"קשוחה ודורסנית אבל אימהית ורכה". ספר חדש על גולדה מאיר
ד"ר חגי צורף איגד מסמכים וכתבים מארכיון המדינה בניסיון לשרטט את דמותה המורכבת של ראשת הממשלה לשעבר: "היא הייתה דמות דואלית"
בין 1969 ל-1974 הייתה גולדה מאיר ראשת ממשלה בכמה מפרשות הדרכים המשמעותיות של מדינת ישראל, אבל גילויים חדשים ממשיכים לשפוך אור על אישיותה. בימים אלה מוציא ארכיון המדינה ספר שמאגד את הגילויים הללו, ומחברו ד"ר חגי צורף אמר היום (ב') בראיון לאולפן ynet כי דמותה הייתה מורכבת הרבה יותר מזו שנשתמרה בציבוריות הישראלית.
הספר כולל מבחר מציטוטים וכתבים שלה שמשרטטים תמונה שונה מזו המקובלת לגבי ההתנהלות של גולדה, הן במישור החברתי, הן במישור המדיני, וכמובן בפרק של מלחמת יום הכיפורים. אחד הנושאים נוגע להתבטאות הזכורה שלה בנוגע ל"פנתרים השחורים" לאחר הפגנה שהידרדרה לעימותים אלימים: כשנאמר לה שמדובר בסך הכול ב"בחורים נחמדים" אמרה מאיר שמי שמתנהגים כך "הם לא נחמדים".
ד"ר צורף: "גולדה מאיר הייתה, עוד לפני שכיהנה כראש ממשלה, אישה עם תודעה חברתית מאוד מפותחת, עם הרבה תשומת לב לשכבות המצוקה. למעשה ממשלתה הייתה אחת החברתיות ביותר שהיו בישראל אם לא החברתית שבהן. בעקבות האמירה הזאת מייחסים לה יחס מתנשא ומזלזל בשכבות המצוקה. אבל האמירה נאמרה בהקשר להפגנה שהייתה מאוד אלימה ויוחסה לאלה שהתפרעו. היא לא התכוונה לומר שכל הפנתרים לא נחמדים, ודאי וודאי שלא כל מי שהם ייצגו. אבל האמירה הזאת הפכה להיות אלמותית ומקושרת מאוד עם דמותה".
לדברי צורף, לאחר טראומת מלחמת יום הכיפורים הכול "נדבק לגולדה", שעד אז הייתה דווקא פוליטיקאית פופולרית: "לאחר המלחמה היא הואשמה כמי שהייתה אחראית למחדל ולתוצאות המאוד קשות, וכשזו התדמית שלך - אז הכול נדבק, כולל הדברים החברתיים".
- יש עוד משהו בגילויים האלה שמרכך מעט את המוניטין שלה אולי: המכתבים שכתבה למשפחות אחרי טבח הספורטאים במינכן.
"תקופת ראשות הממשלה שלה הייתה רוויה באירועי טרור מאוד קשים: הטבח בשדה התעופה בלוד, אירוע מעלות וכמובן השיא היה במינכן 1972.
המכתבים שגולדה כתבה למשפחות הקורבנות מייצגים או מציגים את הצד היותר רך בדמותה".
"גולדה הייתה במידה רבה דמות דואלית. הייתה בה הקשיחות, העקשנות, אפילו הדורסנות. מצד שני היא הייתה דמות מאוד נשית, מאוד אימהית, מאוד רכה, והעניין הזה של קורבנות ושכול היה מאוד רגשי אצלה. המכתבים האלה באמת מבטאים את הצד הזה בדמותה".
לדברי ד"ר צורף גולדה מאיר לא הייתה מנהיגה פמיניסטית ולא רצתה שיראו בה פוליטיקאית מגדרית, אבל לא פעם נהגה להזכיר לגברים סביבה את הבדלי המציאות בין גברים לנשים: "בהיותה שרת העבודה היא הייתה מטיחה בשרים הגברים שסבבו אותה שהיא תמיד האישה היחידה בכל הפורומים. היא אמרה להם 'אתם לא יודעים מה זה תינוק רעב בוכה בלילה, אתם לא מבינים מה זה תינוק וילדים שקר להם והם לא יכולים לישון בלילה'. היא ניגנה הרבה מאוד על המוטיבים האלה והשיגה את מה שהיא רצתה".
לפנייה לכתב/ת 
