יפן תצליח לארח את האולימפיאדה הבאה?

ייתכן שראש ממשלת יפן סבור בימים אלה שיש לו מזל רע. בדיוק בימים שבהם מתקיימים המשחקים האולימפיים בריו, כאשר כל העולם חושב ספורט ומתחילה הציפייה לקראת המשחקים הבאים שיתקיימו ביפן בשנת 2020, מתפרסמים נתוני הצמיחה של כלכלת יפן ברבעון השני של 2016 ומתחילות התלחשויות לגבי היכולת של יפן לעמוד כלכלית במעמסה הזאת.

הנתונים אינם פשוטים, בימים שבהם סין, הודו ומדינות דרום מזרח אסיה מתחרות ביניהן מי תציג את הצמיחה הגבוהה ביותר (בינתיים הפיליפינים מובילה עם 7% שנתי לרבעון השני), יפן מתחבטת בין אפשרויות אטרקטיביות הרבה פחות. בתחזית של לפני תחילת 2016 היא חזתה קצת פחות מ-2% צמיחה של התמ"ג, בכניסה לרבעון השני היא כבר עדכנה זאת ל-0.7% וסופו של הרבעון הזה הצביע על צמיחה בקצב שנתי של 0.2%, כלומר קיפאון.

הכל עומד על חודה של צמיחה כלכלית ביפן של היום. המדינה הזאת, שהובילה את הצמיחה של אסיה משנות החמישים ועד סוף שנות השמונים, נקלעה בהמשך הדרך לקיפאון כלכלי, מה שידוע כ"השנים האבודות" של יפן. שינזו אבה, נבחר לעמוד בראש הממשלה בעיקר בגלל ההבטחה שלו להניע את הצמיחה קדימה. היפנים הלכו לקלפיות והצביעו עבורו בהמוניהם כי הם חשו שימי התהילה עומדים לחזור.

אמר ועשה. מאז שעלה לשלטון מקיים ראש ממשלת יפן את מה שידוע כ"אבנומיקס", תכנית שאפתנית של הזרמת כסף רב על מנת לעודד צריכה והשקעות, ועל מנת ליצור סנטימנט חיובי שמאפשר לאזרחים לפתוח את ליבם ואת כיסיהם. הוא יוזם סדרה של יוזמות חקיקה שנועדו לעודד נשים לצאת מהבית ולהצטרף למעגל העבודה, פועל לביטול מונופולים במשק ומחפש דרכים לעודד חדשנות ביצור התעשייתי היפני. החדשנות נועדה להגביר את התחרותיות של התעשיה היפנית ולשם כך יפן הביעה את העניין שלה בחדשנות ישראלית, ולמען המטרה הזאת גם התקיים הביקור של אבה בישראל בתחילת שנת 2015, שסימן התחממות ביחסים בין המדינות.

נתניהו ואבה בעת ביקורו של האחרון בישראל(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

הקושי - ליצור צמיחה במדינה עשירה

זה היה ניסוי בסדר גודל עצום של מדינה גדולה ועשירה. סין עקבה אחריו בשבע עיניים מתוך ידיעה שגם הכלכלה שלה עלולה בבוא הזמן להגיע ל"שנים אבודות", המודל הכלכלי של שתיהן דומה הקשיים של יפן יהיו מחר הקשיים של סין, ואולי גם ההצלחה של האחת תהווה דוגמא להצלחה של האחרת. היום, לאחר מספר שנים בהן רצה תכנית האבנומיקס צריך היה כבר להגיע הרגע בו היא תיתן פירות, אך התוצאות של הרבעון השני של 2016 היוו מכה קשה גם לאופטימיים הגדולים ביותר.

הסיבות לכך רבות. קשה ליצור צמיחה כאשר המדינה היא עשירה, משגשגת ובעלת רמת חיים גבוהה ולמעשה כבר הגיעה אל "תקרת הזכוכית" שלה. מספר מדינות קטנות ויחודיות כדוגמת סינגפור, לוקסמבורג ונסיכויות המפרץ הצליחו לעשות זאת, אך את מה שהן עשו קשה ליישם במדינה תעשייתית וגדולה ורבת אוכלוסין דוגמת יפן.

