"אנשים כל הזמן שואלים אם אני בהריון"
רינת רגילה ללחשושים ומבטים על בטנה וברור לה שאנשים חושבים שהיא בהריון, מור מרגישה שתמיד בוחנים את הבטן שלה ונופר "זוכה" לניחומים מאנשים על המשקל שלא ירד חמישה חודשים אחרי הלידה. אמהות נאלצות לספוג הערות חסרות טאקט על משקלן ולהתמודד עם אנשים שבטוחים שמותר לומר הכל. אז מתי הילד הבא?
"תמיד בין ההריונות הייתה לי בטן קטנה שגרמה לאנשים לבהות בי כדי לנסות להבין באיזה שבוע אני או לגשת ולשאול אותי ישירות אם אני מצפה לילד נוסף", מספרת רינת פרדו-בלינקו, בת 35, אמא לבני 8, 7 ו-3 וכעת בחודש תשיעי להריון עם תאומים. "עד אחרי הלידה השלישית לא ידעתי אבל היה מדובר בהיפרדות שרירים, מצב רפואי בו טיפלתי בפיזיותרפיה".
כולנו מכירים את זה - מסתכלים על מישהי שאנחנו מכירים, רואים שמבצבצת לה בטן קטנה, ונראה לנו שהיא בהריון. רובנו נהיה מספיק חכמים כדי לא לשאול או לומר משהו, אבל מסתבר שיש לא מעט אנשים שמשום מה דווקא מרגישים מספיק נוח לתת דרור למחשבותיהם, ולגרום לנשים מבוכה.
אל תפספסו:
- לידה מוקדמת: הסימנים שצריכים להדליק לך נורה אדומה
- "כבר שבע שנים יש לי רגשות אשם"
- לידה בחופש הגדול - מה לעזאזל חשבתי לעצמי?
"הדבר הקשה יותר הוא שאני גננת ובכל תחילת שנת הלימודים, כאשר מגיעים ילדים והורים חדשים, מתחילים הלחשושים והשמועות וגם פרצופים לא מרוצים: 'היא בהריון, היא תעזוב את הילדים באמצע השנה, מעניין באיזה שבוע היא, איזה חוסר אחריות'. היו הורים שהיו ניגשים לשאול אותי ישירות אם אני בהריון ופעם אחרי פעם הסברתי בסבלנות שאני לא וזה מצבי הגופני", מספרת פרדו-בלינקו. עם ילדי הגן היה לי מאוד קשה. אם תשאלו עכשיו את הילדים שלמדו איתי בשנה שעברה אם אני בהריון הם יענו מיד 'לא, זאת ארוחת הבוקר שלה'. כי גם הילדים שאלו אותי לא פעם, כנראה אחרי ששמעו את ההורים שלהם. הקפדתי להסביר שזה הפלאפל, או הסלט או ההמבורגר".
- איך בישרת להורים בסופו של דבר שאת אכן בהריון?
"בסוף אחת המסיבות שנערכה בגן ביקשתי לומר כמה מילים. הייתי אז בשבוע שמיני בלבד (וכן, אפילו למשפחה הקרובה לא מבשרים בשלב מוקדם כל כך, אבל הרגשתי צורך ואחריות וגם לא רציתי להתחמק מהשאלה, אם מישהו יעלה אותה). אמרתי להורים: 'זוכרים שאתם כל הזמן שאלתם אותי אם אני בהריון? אז עכשיו אני כן ואני אפילו בהריון עם תאומים'. כמובן שקיבלתי ברכות חמות ואיחולים לבביים. זה בהחלט הוריד את רמת החשש הזה, במיוחד אחרי שהסברתי שאני יוצאת לחופשת לידה והגננת שתחליף אותי תישאר עם הילדים עד סוף השנה".
- האם מפריעות לך ההערות והשאלות?
"אני כבר רגילה, אבל מה שמציק לי הוא שלרוב מי ששואלות אלה נשים. דווקא הן, שבקלות יכולות למדוד את הסיטואציה על עצמן, טורחת להיכנס לי לרחם פעם אחרי פעם וגם להעיר לי על הדרך על המשקל או המראה החיצוני. גברים לא שואלים, אבל הם יותר בוהים לי בבטן".
