המכתבים והזגזוגים של נטע / פלג בחמישי

נטע ריבקין היא מתעמלת אמנותית מצטיינת שהשקעתה, התמדתה והישגיה יכולים לשמש מודל לכל ספורטאי ישראלי. אלא מה, בשנה האחרונה היא לא הייתה המתעמלת הכי טובה בישראל. אז איך קרה שדווקא היא נסעה לאולימפיאדה ולא אלופת ישראל טורי פילנובסקי?

כי ככה החליטו פקידי האיגוד והוועד האולימפי כבר מזמן, בספטמבר 2015. מאז, בשיתוף פעולה עם ריבקין, הם הצליחו בדרכים פסולות להשאיר את ההחלטה על כנה עד ריו, גם כשהיה ברור שפילנובסקי היא טובה יותר, ובמקביל התאמצו להסתיר מהציבור את מאזן הכוחות האמיתי, בעזרתה האדיבה של להקת מעודדות מהתקשורת.

לא הייתה הטובה ביותר(איור: אופיר בגון)

פילנובסקי לא רק ניצחה את ריבקין באליפות ישראל באפריל, היא הציגה כושר נפלא גם באליפות אירופה שנערכה ביוני בחולון, הלהיבה את הקהל וסיימה שישית ביבשת. ואיפה הייתה ריבקין? היא הודיעה קצת לפני האליפות שלא תשתתף עקב פציעה.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה היא נעדרה מתחרות בגלל פציעה, אבל הפעם ריבקין גם שילבה פוליטיקה בהתנהלותה. מכיוון שבאליפות אירופה בחולון שוריין מקום לשופטת ישראלית, ולנו היו אמורות להיות שתי מתעמלות בתחרות, החליטה ועדת השיפוט באיגוד לשמור על אובייקטיביות ולשבץ שופטת שאינה מקורבת לאף אחת מהשתיים.

ריבקין נבהלה מהשיבוץ. במכתב ששלחה לחברי הוועדה, היא לחצה לשבץ שופטת שמסייעת לה בציונים, והסבירה: "המשמעות של שופטת תומכת וחזקה מאוד חשובה פה ואף קריטית... אני מבקשת בכל לשון של בקשה שתאפשרו לי להתכונן היטב ולהרגיש בטוחה באליפות אירופה שהיא ההכנה לאולימפיאדה".

טורי פילנובסקי(צילום: אורן אהרוני)

לדרישה הצטרפה המאמנת שלה, אלה סמופלוב, אבל תרגיל החישוק הלא קולגיאלי והבלתי ספורטיבי לא עבד. למרות הגמגום מצד יו"ר האיגוד, אופיר פינס, ולחץ מאסיבי מצד אגודתה של ריבקין, מכבי ת"א, ועדת השיפוט בראשות עו"ד דליה בושינסקי התעקשה שהצדק ייעשה וייראה ולא שינתה את השיבוץ.

וראו זה פלא: קצת אחרי שלא קיבלה את השופטת שרצתה, ולמרות שמאגודתה נמסר כי היא כשירה, ריבקין הודיעה שתיעדר מאליפות אירופה בגלל פציעה. היא אף אמרה בראיון כי "אין לוויתור יותר מדי משמעות". מוזר! הרי במכתב בו ביקשה, בכל לשון של בקשה, לקבל שופטת משלה, היא הדגישה שהמשמעות "חשובה ואף קריטית". זה המקום לציין כי ניצחונה של פילנובסקי באליפות ישראל הושג בניהולן של שופטות מחו"ל.

וזה לא הכל. במארס האחרון כתב מנהל היחידה לספורט הישגי, דני אורן, לאיגוד ההתעמלות ולוועד האולימפי כי "אליפות אירופה נקבעה כתחרות הכנה משמעותית לריו. השתתפותה של נטע באליפות זו היא חובה!!". למרות שני סימני הקריאה שבמקור, ריבקין נעדרה מהאליפות!! יומיים אח"כ בישרה המאמנת שלה: "אין לה כאבים ואין לה כלום. נטע חזרה לאימונים ותשתתף באולימפיאדה".