את המשימה הקשה והכמעט בלתי אפשרית הזאת מנסה לעשות אבה בעיקר על ידי הזרמת כסף כאשר כלכלת יפן כבר סובלת מגרעון עצום, ועכשיו הגרעון הזה כבר גדול עוד יותר והוא הולך ומעמיק ומתקרב ל-400% מהתוצר הלאומי. הכסף יצא, הוא למעשה ממשיך לצאת, הצמיחה לא הופיעה, לפיכך גם לא חלה עלייה בגביית המסים, ומה עושים כדי להחזיר אותו? 

(צילום: EPA)

גם העולם שמסביב לא האיר פנים לתוכנית. כאשר הכריז עליה ראש ממשלת יפן, לפני שנים בודדות, הייתה סין, השכנה הענקית שממערב, בתהליך של צמיחה מואצת שהעלתה משנה לשנה את הביקוש שלה לסחורות יפניות. היום אנחנו כבר לאחר משבר הבורסות הסיניות, הצמיחה של סין מואטת, היא מוציאה פחות ביקוש למוצרים מיובאים, במיוחד כאשר אלה מוצרים יקרים דוגמת אלה של יפן, גם התיירים הסיניים כבר נוסעים פחות אל יפן היקרה ומעדיפים על פניה את דרום מזרח אסיה הזולה, אירופה לא מהווה בשורה כי גם אצלה נמשכת הדריכה במקום שהחלה עם משבר יוון בשעתו, והיצוא היפני, המנוע של כלכלת השמש העולה, לא מצליח להתאושש.

נשארה רק האולימפיאדה, התקווה האחרונה. כחלק מהאבנומיקס נלחמה המדינה על קבלת אירוח המשחקים, השקיעה הון רב בהקמת התשתיות וכל זאת מתוך ציפיה שזה יהווה זרז נוסף לכלכלה ולצמיחה. ההשקעות בתשתיות של אירוח המשחקים כבר יצאו לדרך אך כאמור אין סימן לצמיחה שנוצרה מכך.

היפנים מכינים את האולימפיאדה בקפדנות ובמצוינות המאפיינים אותם, חברות טכנולוגיה רבות, וביניהם גם ישראליות, מוזמנות אליה על מנת להשתתף בפרוייקטים של אבטחת המשחקים, אבטחת סייבר, בניייית תשתיות הסעת המונים, מיצגי מולטימדיה ציבוריים, קשרי תקשורת וזאת לצד הרחבת יכולות ההסעדה וההלנה ותשתיות הספורט עצמן.

ההערכות שניתנו בתחילת הדרך דיברו על הכנסות נוספות של מיליארדי ינים ותוספת של מאות אלפי מקומות עבודה. האם זה יקרה? ההשקעה והציפיות הם חלק מהרוח של האבנומיקס אשר לא הוכיח את עצמו בנגזרות אחרות, ומדוע כאן הוא צפוי דוקא להצליח בתחזיותיו? לא כל אולימפיאדה הייתה בבחינת הצלחה בתחום ההכנסות, וכך גם עלול לקרות למשחקי טוקיו 2020. בעוד ארבע שנים תצא האולימפיאדה הבאה לדרך. מייקל פלפס ואוסיין בולט כבר לא ישתתפו, יהיו כוכבים וכוכבות אחרים.

רבים תוהים היום אם מצב הכלכלה היפנית לא יפגע ביכולת שלה להמשיך ולהזרים את הכספים הדרושים, האם תושלמנה כל ההכנות כפי שנדרש או אולי תהיינה בעיות כפי שהיו באולימפיאדת אתונה? ונשאלת גם השאלה מה יקרה אם אמנם המשחקים לא יחזירו את ההשקעה בהם והדבר יפגע בכלכלת יפן באופן שיתווסף על מה שכבר קרה עד עכשיו.

טל רשף יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים ביפן, מעביר לעובדים ומנהלים בחברות ישראליות סדנאות לפעילות מול מזרח אסיה.