מעשנים במדים: צה"ל מוציא מיליונים על מאבק בסמים - ובוחן הקלות לחיילים שייתפסו
מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה שתוך שבע שנים זינק הסכום שהצבא משקיע בבדיקות טוקסיקולוגיות מ-925 אלף שקל בשנה לכמעט 3 מיליון. וזה עוד לפני הזמן שמושקע על-ידי חוקרים, שופטים, סנגורים וסוהרים. כיום בוחנים בצה"ל אפשרות: במקום הליך פלילי - דין משמעתי בלבד למעשני קנאביס וחשיש
במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ובפרקליטות הצבאית הגבירו בשנים האחרונות את האכיפה נגד חיילים שהשתמשו בסמים קלים, ונתונים שהגיעו לידי ynet חושפים את העלויות של המדיניות הזאת: הסכם ההתקשרות של צה"ל עם מעבדה טוקסיקולוגית בתל השומר לצורך בדיקות סמים לחיילים עומד על שלושה מיליון שקל בשנה.
לפי החוזה, "סריקת סמים בסיסית בשתן לצרכים משפטיים" עולה 98 שקלים, אך "מבחן אימות לסם בשתן לצרכים משפטיים" - הפרוצדורה שהופכת תוצאת בדיקה לראיה קבילה במשפט - עולה 1,075 שקל.
עבור כל חוות דעת מומחה משלימה מאנשי המעבדה לטובת ההליך הפלילי נגד החייל הנאשם נפרד צה"ל מ-1,500 שקל נוספים, וכל בדיקת אלכוהול בדם עולה לצה"ל 340 שקל.
העלות השנתית לצה"ל עבור ההליכים הללו הסתכמה אשתקד ב-2.9 מיליון שקל. לשם השוואה, הסכום ששולם עבור אותה מטרה ב-2008 נאמד ב-925 אלף שקל. כלומר, תוך פחות מעשור שולשה ההוצאה של הצבא על תפיסת חיילים שעישנו קנאביס או חשיש.
הפקעת זמן של חוקרים ושופטים
ההוצאות הכבדות יותר קשורות לכימות: הליך משפטי בסיסי נגד חייל שנחקר והואשם בשימוש בקנאביס למשל - השכיח ביותר בעבירות הסמים בקרב חיילים - נפרס ברוב המקרים על פני כמה חודשים, ולעתים יכול להימשך כשנה.
"כל הליך שכזה מצריך עשרות רבות של שעות עבודה מצד חוקרי מצ"ח, בסדיר ובמילואים, ממדריכי כלואים וקציניהם בבתי הכלא והמעצר הצבאיים, משופטים שדנים בתיקים, לעתים בחמש ישיבות ואף יותר, מתובעים ומסנגורים", הסביר ל-ynet גורם בפרקליטות הצבאית.
"בהערכה גסה, הטיפול בתיקים האלה עולה לצה"ל, במשאבים שאינם רק כספיים, פי כמה וכמה מאשר המיליונים שהולכים על בדיקות המעבדה. מעבר לעניין התקציבי, אותם גורמי אכיפה מתעסקים יותר בעבירות סמים קלות ופחות באיכות הטיפול בתופעות פסולות אחרות, כמו תקריות בטיחות שחצו את הסף הפלילי, תאונות דרכים, אלימות, עבירות שחיתות והונאה ועבירות מין".
הנתונים של צה"ל בעניין זה מדברים בעד עצמם: בשנה שעברה נפתחו 1,699 תיקי חקירה במצ"ח בגין החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, לעומת 1,122 ב-2005. מבין כל העבירות שבגינן נפתחה חקירה במצ"ח בשנה שעברה (4,247), עבירות הסמים הן השכיחות ביותר.
גם נתוני הפרקליטות הצבאית מעידים על גידול באכיפה נגד עבירות סמים. לפי דו"ח הפעילות השנתי שלה, הוגשו אשתקד 738 כתבי אישום על עבירות סמים קלות יחסית - החזקה ושימוש ברובן - לעומת 486 כתבי אישום ב-2014, עלייה של 51%. זאת, אחרי עלייה של 31% בין 2013 ל-2014.
גידול דומה נרשם גם במספר כתבי אישום על עבירות סמים חמורות יותר כמו סחר - 34 אשתקד לעומת 22, עלייה של 54% - או על עבירות אלימות (76 לעומת 50), אך במכפלות נמוכות בהרבה.
האם ההקלות בדרך?
בסנגוריה הצבאית טוענים שהגידול הביא לפעילות נרחבת של סנגורים צבאיים, שהצליחו לבטל אשתקד יותר מ-30 כתבי אישום, בנוסף לזיכויים בהליכים בבתי הדין הצבאיים.
