בין הייטק לביטחון: החברות שמייצגות את ישראל בעולם
130 חברות נרשמו לפרויקט "חותם כחול-לבן", שנועד לקדם גופים ישראלים שיוצרים שינוי בעולם. השלב הבא: ועדה מיוחדת תבחר מתוכן את 30 החברות המובילות
בשיתוף פרי-טק
מסיוע לחקלאים במדינות עולם שלישי ועד אפליקציות – כ-130 חברות נרשמו לפרויקט "חותם כחול לבן", ששם לו למטרה לקדם את החברות הישראליות שהפכו לבינלאומיות, ומובילות פיתוחים ישראליים ברחבי העולם. החברות שנרשמו עוסקות במגוון תחומים – פארמה, הייטק, חקלאות, מודיעין ביטחון ועוד. חלקן מייצרות ציוד שנועד לניתוחים או לסייע לנכים, אחרות עוסקות בהתפלת מים או באבטחת מידע. המשותף לכולן – כחול לבן.
פרויקט "חותם כחול-לבן" - המשותף ל-ynet, חברת פרי-טק, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ומכון היצוא - מצדיע לחברות הישראליות, קטנות וגדולות, שמשפיעות על מציאות חייהם של מיליונים אנשים ברחבי העולם, ומהוות מקור לגאווה לאומית. המיזם יצא לדרך במהלך חודש יוני השנה וקרא לחברות הישראליות להפוך לחלק מגאווה לאומית, למעלה מ-100 חברות נרתמו ונרשמו לפרויקט בתהליך שכלל בחינה של תוצרת החברה והשפעתה הגלובלית בהקשר למוצר שלה. ב-1 בספטמבר יועברו שמות החברות לוועדה מיוחדת שמונתה לצורך בחירת 30 החברות המובילות.
בוועדה חברים בכירים בתעשייה הישראלית ובאקדמיה: צחי שנרך, סגן המדען הראשי ומנהל המערך הטכנולוגי ברשות החדשנות, זוכה פרס בטחון ישראל, פרופ' משה צבירן, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, יאיר כהן, מנכ"ל פרי-טק, דורון אלמוג, זוכה פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ד"ר ג'נאן פראג', מרצה בכירה במכללה הערבית לחינוך בחיפה וחוקרת באונ' חיפה, רות פולצ'ק, מייסדת ארגון SHE CODES הפועל לקידום נשים בעולם ההייטק והטכנולוגיה, רות שמחה, שותפה מנהלת בקבוצת ויולה, יון פדר, העורך הראשי של "ידיעות אינטרנט" ואמיר שוורץ מ"ידיעות אחרונות".
"מאז שנות ה-80 הפכה מדינת ישראל למעצמה עולמית בכל הנוגע לחדשנות ויזמות בתחומי המדע והטכנולוגיה שמייצרת, חדשות לבקרים, המצאות שמשפיעות על העולם. החידושים וההמצאות שיצאו מישראל הציבו את התעשייה הישראלית כשם נרדף לחדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי", כתב פרופ' משה צבירן במאמר לפרויקט, שבו הסביר את הרקע לצמיחה הזו.
"החדשנות הישראלית הייתה קיימת עוד לפני קום המדינה", הוסיף, "אך בראשית ימי המדינה לא הושם דגש מרכזי על חדשנות ופיתוחים טכנולוגיים אלא על הישרדות כלכלית ואספקת מזון ותעסוקה לאוכלוסייה הגדלה בשיעור מהיר בשל גלי העלייה ההמונית".
המדיניות הכלכלית החלה להשתנות לדבריו בשלהי שנות ה-50. "השינוי הונע על ידי שתי מגמות מרכזיות: ראשית, מירוץ החימוש המזרח-התיכוני שהתעצם באותה התקופה הוביל לפיתוח כוח ייצור עצמאי וכך הוקמו התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל שהתבססו על חדשנות טכנולוגית וברבות הימים גם שחררו כוחות, ידע, טכנולוגיות ורעיונות שיושמו בתחום האזרחי. שנית, עם תחילת פעילותו של השוק האירופי המשותף הגיעה ההכרה כי תם זמנם של המשקים האוטרקיים והעולם צועד לקראת שוק תחרותי חופשי שבו כל מדינה צריכה להתמחות בתחומים שיש לה בהם יתרון יחסי. כך החל בישראל המעבר ההדרגתי למשק מתמחה המתמקד בעיקר בענפי התעשייה עתירת-הידע. את פירות השינוי אנו קוטפים בעשורים האחרונים".
גם רמזי גבאי התייחס במאמר לחדשנות הישראלית שעומדת במוקד הפרויקט. "קשה לתאר כיצד הייתה נראית האנושות כיום ללא ההמצאות הישראליות שכבשו את העולם - מהדיסק-און-קי ועד אפליקציית Waze, מגלולת המצלמה של גיוון אימג'ינג ועד המערכת של מובילאי", כתב גבאי, והבהיר: "היתרון הישראלי נעוץ בהון האנושי שלה וביכולתה לתרגם אותו לחדשנות טכנולוגית. חדשנות טכנולוגית היא-היא המפתח לייצוא, לפריון, למטבע זר ולחוסן כלכלי בשל הערך המוסף הגבוה שלה. היא מקדם התחרות הטוב ביותר של המשק".
את המובילים של אותה חדשנות יבחרו כאמור השניים יחד עם שאר חברי הוועדה בתחילת החודש הקרוב.