מעיראק ועד שוויץ: חייו של יהודה אסיא

הבנקאי ואיש העסקים, יהודה אסיא, נפטר היום בגיל 99. הוא נולד בבגדד שבעיראק, וכשבגר עבר לתאילנד, שם סחר בין השאר בטקסטיל וזהב בהיקף של מיליוני דולרים. הפעילות המרכזית של אסיא הייתה הקמתו בשוויץ של "בנק המוסד", כאשר במשך שנים היה המוסד שותף בבנק ובאמצעותו מימן את פעילות סוכנויותיו. 

עם הקמת מדינת ישראל, פנה אסיא לקונסול בארה"ב, וביקש להקים בנק בישראל. הקונסול השיב בשלילה, אך אסיא עלה בכל זאת לישראל, המשיך לעסוק במסחר ובמקביל סייע בקליטת העולים מעיראק במדינה החדשה.

בכל הקשור ל"בנק המוסד", אסיא הקפיד לציין כי המוסד לא השקיע אגורה שחוקה אחת בבנק, למרות הבטחותיו. במשך השנים פתח אסיא סניפים בינלאומיים ל"בנק המוסד", שהפך לבנק החמישי המצליח ביותר בשוויץ. אסיא חי במשך השנים על קו שוויץ-ישראל, ולא פיספס הזדמנות להשתתף בפרוייקטים לאומיים כמו קו צינור הנפט מאילת ופיתוח הכור האטומי בדימונה.

נוסף לפעילותו המקצועית, אסיא היה אספן אמנות, וגייס את התרומה העיקרית להקמתו של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנות ה-60. בבניין המוזיאון ישנה גלריה, הקרויה על שם אשתו ז'אנט.

המקורבים סיפרו, כי הוא התקשה להתאושש ממותה של רעייתו, ז'אנט איינסלי, אותה פגש בבנגקוק וממותה בטרם עת של בתו, המעצבת דניאלה להבי. כמה שנים לאחר מכן תקף אותו אירוע מוחי.

לאחר פטירתה של אשתו כתב: "היא הייתה חברתי היחידה. אשת-סודי ויד-ימיני. נהניתי לשהות במחיצתה, לקרוא יחד ולשוחח עמה, להצחיק אותה. ההיעדרויות הרבות שלי במסעותיי בעולם מילאו את הדלק לכיסופים". בשנותיו האחרונות כתב את ספרו האוטוביוגרפי "הגשרים של חיי" והסביר כי ברצונו להשאיר משהו בעולם לאחר לכתו.