"רואה חשיבות שבדיקות וחקירות אנשי ציבור ייערכו במהירות"
ברקע הבדיקה בעניין נתניהו, אמר היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט בכנס לשכת עורכי הדין כי "ברגע שיתאפשר, הדברים יובאו לידיעת הציבור ללא דיחוי". שרת המשפטים שקד: "עודף החקיקה הגיע לרמה מסוכנת ופוגע בחופש של כולנו"
ברקע הבדיקה המתקיימת בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר אחר הצהריים (יום ג') היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הוא "ער לציפייה לקבלת מידע ביחס לבדיקות ולחקירות המתנהלות". בנאום שנשא בכנס לשכת עורכי הדין בתל אביב הוסיף מנדלבליט כי "ברגע שהדבר יתאפשר – הדברים יובאו לידיעת הציבור ללא דיחוי". ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין נערכה בשיתוף עם ynet שהעביר את הכנס היום בשידור ישיר.
מדבריו של היועמ"ש עולה כי בניגוד לקודמו יהודה וינשטיין, בכוונתו כן להביא בשלב כלשהו את העובדות לציבור. "הצורך בהבאת המידע לציבור מהווה, לשיטתי, חלק מתפיסה רחבה הרבה יותר של שקיפות ציבורית הדרושה אף היא לשם הבטחת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק", אמר מנדלבליט. "קיום שלטון החוק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות".
מנדלבליט הוסיף והדגיש כי "בהקשר הזה, כפי שכבר ציינתי בעבר, אני ער לחשיבות בהבאת מידע לציבור אודות פעולות הנערכות בתחום אכיפת החוק, זאת בייחוד בנוגע לבדיקות ולחקירות הנוגעות למשרתי ציבור – שביחס אליהם, חשוב לציין, אני רואה חשיבות רבה בכך שייערכו במהירות, כפי שהדבר קורה בפועל בימים אלו ממש. והכל, כמובן מבלי להתפשר על מקצועיות הליכי החקירה והבדיקה ועל מיצוי הפעולות הנדרשות על מנת להגיע לחקר האמת.
"אך יש לזכור גם כי בתחום עדין ורגיש זה של אכיפת החוק ובירור האמת, עלינו לערוך איזון תמידי בין הרצון לשקף לציבור את מצב הדברים המתגלה מן הבדיקות והחקירות המתנהלות – ככל הניתן בזמן אמת, לבין אינטרסים ייחודיים לתחום זה הנובעים משיקולי הבדיקה והחקירה ומטובתה".
שקד: "עודף החקיקה בישראל פוגע בחופש של כולנו"
קודם לכן נשאה דברים שרת המשפטים איילת שקד והזהירה כי "עודף החקיקה בישראל הגיע לרמה מסוכנת והוא פוגע בחופש של כולנו". לדבריה, "הרגולציה העודפת חונקת את השוק העסקי. פרץ החקיקה הפרטית של חברי כנסת הוא תעודת עניות. אני גאה על בלימת 1,100 הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה".
היא הזכירה כי החל ממושב הכנסת הקרוב לא יתאפשר עוד להעביר הצעת חוק שעונש בצדה ללא חוות דעת מקצועית של משרד המשפטים. שקד אמרה כי החופש של כל אזרח נפגע עמוקות מתחרות החקיקה בין חברי הכנסת. "את התחרות הבריאה בין העסקים במשק אנחנו מחליפים בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת והשרים", אמרה שקד. "החופש של האזרח בישראל, ואני מדברת על החופש של כל אחד ואחת מאיתנו, נפגע עמוקות מתחרות החקיקה הזו שבין חברי הכנסת, מההתערבות המוגזמת בחייו".
לדבריה, לעיתים נדמה לה שהח"כים נמצאים, "במרוץ לתחתית, מי יצליח לחוקק כמה שיותר חוקים, מי יצליח 'לגעת' בכמה שיותר נושאים. הדיוק פחות חשוב. יותר חשובה הכותרת. מחירו של החופש גם הוא פחות חשוב. מתמקדים בהשגת המטרה המסוימת ומתעלמים מהתמונה הכוללת. גם התקשורת תורמת לכך בהכרזותיה מעת לעת על אלוף או אלופת המחוקקים, על חבר הכנסת החברתי ביותר. אני מציעה מדור חדש של הצעת החוק השבועית המיותרת ביותר".
שקד ציינה כי "בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים בעד חוק חדש, חברי הכנסת מצביעים במקביל גם הצבעה נגד החירות שלנו, שהחל מאותו הרגע שבו התקבל החוק החדש - הולכת ומצטמצמת. ובכל זאת, לא פחות מ-1,500 פעם ביקשו חברי כנסת ושרי הממשלה, ב-15 החודשים האחרונים, ליטול מאיתנו חלק מהחירויות שלנו. לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי, אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד. זוהי תעודת עניות המעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה".