בתקשורת ובאיגוד חיבקו אותה(צילום: אורן אהרוני)

בכל אותה תקופה ריבקין הייתה רחוקה משיא כושרה וכשירותה, אך בוועד האולימפי ובאיגוד ההתעלמות החליטו שתהיה בריו בכל מחיר. אז מה אם יש לנו מתעמלת בכושר טוב ממנה, שאולי גם תצבור ניסיון לאולימפיאדות הבאות? הם כבר קבעו שנטע תישא את דגלנו בטקס הפתיחה ובזה, כידוע, אין לה תחליף.

ואכן, אחרי הצעידה בגאון עם הדגל (שאותו לא שמטה ולו פעם אחת), באו הפקשושים באולם ההתעמלות. צוות השיפוט בריו הורכב, למרבה הצער, מנציגי מדינות נייטרליות, ריבקין לא עלתה לגמר.

מצד שני, כישלון או לא, מחברותיה בתקשורת נטע שלנו קיבלה תמיכה וחיזוקים גם בלי לבקש. "ברור שאם הסרט והכדור לא היו נופלים, היא הייתה בגמר", פסקה השדרנית מירי נבו. ברור לחלוטין. בדיוק כמו שאם כל הקופצים לגובה לא היו מפילים את הרף, הם היו זוכים בזהב, ואם לסבתא של אוסיין בולט היו גלגלים, היא הייתה פרארי.

החוצפן

על התפקיד שתפרו לדורון שמחי חבריו באיגוד הכדוריד נכתב כאן בעבר. היו"ר, ששימש בתפקיד ללא שכר, הפך ל"מנהל פרויקט 2024", שאמור להוביל את נבחרת הנוער שלנו לאולימפיאדה בעוד שמונה שנים. גם חוזה יפה אירגנו לו: 37,800 שקל בחודש, פלוס רכב בליסינג והוצאות דלק.

בשבועיים האחרונים השתתפה הנבחרת, כלומר הפרויקט של שמחי, באליפות אירופה דרג ב' בליטא, ואפילו הצליחה להתעלות ולעלות לדרג א'. ומי לא היה בסביבה? נכון, מנהל הפרויקט. למה? הוא העדיף לקחת חופש ולנסוע לקרנבל בריו. בין השאר נצפה מעודד את רון אטיאס בתחרות הטאקוונדו, וכמובן תפס תמונה עם המדליסט שלנו מהג'ודו. ממש שמחי וששון!

שמחי עם ששון. הנבחרת בליטא והוא חוגג בריו(צילום מתוך פייסבוק)

שמחי (משמאל). מקורב למשלחת(צילום: אורן אהרוני)

ומה עם הפרויקט? שמחי עצמו העדיף לא להגיב, אולי בגלל הג'ט־לג, אבל דובר האיגוד אלון סגל מסר: "התוצאות הנהדרות מראות שהפרויקט ששמחי עומד בראשו, יחד עם מינהל הספורט והוועד האולימפי - מנוהל כראוי. מן הראוי היה שתפרגנו לעשייה ולהישג האדיר של נבחרת הנוער של ישראל בכדוריד".

נפרגן בכיף, אבל אם השחקנים והמאמן מסתדרים כל כך טוב כשהוא מצטלם עם הגיבורים בריו, למה משלמים כל כך הרבה לשמחי חולצה אפורה?

הבדיחה

האוהדים זכו, ההנהלה חגגה

"כבוד גדול למועדון". כך נאמר בהודעה שפירסמה הפועל חיפה, לכבוד זכיית אוהדיה במקום השלישי בתחרות "מגן הכבוד של נשיא המדינה". ומי הגיעו לקבל את הפרס מידי הנשיא רובי ריבלין? הסמנכ"ל רון פלדהיים, נציג הבעלים דורון אוסידון, הדובר נועם רגב, חבר ההנהלה אריה מידן והקפטן שלומי ארבייטמן.

