזיה בכל העולם.
מעבר להנאה שהסבה לצופיה, וההשראה שהביאה למדענים בתחילת דרכם וגם לאלו המנוסים שבהם, "מסע בין כוכבים" הייתה פורצת דרך בכל הנוגע ליצירת טכנולוגיה. כמובן שבהיעדר צורך לבנות חלליות, קפיצות חלל במהירות האור או מתקני טלפורטינג שגם יעבדו כהלכה במציאות, עבודתו של רודנברי הייתה פשוטה יחסית. ועדיין, יוצר הסדרה שמר אמונים למדע לו סגד. הוא התעקש לתת את הדעת על עניינים מתחום הפיזיקה, האסטרונומיה, המתמטיקה ואפילו הרפואה, ובמידת האפשר לעצב את עולמו הבדיוני בהתאם. שנים אחרי שדמיין מכשירים וכלים שונים על המסך, אלו הפכו לחלק מהמציאות השגרתית. הוא סימן את היעד, המדענים כבר מצאו דרך לממש אותו גם בחיינו.
קחו למשל את המחשב באמצעותו מפעילים קירק וצוותו את האנטרפרייז. מי חשב בשנות ה-60 על מחשב-על שנשמע להוראות הקברניט ומאפשר שליטה בכלי עצום כל כך. ובכן, היום ספק אם יש טייס שיודע להפעיל את מטוסו ללא סיוע מחשב. ויש את כלי התקשורת האישיים איתם תקשרו חברי הצוות על האנטרפרייז ובעיקר במשימות מחוץ לה. באותם ימים הטלפון נייד נראה כמו מדע בדיוני, אבל עכשיו כולנו נושאים אחד כזה. ויש גם את האנרגיה החשמלית המניעה את הספינה בחלל, והקדימה את זמנה שמתחיל לצוץ כיום גם במוסכים של נאס"א.
מגנים אלקטרומגנטיים? כבר היום כלי טייס חלליים עושים שימוש בחוצצים חשמליים שמגנים מפני קרינה רדיואקטיבית. ותאמינו או לא, בסוכנות החלל יש מי שעובד על משכפלי חומר, קרני גרירה, ואפילו טלפורטינג (גם אם מדובר רק בשיגורם של אטומים בודדים ממקום למקום). כמובן ששום דבר לא עובד חלק כמו ב"מסע בין כוכבים", אבל רודנברי וצוותו רק העלו את האפשרות לקיומה של הטכנולוגיה – זהו תפקידם של מדעני העולם האמיתי לממש אותה במציאות.
לאחרונה נודע שאחד כזה, טכנאי פיזיקאי בשם הרולד ווייט, עובד בימים אלה על – לא תאמינו: ספינת חלל שתוכל לנוע במהירות האור. בהשראת קפיצות החלל ממוחו הקודח של רודנברי והחוקים שהגה אלברט איינשטיין בתורת היחסות שלו, ווייט הודיע כי הוא פועל בשירות נאס"א בניסיון לפצח דרך בה כלי טייס יוכל לנוע במהירות האור מבלי להתפורר לחלקיקי אנרגיה, וכך להגיע רחוק יותר ומהר הרבה יותר אל מעבר לגבול הסופי. "במקום עשורים או מאות שנים להגיע לנקודה כמו אלפא-קנטאורי המרוחק כארבע שנות אור מאיתנו, זה ייקח רק שבועות או חודשים", ניסה ווייט להסביר במצגת לפני ארבע שנים.
קפיצת חלל לדוגמה: warp
כל זה נראה מופרך לחלוטין, אך בינתיים המעצב מארק רדמייקר חבר לווייט ויצר בהשראתו דגמים ראשוניים של חללית שתהייה מסוגלת לנוע במהירות האור. כמו האנטרפרייז ובהשראתה, השניים מנסים לפחות לשרטט את קווי המתאר של האפשרות הבלתי נתפסת הזו עבור הדורות הבאים. "רצינו שיהיו ברשותנו די דימויים שיאוששו את התיאוריה של ספינת וורפ (Warp – קפיצת החלל) כדי לעודד אנשים ללכת עם קריירה של מדעים מדויקים", הסביר רדמייקר, "יש לספינה כמה תכונות של מדע בדיוני שאולי אף פעם לא יהיה ניתן להפוך אותם לדגם סופי, אלא אם כן נתאמץ מאוד". אגב, לדגם הספינה שלהם קראו ווייט ורדמייקר "IXS אנטרפרייז", אם תהיתם מאיפה בא הרעיון.
יומן הקפטן, 21 ביולי 2011: קצת לפני המטס החגיגי של האנטרפרייז, מעבורת החלל אטלנטיס נחתה בשלום במרכז קנדי שבפלורידה, אחרי כמעט שבועיים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. הייתה זו האחרונה במשימות תוכנית מעבורות החלל של נאס"א, שהושבתה אחרי יותר משלושה עשורי פעילות. כ-210 מיליארד דולר הושקעו בה לאורך השנים, והיא מנתה שורה של משימות מוצלחות, וכן שתי תאונות קשות שעלו בחיי 14 הרוגים (הצ'אלנג'ר שהתפוצצה עם המראתה ב-1986, וקולומביה שהתפרקה בדרכה לנחיתה ב-2003 עם אילן רמון הישראלי).
עם סגירתה של התוכנית, נגנזו חלומות של חוקרי חלל ואסטרונאוטים, אותם החליפו רובוטים בהפעלה מרחוק. כל מה שנשאר להם עכשיו זה לפנטז, ומי שתמיד היו שם לצורך העניין הם קפטן קירק, צוות האנטרפרייז ורוחם של רודנברי ונימוי. בעולם שלהם, הגבול האחרון עוד רחוק, רחוק מאוד.