שקד סבורה ש" שחרדת הקודש" שהייתה למחוקקים בעבר, בשעה שבחנו את מחירה של החקיקה החדשה, אינה מאפיינת עוד את המחוקקים בכנסות האחרונות. "וכך הגענו למצב בו בעשור האחרון הונחו על שולחן הכנסת יותר מ-12 אלף הצעות חוק פרטיות. מספרן הגבוה של הצעות החוק, וחמור מכך - של החוקים המתקבלים - אינו מייצר רק בעיה של עומס על המערכת. מספרן הגבוה של הצעות החוק מייצר קודם כל בעיה של חופש. בעיה של חופש עבור כל אחד מאיתנו, כאדם פרטי, ובעיה של חופש עבור כולנו כחברה. זו גם בעיה חברתית וגם בעיה כלכלית".
שרת המשפטים אמרה גם כי יחד עם הפגיעה בחופש של האזרח, נפגע באופן קשה השוק החופשי שקורס תחת רגולציה קשה ומיותרת. "החופש לנהל עסקים הוא החמצן של המגזר היצרני שלנו", אמרה. "הרגולציה העודפת חונקת אותו".
שקד, שהיא יו"ר ועד השרים לחקיקה, אמרה כי הוועדה בלמה כ-1,000 הצעות חוק פרטיות מתחילת הקדנציה. " אני רואה את ועדת השרים לחקיקה כשומרת הסף הנאמנה של עם ישראל", אמרה. "זו שתעמוד בפרץ, שתנהל את קרב הבלימה, שמבינה שאין צורך במבול החקיקה המיותר. יש צורך בחקיקה טובה. כל השאר הוא רעשי רקע מזיקים".
שרת המשפטים קבעה שהצעת חוק ממשלתית המבקשת להחמיר ענישה תהיה חייבת לעבור לפני כן בדיקה במחלקת המחקר החדשה שהיא מקימה במשרד המשפטים. "כפי שלא היה עולה על הדעת להעביר הצעת חוק תקציבית בלי חוות דעת אוצרית, החל ממושב הכנסת הקרוב לא יתאפשר יותר להעביר הצעת חוק עונשית בלי להחזיק בחוות דעת מקבילה", אמרה. "לא ניתן לקבל מצב שבו נקבע כללים חדשים לשלילת חירותו של אדם המורשע בפלילים בלי לבדוק לפני כן אם ניתן להימנע מצעד כה דרסטי, אם אפשר לפעול בדרך אחרת, מה ההשלכות, ומה האלטרנטיבות העומדות בפנינו".
בטקס הפתיחה של הכנס, המתקיים זו השנה החמישית, משתתפים גם הרב הראשי לישראל דוד לאו, מבקר המדינה יוסף שפירא, פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק.
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אמרה בנאומה כי "שנת המשפט הנוכחית, בדומה לקודמותיה, צפויה להציב למערכת המשפט אתגרים מורכבים. אתגר אחד הוא שיפור השירות לאזרח. אנו במערכת המשפט עוקבים באופן רציף אחר הטיפול בתיקים מתוך מטרה לשפר ולייעל את השירות, למרות העומס המוטל במערכת המשפט". היא ציינה כי בכל שנה נפתחים כ-750 אלף תיקים.
"ביקרתי בכל בתי המשפט בארץ ובבתי משפט מסוימים נחרדתי לראות את מצוקת המקום ואת התנאים הקשים מנשוא שבהם מתקיימים הדיונים", אמרה נאור. "אולם גם בהיבט זה אנחנו פועלים נמרצות לספק את התשתית ואת התנאים המתאימים לניהול ההליך המשפטי".
הנשיאה נאור הודתה לשרת המשפטים וליו"ר הלשכה אפי נווה על שיתוף הפעולה וסיכמה: "ההידברות העניינית תיתן לנו ללבן את כל הטעון ליבון, בין אם מדובר בסוגיה נקודתית או ערכתית".
יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל אפי נווה אמר בנאומו: "אני שמח על כך שאני יכול להתייצב כאן היום להביע סיפוק רב על ההישגים המשמעותיים שרשמנו בשנה שחלפה למען ציבור עורכי הדין". הוא הוסיף וציין כי "במסגרת הדאגה לפרנסתם של עורכי הדין, יצאנו השנה גם בקמפיינים מיוחדים".
נווה הדגיש גם את הערכתו לשרת המשפטים שקד, ויצא נגד תופעה של השתלחויות אישיות בשופטים בניגוד לביקורת לגיטימית. "השופטים הם בסופו של יום שותפנו הטבעיים", אמר.
ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין נערכה ושודרה בשיתוף ynet.
לפנייה לכתב/ת 
