שתף קטע נבחר

 

תתחדשי

נבחרת איטליה תגיע בשבוע הבא לישראל כשהיא מצויה בנקודת זמן מרתקת - מאמן שונה, רצון להצעיר את הסגל (רק שלא בטוח איך) ומאבק רציני עם ספרד באופק

לנבחרת ישראל מחכה אתגר יוצא דופן במוקדמות המונדיאל. היא מזמן לא שיחקה בבית כל כך מאיים, שבו מופיעות שתי ענקיות אמיתיות כמו ספרד ואיטליה. וזה עוד כלום – בניגוד למוקדמות אליפות אירופה הנדיבות, שמספר בתים שלחו מהן שלוש נבחרות ליורו, הפעם יש כרטיס אחד למונדיאל ועוד אחד לפלייאוף – אלא אם מדובר בסגנית החלשה מבין התשע, וזו תישאר בידיים ריקות.

 

אבל בזמן שאנחנו מנתחים כמו פטריוטים אמיתיים את הזווית שלנו, ישנו אתגר אחר בבית הזה ששווה להתייחס אליו. איטליה, היריבה הראשונה של אלישע לוי במוקדמות (יום שני בסמי עופר), מצויה בנקודת זמן מרתקת במיוחד. יש לה מאמן חדש במקום אחד שהשאיר טעם של עוד. יש לה צעירים מעניינים, אבל הבסיס שלה עדיין מבוגר מדי. ובניגוד לישראל, הסיכויים שלה להעפיל ריאליים – אבל ספרד מחכה לה.

 

תתרגלו לראות תמונה כמו זו לא מעט בקמפיין הנוכחי (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
תתרגלו לראות תמונה כמו זו לא מעט בקמפיין הנוכחי(צילום: אורן אהרוני)

 

אין תארים, יש כבוד

עם העזיבה הרשמית של אנטוניו קונטה לצ'לסי אחרי ההדחה ברבע גמר היורו, בפנדלים מול גרמניה, באיטליה מיהרו למנות לתפקיד מאמן הנבחרת את ג'אמפיירו ונטורה הוותיק (68), לא שם שגור בפי אוהדים שלא מתעניינים לעומק בכדורגל האיטלקי. מספציה ועד ונציה, ממסינה ועד ורונה, הוא עמד על הקווים של קבוצות רבות בליגות השונות במדינה, ואחרי חמש עונות לא רעות בטורינו קיבל את הכבוד.

 

במקרה של ונטורה לא מדובר רק בהחלפת מאמן פופולרי ומצליח (וכאן ראוי לציין שוונטורה מעולם לא זכה בתואר) והתייצבות בעמדה שלו, אלא המשך הדרך של אותו מאמן.

 

ינסה להמשיך בדרכו של קונטה. ונטורה (צילום: getty images) (צילום: getty images)
ינסה להמשיך בדרכו של קונטה. ונטורה(צילום: getty images)

 

ספרד ואיטליה, מעבר להיותן יריבות קשות, הן גם שתי הנבחרות שהפכו להכי מזוהות עם סגנון מסוים. בעוד שבספרד החזקת הכדור בדי־אן־איי ויולן לופטגי ימשיך את הדרך המובנית עוד מהנבחרות הצעירות, נראה שבאיטליה ונטורה יישען על ה־2־5־3 של קונטה. זו הייתה השיטה המועדפת עליו בטורינו, כך שאין סיבה שישנה את המערך האיטלקי. אז ההמשכיות היא עניין חשוב, אבל לוונטורה יש יתרון נוסף.

 

קרלו טבקיו, נשיא ההתאחדות האיטלקית, הסביר: "בחרתי בוונטורה כי הוא מומחה כדורגל ולימד מאמנים רבים עם השיטות החדשניות שלו. יש לו ניסיון גדול עם שחקנים צעירים. זה הצעד הראשון בפרויקט שמטרתו חיזוק הכדורגל האיטלקי".

 

לצד המילים היפות, חייבים לסייג ולציין שיש הטוענים שמרצ'לו ליפי, המאמן שלקח עם איטליה את מונדיאל 2006, היה המועמד האמיתי לתפקיד והעסק טורפד בגלל שבנו הוא סוכן בכיר שמייצג חלק משחקני הנבחרת. אבל בואו נחזור לבסיס של דברי טבקיו: נכון שלא מדובר בשם מוכר וגדול כמו מאמנים איטלקים אחרים, אבל ונטורה מקבל הרבה כבוד באיטליה בתור מאמן שמקדם כישרונות.

