הורים, תפסיקו להתבכיין על החופש הגדול
"כולם מנסים להביא לקיצורו של החופש ומדברים על 'יום הזעם', אבל תחשבו רגע למה באמת אתם רוצים לעשות את זה. הסיבה שלא הצלחתם למצוא סידור לילדים היא לא מספיק טובה". רינה זיסמנוביץ שמתגעגעת לחופש שהיה לה כילדה, מציעה לכם לנשום עמוק ולעזוב את החופש של הילדים בשקט
כשאנחנו היינו ילדים, בחופש הגדול, ישנו עד מאוחר, ראינו את "האיים האבודים" ואת "מנהרת הזמן", שרפנו את עצמנו שעות בים, ובעיקר מאוד לא רצינו שהחופש הגדול ייגמר. בסדר, בשבוע האחרון כבר מאוד רצינו כי כבר מיצינו. כי רצינו לחזור לחברים, ואפילו למורים. כי רצינו לחזור למסגרת, אבל לא הפסקנו להתגעגע לחופש.
הילדים שלנו, לעומת זאת, בחופש הגדול שלהם, ישנים עד מאוחר, רואים מיליון ואחד תכנים בהמון מסכים אפשריים, נוסעים ליער השחור או ליוון או לכל מקום אחר שיש בו מיליוני ישראלים, הולכים לים רק בשעות הבטוחות ולא רוצים שהחופש ייגמר. בסדר, בשבוע האחרון כבר כן. כי כבר נמאס להם. כי גם הם כבר רוצים לחזור לשגרה. וגם הם לא מפסיקים להתגעגע לחופש.
כי ככה זה. החופש הגדול הוא הזמן שבו כולנו התאהבנו לראשונה, בכינו ולא בפעם האחרונה, וזכרונות ילדות והתבגרות צרובים לנו בנפש. אז אחרי ההתרפקות הנוסטלגית, רגע של רצינות. כולם פה מדברים על "יום הזעם", על קיצור החופש הגדול ועוד כל מיני רעיונות הזויים. לא פחות. מדובר פה בחופש גדול!!! לא בפשע שהילדים גורמים לאנושות.
מה הבעיה שלכם?
ומגיע להם חופש. מהלימודים, מהמטלות, מהמסגרת ומהכל. וכן, זה לא מסתדר עם ימי העבודה שלכם. נו אז? יש הרבה דברים שלא מסתדרים עם העבודה שלכם. הפתרון הוא לא לבטל להם את החופש, לא להתחיל להתעצבן על שעות העבודה של המורים, ועל אוזלת ידה של מערכת החינוך, כי זה לגמרי לא קשור לעניין.
אז זו בעצם הבעיה שלכם: אין לכם סידור לילדים. אז הפתרון הוא ביטול או קיצור החופש הגדול?! כל כך לא. ילדים זו האחריות של ההורים שלהם. וכן, הפתרון הוא לא פשוט. אבל לצאת בקריאה לקיצור החופש הגדול, זה לא פתרון. אולי צריך שתהיינה מסגרות יותר ממוסדות לילדים הקטנים שעוד לא מסוגלים להישאר לבד בבית, אבל זה כבר סיפור אחר.
עוד על החופש:
- מחאת החופש הגדול: המשרד מלא בילדים
- כניסה לכיתה א' מהצד של המורה
- בשעה טובה: עוזרים לילדים להתכונן לגן חדש
אין לי פתרונות קסם. גם אני נאלצת ללכת לעבודה בימים שהילדים שלי בבית. ולא, לא תמיד יש לי מה לעשות עם הילדים, בעיקר בגילאים כשהם היו קטנים יותר. אז מתארגנים עם הסבתות, עם השכנים, עם בייבי סיטר ועם כל דבר שעוזר.
ולא, בארץ מספר ימי החופש הוא לא מוגזם. באירופה ובארה"ב, הילדים יוצאים לחופש כבר ביוני, ואז יש להם שבועיים בחורף, שבועיים באביב, ועוד כמה שבועות בין לבין, כי הם לא נחו מספיק. ואף אחד לא רוצה לקצר להם את החופש הגדול או לצאת לרחובות למען ביטולו.
החופש הגדול הוא מוסד. מקודש. של הילדות, של שנות ההתבגרות שלנו, שמסתיימות כשאנחנו מסיימים את ימי בית הספר. ואז מתחילים לנו החיים והעבודה והמירוץ האינסופי, ומה שנשאר לנו זו רק הנוסטלגיה להתרפק עליה.
תעזבו את החופש הגדול בשקט. זה אחד הדברים היחידים שנוכל להשאיר לילדים שלנו.
הכותבת, אם ל-3, וממש ממש מתגעגעת לימי החופש הגדול
צפו במחאת ההורים על אורך החופש:
לפנייה לכתב/ת 