קראתם נכון. האוהדים שזכו בתואר היוקרתי לא זכו להשחיל אפילו נציג אחד לטקס, אבל מההנהלה הגיעו ארבעה, פלוס הקפטן. שזה בערך כמו שהאוהדת מירי רגב תעלה על הפודיום בריו ותקבל מדליה במקום ירדן ג'רבי.

אוסידון דווקא היה בטקס(צילום: זהר שחר)

פניתי לדובר המועדון, נועם רגב, שביקש לבדוק את העניין ושב כעבור 20 דקות עם הסבר: "הזמנו שלושה מנציגי האוהדים, אבל הטקס היה בבוקר והם לא יכלו להגיע".

מי האוהדים שהזמנתם?

"יעקב רחמים, צביקה אורנשטיין וטל פריאל. שלושתם עובדים".

אבל יש לכם קצת יותר משלושה אוהדים, לא?

"בסדר, אלה השלושה המובילים מבחינתנו".

טוב, העיקר שיש יותר חברי הנהלה זמינים מאוהדים, ומזל שהם יכולים לשלב בין עבודה לטקסים. ואולי במשחק הבית מול בני־יהודה בשבת, ראשי המועדון יזמינו את שלושת האוהדים הנאמנים שהיו עסוקים, ויעבירו לידיהם את מגן ההוקרה שקיבלו מהנשיא.

מצד שני, אם יעקב, צביקה וטל יירדו לדשא לכבוד הטקס, מי יודה להם בתשואות מהיציע?

הבבא־בובה

ג'רבי חושפת את הסוד

בערך שבועיים אחרי שהוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי, איגוד הג'ודו ושרת הנישוקים והחיבוקים החליפו ביניהם טפיחות על השכם, התברר שהזכייה בשתי מדליות הארד בכלל לא קשורה אליהם. לחשיפה אחראית דווקא גיבורת ישראל, ירדן ג'רבי, שפירסמה בעמוד הפייסבוק שלה את התחקיר הבא:

"המדליסטים האולימפיים בג׳ודו גברים: אורן, אריק, אורי. מתחילים ב-א'. המדליסטיות האולימפיות בג׳ודו נשים: יעל, ירדן. מתחילות ב-י׳. א״י = ארץ ישראל".

מדהים! איך לא עלו על זה קודם? הרי רמזים ראשונים לכך הופיעו כבר בתקופת המקרא, כשאבנר בן־נר הרג בפלשתים ויעל אשת חבר הקיני חיסלה את סיסרא. הבנים ב־א', הבנות ב־י', אין מה לעשות, זה עובד.

ירדן ג'רבי(צילום: אורן אהרוני)

כמי שמכיר את הנפשות הפועלות במשרד הספורט, סביר להניח שתורת ההישגים הנ"ל תסייע מאוד בבניית הסגל לקראת טוקיו 2020, אבל חייבים לפעול בצורה מחושבת. כאשר א' ו־י' היו בני אותו מין, כמו אנדי ויוני למשל, לא השגנו מדליה אולימפית, וכך קרה גם עם שתי נציגותינו בשחייה הצורנית, אנסטסיה גלושקוב ויבגניה טטלבאום.

וצריך גם ללמוד מהטעויות. ג'רבי אמנם הקפידה לא להתייחס לצד השני של המטבע, ונמנעה מלנקוב בשמותיהם של שני הג'ודאים שהודחו כבר בסיבוב הראשון בריו - שירה ראשוני וגולן פולק - אבל המסקנות ברורות. ש' בנשים, ג' בגברים - בכישלונות תמיד אפשר להאשים את הש"ג.