אלטרואיסטית או אגואיסטית? מבחן האהבה
האם אהבה הורית מונעת מאגואיזם ומה לגבי אהבה רומנטית? ד"ר אורלי בלומברג-מזרחי במסע אבולוציוני אל שורשי האהבה
רגש האהבה הופיע לראשונה לפני 150 מיליון שנה כפתרון לבעיה השרדותית. בראשית החיים על פני האדמה היו בעלי דם קר (וירוסים, דגים, זוחלים) שנזקקו לחום השמש כדי לפעול, כך שהם היו פעילים ביום ומנוטרלים בלילה. אלה שהצליחו לייצר חום גוף בעצמם ולא דרך השמש, קיבלו גישה חופשית למזון לאורך כל הלילה, כשהזוחלים הגדולים נותרו מנוטרלים.
היונקים נולדו עם מנגנון וויסות חום עצמאי שכזה, רק מה - המנגנון הזה לא מתפקד בראשית החיים, ועד שהוא ייכנס לפעולה, האימא נדרשה לספק את חום הגוף לגוזליה. למה שאמא תשקיע זמן, אנרגיה, מסירות וחשיפה גדולה כל כך לסכנות, כשגברת צבה חופרת לה גומחה קטנה מול השמש, מטילה ביצים והולכת לה לשלום? שתיהן, אם כן, מעמידות צאצאים - אז מהי המוטיבציה להשקיע בהורות כל כך תובענית? התשובה היא אהבה.
משפחת היונקים הביאה לעולם את רגש האהבה אשר הציף את האם באושר גדול על שגוזליה מחוממים ורגועים, עד שהיא לא ראתה באילוצי הטיפול האינטנסיבי כל ויתור או מגבלה. אימהות מניקות אינן מקריבות את עצמן למען ילדיהן, אבל זה כן מעניק להן טעם לחיים. לראות את הצאצא אוכל – מעניק סיפוק, להרגיש אותו – מעניק הנאה, איום עליו – מטיל אימה, והסרת האיום – מזרים תחושת רווחה עמוקה. האבולוציה בררה לה דחף, רצון, נתינה, דאגה, שמחה וסיפוק שמניעים את האמהות, כך שהמטרה לשמה התעוררה האהבה האמהית הזאת היא דווקא אגואיסטית.
אוהב ואהוב – אלטרואיסט ואגואיסט
אם חשבתם שאהבה רומנטית נולדה כדי לעזור לאם לטפל בצאצאיה, סימן שיש בלבול בין רגש ההתאהבות לבין רגש האהבה. ההתאהבות נולדה כדי לחבר בין השניים ולהשאיר אותם כך עד שהצאצאים יהיו עצמאיים. לכן כל התאהבות מתפוגגת אחרי שנתיים עד ארבע שנים. לאהבה רומנטית יש אג'נדה אחרת לגמרי – להצמיח את עצמי, כי גם צמיחה היא מטרה השרדותית.
העולם שלנו משתנה כל הזמן והיכולת של האדם לשרוד בו תלויה ביכולת שלו להשתנות, להתחדש ולאמץ התנהגויות חדשות. התפתחות האנושות מונעת מהדחף שקיים בנו לשינוי, התפתחות וצמיחה אישית. אלא שצמיחה אישית היא תהליך אין סופי ורצוף בקשיים, נפילות ואכזבות. אפשר לעבור אותו לבד כמובן, אבל התנאים האופטימאליים שמאפשרים לעבור אותו בצורה הכי גבוהה שיש הם בעזרת תמיכה, עזרה, עידוד והכוונה אין סופיים. איפה אפשר לקבל מסירות שכזאת לאורך שנים ארוכות? רק במקום של אהבה, שבו הטיפול, התמיכה והעזרה מעניקים סיפוק לנותן ולא נחווים כמטלה. רק במקום שבו אתה עצמך הכי אהוב.
באהבת הורים יש את המסירות, אבל אין את התכנים. ההורים בדרך כלל שבויים בתפיסות מיושנות (הרי העולם משתנה כל הזמן). באהבה של חברים יש את התכנים, אבל אין את הזמן. חברים יכולים לספק עזרה נקודתית בלבד פה ושם, אבל הם לא זמינים לנו כל הזמן. רק אהבה רומנטית בנויה לתמוך בתהליך הצמיחה האישית שלך לאורך זמן. היא זו שמפעילה את הדחף לעזור לך ומפיקה מזה הנאה וסיפוק. זו הסיבה שנישואים חשובים היום לאדם יותר מאי-פעם. אם אנחנו חווים קשיים בנישואים, זה לא מפני שהנישואים עצמם לא מתאימים לתקופתנו, אלא מפני שהכלים שבהם אנחנו מתנהלים בזוגיות מודרנית הם לא פחות ממיושנים.
הקסם שבאהבה רומנטית
אהבה בתורה שווה לנתינה, כך שהמטרה של האהבה היא אגואיסטית, אך הרגש עצמו הוא לא פחות מאלטרואיסטי. ואכן, אין שום צל של אגואיזם כשהוא קם ב-11 בלילה כדי להכין לך משהו טעים, סתם ככה, כי נורא מתחשק לך. או כשאת יושבת שעות על האינטרנט רק כדי לחפש עבורו מאמר בנושא שהוא צריך. מי שימצא בזה מניע אגואיסטי עקיף, חייב לזכור שיש דרכים קלות יותר, מהירות יותר ותובעניות פחות כדי לזכות בהערכה, תודה, חיזוק או כל רגש חיובי אחר.
וזה הקסם שבאהבה: האהבה עצמה היא דחף לנתינה כי כך היא בנויה במוח. מה שאגואיסטי (מבלי שזו תהיה מילה גסה) הוא התקווה להדדיות, כי להיות אהוב משמעו קבלה. הקסם הוא מעגל הנתינה והצמיחה שנוצר בין שני האוהבים. ובמובן הזה, אהבה רומנטית קסומה יותר מאהבה הורית, מפני שבאהבה הורית הנתינה עצמה מקיימת את המטרה האגואיסטית: שמירה וטיפוח הצאצאים. באהבה רומנטית הנתינה עצמה לא מקיימת מטרה אגואיסטית.
במקרה שלי למשל, כשרציתי שנשקיע כספים בהקמת עסק עצמאי, בעלי לא חיכה שנבדוק אם זה בכלל משתלם מבחינה כלכלית, ועודד אותי ללכת על זה, בתואנה ש"זה שווה, ולו רק כדי למנוע תחושת החמצה שלא ניסית". I rest my case!
ד"ר אורלי בלומברג-מזרחי היא מומחית באבחון זוגיות.
לפנייה לכתב/ת 