כולם שואלים מה עם עוד ילד
מור אפרים, בת 32, אמא לבת שנתיים וחצי, מבינה טוב מאוד על מה פרדו-בלינקו מדברת. "בזכות מבנה הגוף שלי (רגליים וידיים רזות והבטן בולטת) התחילו לשאול אותי עוד לפני שבכלל תכננתי להביא ילדים. תמיד היו בוחנים את הבטן שלי, ואחרי שהתחתנתי אנשים פשוט הפסיקו להסתיר והתחילו לשאול האם אני כבר בהריון. אנחנו גרים בקיבוץ ולכן כולם כמובן יודעים הכל על כולם".
- ועכשיו, כשאת אמא, עדיין מציקים לך?
"ברור, הבת שלי בת שנתיים וחצי, אז לדעתם של הסובבים הגיע זמן להביא עוד ילד. אז השאלות והצעות הייעול פשוט לא מפסיקות להגיע".
- איך את מתמודדת?
"כשמדובר בחברות שלי, נשים צעירות, אני עונה בקצרה: 'רק אחרייך'. כאשר מדובר באנשים מבוגרים יותר אני מגיבה בנימוס ומסבירה שברגע שאני אכנס להריון, אדאג לעדכן את כולם מסביבי מיד".
"לא נורא, את תרדי במשקל"
"לפני שנכנסתי להריון הייתי מאד חטובה והתאמנתי במתכונת אינטנסיבית", מספרת נופר תנא בן דוד, בת 35, אמא לבן חמישה חודשים. "במהלך ההריון העליתי מעל 20 קילו ואפילו שחצי מהמשקל הזה ירד מיד אחרי הלידה, אני עדיין בעלת משקל עודף. ברור לי שעבר מעט מדי זמן מאז שילדתי ואני מקדישה את רוב זמני לטיפול בבני (אמנם חזרתי להתאמן בקבוצה של אמהות אחרי הלידה), ועדיין לאנשים יש איזשהו צורך לנחם אותי: 'לא נורא, את תרדי במשקל עוד מעט'. למען האמת, זה גם ממש לא מפריע לי, אני יודעת מה הדברים החשובים בחיים שלי".
- מעירים לך כל הזמן?
"פגשתי את מאמן הכושר שלי מלפני ההריון, הוא פשוט לא זיהה אותי וכשכן זיהה, הרגשתי את המבט ההמום שלו ומיהרתי להרגיע: 'אני אחרי לידה' ואז הוא אמר לי שאם אני רוצה לחזור להתאמן הוא יעשה לי מחיר נוח. כלומר, זו לא הייתה הערה בוטה, אבל אפשר להבין את משמעותה".
- קרה לך שהעירו לך גם לפני שבכלל נכנסת להריון?
"לפני חמש שנים בערך הייתי מלאה יותר. יום אחד, כשהייתי בחנות ספרים ניגשה אלי אישה זרה ששאלה אותי אם אני יכולה להמליץ לה על ספר כלשהו בנושא הריון ולידה. לא הבנתי למה היא מתכוונת והמלצתי לה על ספר אחרי הלידה ששמעתי עליו מחברה שלי. אבל במקום להודות לי, הגברת חזרה והדגישה שהיא רוצה ספר על ההריון, כי חשבה שאני בהריון. הסברתי לה שממש לא ובזה הסתיימה השיחה".
מתביישת במראה שלי
"את רוב ההערות על המשקל שלי קיבלתי דווקא מהמשפחה הקרובה (שרובם בה לא הכי רזים גם)", אומרת מור לבנת ישר-אל, בת 33, אמא לבן, בן שנה וחמישה חודשים. "נתנו הערות על המשקל כמו 'את לא מתכוונת לעשות עם זה כלום?' ודאגו גם להביא לי גלידה במקביל. אני מודעת היטב לעודף המשקל שלי וזה די מציק לי, במיוחד עכשיו, בקיץ, כשכל האמהות הולכות עם הילדים שלהם לבריכה ואני מרגישה שלפני הכל עלי להתעטף בהמון שכבות של בגדים, כי אני מתביישת במראה שלי. קשה לי עם זה, למרות כל העבודה העצמית. אני מקווה שבעתיד זה יעבור לי, אבל כרגע זה עדיין מקשה עלי מאוד".
הריון על פי המאיירת Line Severinsen. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
