סיפורה של פסקל נועה ברקוביץ' - קטועת הרגליים שתנסה לחזור עם מדליה מריו
כשהייתה בת 17 החליקה על רציף רכבת בפריז ונפלה מתחת לגלגלי רכבת נוסעת. לאחר הפציעה הקשה היא עלתה לישראל ומאז הספיקה לייצג את המדינה כבר פעמיים במשחקים הפראלימפיים. "ידעתי שאם אני שורדת את זה אני הולכת לתת בראש", סיפרה ל-ynet
פסקל נועה ברקוביץ' (48) תייצג בפעם השלישית את ישראל במשחקים הפראלימפיים שיתקיימו בחודש הבא בריו. הנערה הצרפתייה שהחליטה לפני כ-30 שנה לעלות לישראל ולהתגייס למרות הכל, תנסה לחזור לארץ עם מדליה.
ברקוביץ' נולדה בעיר אנז'ה בעמק הלואר שבצרפת לאב יהודי ניצול שואה, ולאם נוצריה שמשפחתה סיפקה מחבוא ליהודים במהלך השואה. כשהייתה בת 15 היא ראתה פרק של מיני סדרה שנקראה "אישה ושמה גולדה" שהותיר עליה רושם עמוק וחשף אותה למוצאה היהודי ולישראל, אותה כינתה "מדינה קטנה עם חזון גדול".
דרך הרדיו הצרפתי-יהודי התוודעה לעמותת שר-אל המארגנת פעילות התנדבותית בצה"ל ושכנעה את הוריה ואת העמותה לכלול אותה במסגרת ההתנדבות למרות גילה הצעיר.
ביולי 1984 הגיעה ברקוביץ' לראשונה לישראל, כמתנדבת מטעם העמותה בבסיס צה"ל בג'וליס, שם עבדה במשך חודש וחצי בתיקון טנקים. במהלך התקופה הזאת היא פגשה את תת-אלוף במילואים אהרון דוידי, שעמד בראש שר-אל, ואת הרמטכ"ל דאז משה לוי, שהתרשמו מאוד מנחישותה לעלות לארץ ולעשות שירות מלא.
בספטמבר 1984 עברה ברקוביץ לתיכון "סופי ז'רמן" היוקרתי בפריז. ב-13 בדצמבר של אותה השנה, היא החליקה על רציף רכבת, כשהייתה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לגלגלי רכבת נוסעת וכתוצאה מכך נקטעו שתי רגליה.
במשך שבועיים נאבקו הרופאים על חייה. יותר מחצי שנה היתה ברקוביץ בשיקום, כשלאורך כל התקופה היא חזרה ואמרה שהיא מתכוונת לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל. גם דוידי הגיע לבקר אותה והבטיח לעזור לה להתגייס. "אני ידעתי שאם אני שורדת את זה אני הולכת לתת בראש. אני לא ידעתי איך ומה", סיפרה ברקוביץ' והוסיפה: "אני ידעתי שאני רוצה לגור בישראל ולהיות ישראלית". בסופו של דבר היא הצליחה לשכנע את הוריה ואת הרופאים שטיפלו בה והיא שוחררה ועלתה לישראל.
משנת 1989 היא התאמנה בשחייה במסגרת נבחרת ישראל, כשהיעד היה אולימפיאדת הנכים של 1992. אבל שנה לפני התחרות היא עזבה את הנבחרת מסיבות כלכליות ופתחה בקריירה תקשורתית מצליחה.
כיום היא מתאמנת לקראת המשחקים הפראלימפים בריו, שם תייצג את ישראל בחתירה בקיאק. "כולם חושבים שלקראת האולימפיאדה אני מתעמלת המון", סיפרה. "אבל אני תמיד מתאמנת המון כי אין ברירה. זה יותר ממשרה מלאה כי חוץ מהאימונים צריך גם לשמור על הגוף לאורך כל הדרך, עד התחרות כדי להגיע לטופ".
זאת תהיה הפעם השלישית שברקוביץ תייצג את ישראל במשחקים הפראלימפים. בשנת 2007 היא נקראה להצטרף לנבחרת החתירה הפראלימפית של ישראל, 10 חודשים בלבד לפני המועד האחרון להשגת הקריטריון האולימפי להשתתפות במשחקים. היא נעתרה ובשנת 2008 ייצגה את ישראל במשחקים הפראלימפיים בבייג'ינג, שם דורגה במקום ה-8.
ארבע שנים אחר כך היא ייצגה את ישראל במשחקים הפראלימפים של לונדון בענף אופני יד וכן באליפות העולם בטיפוס, שם הגיעה למקום הרביעי.
לפני כשנתיים היא נבחרה להדליק משואה בטקס המסורתי בהר הרצל. עכשיו, רגע לפני פתיחת המשחקים הפראלימפים בריו היא מנסה להנמיך את הציפיות מהנבחרת ולקבל קצת תמיכה: "אני בהחלט בטוחה שכל הקהל שמתסכל עלינו יתמוך בנו, בכולנו, אם מדליה או בלי. כמובן שאנחנו נביא מדליות, כן? אל תטעו. אבל גם בלי אנחנו מבקשים מכם תמיכה. אז תעשו לנו לייק בפייסבוק תחפשו אותנו בתקשורת. אנחנו אתכם".
לפנייה לכתב/ת 
