בנק ישראל לא מפתיע: הותיר את הריבית במשק על 0.1%
לוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, אין מספיק סיבות כדי להעלות את הריבית, אך הן מתחילות להיערם. ייתכן כי העלאה כזו תוקדם לאמצע השנה הבאה
ריבית בנק ישראל תישאר 0.1% גם בספטמבר, כך הודיעה עתה (ב') הוועדה המוניטרית של הבנק בראשות הנגידה קרנית פלוג. איש לא סבר שבבנק יקבלו החלטה אחרת, ולו משום שעדיין לא הצטברו מספיק סיבות לבנק ישראל להעלות את הריבית. גם חטיבת המחקר של הבנק פרסמה לפני חודשיים תחזית לפיה העלאת הריבית תהיה רק במחצית השנייה של השנה הבאה, ל-0.25%.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
עם זאת, לא מן הנמנע שהתחזית הזו של חטיבת המחקר תתעדכן שוב, הפעם קרוב יותר לתחילת השנה הבאה. הסיבה הראשונה, כי אם לפני חודשיים סברו בבנק שהמשק במצב לא טוב, לאור נתוני צמיחה מאוד נמוכים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הנתונים האחרונים מצביעים דווקא על שיפור משמעותי באמדנים של הלמ"ס. עתה צמיחת התוצר במחצית הראשונה של השנה עומדת על 2.9% במונחים שנתיים, קרוב לשיעורי הצמיחה ארוכי הטווח של המשק הישראלי.
הסיבה השנייה, שהאינפלציה בחודשים האחרונים מעט מרימה את ראשה ומתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.4%, כאשר ישנם עוד 5 חודשים עד סוף השנה.
לכך צריך להוסיף את ההשערה שהאינפלציה עשויה להמשיך לעלות עקב השיפור העקבי בנתוני התעסוקה והגידול בשכר, שמגדילים את כוח הקנייה של הציבור ולוחצים את המחירים למעלה. מכאן, שלאחר שנתיים של אינפלציה שלילית, כבר השנה עשוי בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של 1%-3% בשנה.
במקביל, בנק ישראל צריך להסתכל מעבר לים ולראות מה קורה בשותפות הסחר הגדולות של ישראל, ארה"ב, גוש האירו ובריטניה. בעוד שאצל הראשונה עולים הסיכויים להעלאת ריבית קרובה, גם אם קטנה, בגוש האירו ובבריטניה התחתית של הריבית הנמוכה ואף השלילית עוד לא נראה באופק. כלומר, על השקל מופעלים לחצים מנוגדים שבוודאי לא עוזרים לקבל החלטה חד משמעית על העלאת הריבית בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