 

המינוי שלו טורפד. ליפי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
המינוי שלו טורפד. ליפי(צילום: AFP)

 

בטורינו הוא היה אחראי, בין השאר, לפריחה של צ'ירו אימובילה ומטאו דרמיאן, שניים מהשמות שאמורים למלא תפקיד מרכזי בנבחרת הנוכחית. הוא עצמו אמר לאחר זימון הסגל: "בסוף השנתיים של המוקדמות, אני רוצה שיהיה כאן עמוד שדרה של שחקנים בגילאי 21 עד 23". הוא גם דיבר על מחנות אימונים מיוחדים לשחקנים הצעירים. בכך, המטרה שלו היא לטפל בבעיה המרכזית של הכדורגל המקומי.

 

הלב החדש

קונטה התלונן על דלדול במאגר הכישרונות, והעובדה שהשחקנים המקומיים משחקים פחות בליגה ומחייבים אותו לזמן מתאזרחים (כמו החלוץ אדר). ובאמת, הדור החדש שעולה נראה פחות מסעיר. זה לא שקונטה השאיר מחוץ לסגל ליורו סופרסטארים צעירים יוצאי דופן. פשוט לא היה מספיק עומק. ונטורה הוא ברירת מחדל? לכו תדעו. אבל הוא באמת יודע את המלאכה בהקשר הזה.

 

השאלה היא מי יהיו הצעירים שלו. מי שמסומן כבר זמן רב כמנהיג עתידי הוא לורנצו אינסינייה מנאפולי, אבל ביורו הוא לא היה פקטור ו־ונטורה לא זימן אותו לקראת ישראל.

 

ונטורה לא סופר אותו. אינסינייה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ונטורה לא סופר אותו. אינסינייה(צילום: רויטרס)

 

החלוץ בן ה־22 אנדראה בלוטי היה מצוין תחת ונטורה בטורינו בעונה שעברה, אבל טרם הופיע בנבחרת, כמו גם צמד בלמי העתיד דניאלה רוגאני מיובנטוס ואלסיו רומאניולי ממילאן, שכרגע אין סיכוי שיתפסו ברצינות את המקום של אנדרה ברצאלי, ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י. כמובן שזה נכון גם לגבי ג'אנלואיג'י דונארומה, השוער בן ה־17, שבינתיים רק צובר ניסיון ולומד מג'יג'י בופון.

 

אבל יש גם "ובכל זאת". וקוראים לו מרקו וראטי. הלב של איטליה החדשה יהיה הקשר המבריק של פ.ס.ז'. כבר כמה שנים שמדברים על כך, אבל בגיל 23 הוא מוכן לכך, אחרי הפרישה מהנבחרת של אנדראה פירלו וההתבגרות של שמות כמו ריקרדו מונטוליבו וקלאודיו מרקיזיו.

 

קונטה היה מוכן לתת לווראטי תפקיד מרכזי כבר ביורו האחרון, אבל וראטי נשאר מחוץ לסגל בגלל פציעה. עכשיו ונטורה מקבל גאון כשיר לגמרי, 1.65 מ' בלבד אבל כמה חוכמת משחק ואגרסיביות. הצרפתים הפציעו בזמנו כשרכשו אותו בגיל 19 מפסקארה מהליגה השנייה, אבל ראו בדיוק לאיזה כיוון הוא הולך.

 

הלב החדש של האזורה. וראטי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
הלב החדש של האזורה. וראטי(צילום: EPA)

 

הרבה גם יהיה תלוי ביכולת של ונטורה למצוא מחדש את החיבור עם אימובילה. לאיטליה יש יתרונות ברורים, למשל: השחקנים מכירים את השיטה וההגנה מעולה. חדות היא לא אחד מהם. גרציאנו פלה בן ה־31 הוא כנראה לא פתרון לטווח ארוך, לאור העובדה שוונטורה

הבהיר כי אינו מרוצה מכך שעבר לשחק בסין. אדר הוא לא סקורר. החלוצים האחרים עדיין לא משופשפים.

 

וזה משאיר את אימובילה. אצל ונטורה בטורינו הוא היה מלך שערי הליגה. הבעיה היא שלא התאקלם לאחר מכן בדורטמונד, והיכולת שלו נסוגה. השנה הוא עבר ללאציו במה שנראה כמו שידוך מצוין. הוא רק בן 26. הוא אולי החלוץ הטוב ביותר שגדל באיטליה בשנים האחרונות, ורק צריך שוב את הביטחון.

 

ארבעה ימים לפני ישראל, הבכורה של ונטורה תהיה במשחק ידידות מול צרפת מחרתיים. שם נתחיל לראות לאן הוא מכוון, לפני שיגיע לחיפה. ובעצם, יכול להיות שכל הקדנציה שלו תתנקז לשני משחקים אחרים, מול ספרד. שם איטליה אמורה להילחם על מה שחשוב לה באמת. ואולי זו הסיבה שב־6 באוקטובר, במפגש הראשון, איטליה תארח בטורינו. הכל כדי שוונטורה ירגיש בנוח.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
נבחרת איטליה חוגגת
צילום: AFP
מומלצים