"העלייה במספר כתבי האישום מלמדת שמדיניות האכיפה לא משיגה את מטרתה לבער את הנגע משורות הצבא, בעוד המשאבים המוקצים לטיפול בתחום זה באפיק הפלילי מתעצמים", טען בתחילת השנה הסנגור הצבאי הראשי הקודם, אל"מ אשר הלפרין, שהציע להעביר את הטיפול בעבירות סמים קלות לטיפול משמעתי.
עבודת מטה בעניין אכן מתנהלת בצה"ל, אך בעצלתיים, ונמשכת כבר כמה שנים. היא צפויה להסתיים בשבועות הקרובים, ובצה"ל, כך נראה, ינקטו כמה שינויים שיקלו על חיילים שהסתבכו עם החוק רק כי שירתו בצה"ל בזמן שעישנו סמים קלים בכמות מינורית ובנסיבות אזרחיות.
"באזרחות לא מוגש כתב אישום נגד אדם שהחזיק כמות זעירה של גראס או הודה שעישן ג'וינט לראשונה בחייו, אז למה בצבא כן?", תוהה גורם המקורב לעבודת המטה המתנהלת בצה"ל. "חייל שכזה, שמורגל בשירות הצבאי שלו לומר רק את האמת, יכול בקלות להודות בתמימותו בחקירה שבשנים האחרונות עישן גראס בנסיבות אזרחיות בהזדמנויות נוספות, ואז כתב האישום בקלות מתנפח ל'עשרות שימושים'".
לדברי הגורם, בין הרעיונות שנבחנים גם המרה בדין משמעתי של המקרים הקלים - במקום הליך משפטי פלילי או הסדרים מותנים. "בכל מקרה לא נוותר על ההליך החקירתי של מצ"ח", הוא מדגיש. "אין שום תועלת בחייל שנענש בדין פלילי כעבור שנה, אחרי שכבר שב מהחקירה ליחידתו ולמשימותיו.
"את הדין המשמעתי יוכל לבצע קצין שיפוט בכלא הצבאי או מפקד החייל ביחידה, והוא ירצה עונש הולם ומרתיע בסמוך לחקירה או למועד האירוע, כולל עונש על תנאי שלפיו בפעם הבאה הוא כן יישפט בדין פלילי". אופציה נוספת שנבדקת היא הסדרים מותנים של הקפאת ההליך הפלילי למשך תקופה של חודשים ארוכים, שבהם לא יוגש כתב האישום בפועל. "במהלך תקופה זו יהיה ניתן לעקוב אחרי החייל, בבדיקות שתן בהסכמתו", מסביר הגורם. "גם במקרה זה מדובר בחיילים שלראשונה בחייהם צרכו סם ולא הסתבכו בעבר עם החוק. בשתי האפשרויות אין כתם של רישום פלילי לחייל, בעיקר אחרי שחרורו, אך כן יש חרב על צווארו".
עו"ד ליאור שטלצר, ששימש כתובע צבאי וייצג חיילים שהסתבכו בעבירות סמים קלים: "המלחמה שצה"ל מנהל כבר עשרות שנים נגד עבירות שימוש בסמים היא מלחמה כושלת. כמויות התיקים לאורך כל השנים רק עולות, הגלגל ממשיך להסתובב ואין שום אפקטיביות למדיניות הנוקשה שבה הצבא נוקט. בתפקידי כתובע צבאי, ולאחר מכן כסנגור צבאי בסדיר ובמילואים, נוכחתי עד כמה המערכת משקיעה כמויות אסטרונומיות של זמן ומשאבים לטיפול בתיקים הללו".
הלוחם שעישן נשלף מהמוצב
דוגמה לאכיפת יתר בצה"ל חש על בשרו י', לוחם באחת מחטיבות החי"ר בצה"ל, שיצא לקורס מ"כים בשירותו הצבאי, לחם בצוק איתן, והעביר שלוש שנים של שירות קרבי משמעותי ללא רבב, עד שהשתחרר לפני כשנה. בחודשים שלפני השחרור נפגש עם חברי הילדות שלו בחופשת סוף שבוע, ואחד מהם שלף ג'וינט.
"בקושי עישנתי סיגריות, ובמפגש הזה לקחתי בקושי שתי שאכטות מהג'וינט, רק לנסות איך זה", הוא סיפר השבוע. "אחרי כמה ימים כבר שלפו אותי חוקרי מצ"ח בהפתעה מתוך המוצב. הובכתי בפני חבריי ומפקדי ומצאתי עצמי בכלא, מואשם כאחרון העבריינים.
"הצרה הגיעה בסוף: השתחררתי ולא הצלחתי להוציא תעודת יושר נורמלית כדי להתקבל לעבודות מסוימות, בין היתר כמאבטח. לא היה לי מושג איך מבטלים בכלל ואם אפשר לבטל הרשעה פלילית".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדיניות האכיפה בצה"ל בנוגע לעבירות סמים נבחנת כל העת, אך עבודת המטה בנושא טרם סוכמה, ולפיכך מוקדם להתייחס אליה".
לפנייה לכתב/ת 
