תקרית הטרמפולינה: "תוצאה של אפליה ממוסדת"
הקללות שהפנתה ישראלית ותיקה כלפי אישה ממוצא רוסי - החזירו עולים ותיקים מחבר העמים לזמנים אחרים. כיום רבים מהם סבורים שהיא אינה מעידה על הכלל, אך הם מציעים לא להתעלם מהבעיות שאיתן הם עדיין מתמודדים בכור ההיתוך
תקרית הטרמפולינה, שבמהלכה הטיחה אחת המבלות במתחם עזריאלי בעולה ותיקה מחבר העמים, "רוסייה מסריחה", עוררה הדים בקרב ציבור העולים החדשים והוותיקים כאחד. רבים מהם סבורים כי התקרית המכוערת לא מעידה על הכלל, אחרים הסבירו כי בעבר אכן נכוו מיחס גזעני, אך כיום התמונה השתנתה.
עובדיה פתחוב, תושב חולון שעלה ארצה מבוכרה לפני כ-20 שנה, אמר כי לדעתו ישראל כבר לא גזענית. "לצערי יש כאלה שעדיין תקועים מאחור, הרמה שלהם ירודה. הם נמצאים בשוליים ולא שווים התייחסות. מדובר באנשים טיפשים". הוא העיד על שינוי מהותי ביחס לעולים החדשים: "כשעליתי בשנות ה-90 הייתי חלק מעלייה מאוד גדולה ששטפה את המדינה וגם נגסה במקומות העבודה של הישראלים, הרגשתי את הגזענות וגם בעצמי נתקלתי בקריאות מכוערות שהופנו אליי, אבל היום זה שונה לגמרי. הילדים שלי הם צברים".
אפרים מלמד (81) שעלה מחבר העמים לפני 25 שנה בגיל 56, מצייר תמונה דומה. בתחילה גם הוא נתקל בגזענות: "אני זוכר שבימים הראשונים שלי בארץ היו המון תקריות, מילים לא יפות שהופנו אליי. אמרו לנו לא לדבר רוסית ביננו, 'פה רק עברית'. זה לא היה נעים בכלל, אבל מאז הדברים השתנו והגזענות בישראל התמתנה".
לדעתו, העובדה כי בנים לעולים מברית המועצות שנוטים להתחבר ביניהם - מהווה חלק מתופעה "מדאיגה. צריך להבין שכולנו חיים כאן ביחד". בנוגע לתקרית הטרמפולינה אמר: "איך אפשר להתייחס לאנשים שמדברים ככה? זה מיעוט שעדיין נשארה אצלו גזענות. אבל רוב הישראלים אינם כאלה".
אלכס טנצר, (60), פעיל מוכר במגזר הרוסי, ציין גם הוא "עליות וירידות ביחס כלפי העולים. בשנות ה-90 הייתה גזענות רצינית. אבל היחס התחיל להשתנות אחרי הפיגוע בדולפירניום ואחרי שנלחמנו אחד עם השני גם בטרור ובמלחמות. הגזענות ירדה אבל היא נשארה עדיין בתודעה של חלק מהציבור, ומדי פעם זה מתפוצץ.
"יש גלים. הגזענות קיימת לא רק כלפי יוצאי בריה"מ, אלא כלפי כל מיני קבוצות. כמו שקרה לגבי עולים ממקומות אחרים. בנו סטיגמות נוראיות ועכשיו הן נשברות". עם זאת, הוא ציין כי קל בחברה הישראלית לעסוק בהתבטאויות הגזעניות במקום בבעיות האמיתיות שאריתן מתמודדים במגזר. לדבריו, חמורה יותר מהגזענות - היא האפליה הממוסדת נגד העולים, שבה צריך לטפל בכלים שלטוניים.
"אף אחד לא מדבר על זה, אבל זאת אפליה שהיא תוצאה של החלטות ממשלה. למשל, הגדלת סיוע בשכר דירה לזכאים, עוזר לזכאי משרד השיכון ולא לעולים חדשים. אלה חיכו חצי שנה". הוא ציין עוד את הקושי של עולים רבים להנינשא בישראל. "בחברה הישראלית קיימת בעיה שנקריאת נפוטיזם. לקבוצות חדשות אין קרבה לתפקידים בכירים. לא סתם אחוז עובדי קבלן בקרב עולים חדשים הכי גבוה מכולם. האם זה מקובל? גזענות? אני טוען שזו אפליה".
לפנייה לכתב/ת 
