"מקווה שלא חסר לך כלום למעלה. לי חסר אותך"
במחנה קיץ של ארגון onefamily השתתפו כשלוש מאות ילדי משפחות שכולות מפיגועי הטרור, המלחמות והמבצעים הצבאיים של 15 השנים האחרונות. צפו בראיונות המרגשים איתם
"אנחנו אתכם. אנחנו יודעים מה עובר עליכם. הניצחון שלכם ושל כולנו על הטרור הוא הצמיחה למרות הכאב. וזה מגיע בין היתר באמצעות ה׳ביחד׳". במילים אלו פתחה שנטל בלזברג, מנכ"לית OneFamily את נאום הסיום של מחנה קיץ של הארגון בו השתתפו כשלוש מאות ילדי משפחות שכולות מפיגועי הטרור, המלחמות והמבצעים הצבאיים של 15 השנים האחרונות.
האירוע המרגש שנערך בסימן "הכוח של הביחד", כלל שירה של הילדים והופעות אומנותיות אחרות באתר ההיסטורי והתקיים באתר ההיסטורי של חצר תל חי שבאצבע הגליל, לא הרחק מגבול לבנון ומגבול סוריה.
נעמה פרנקל (8) אחותו הקטנה של הנער נפתלי פרנקל ז"ל, שנחטף עם שני חבריו ונרצח עמם ב-2014, שיתפה את הגעגועים לאחיה הגדול ואת הדרך שלה להתמודד עמם. "כשאני עצובה אני מדברת עם נפתלי, עוצרת בצד, יושבת ומדברת איתו. יש לי מחברת שאני כותבת לו ומספרת לו דברים שקורים לי. באחד הימים כתבתי לו: ‘נפתלי, אני מתגעגעת אליך. אני מקווה שלא חסר לך שום דבר למעלה. לי חסר אותך. אני רוצה להגיע אליך לשמים, אני רוצה לשבת איתך ולשוחח איתך.. באהבה עד המפגש הבא..’".
הן עצובות איתי אבל הן לא בוכות. זה עוזר לי. זה מחזק אותי
"כאן עם תחושת ה’ביחד’ זה לא כמו בבית הספר או בכל מקום אחר. המדריכות הן כמו אבא ואמא וגם כמו חברות, כשאני עצובה הן באות לשבת לידי ולדבר איתי, הן עצובות איתי אבל הן לא בוכות. זה עוזר לי. זה מחזק אותי", הוסיפה פרנקל.
לפעמים אני אפילו לא יודעת במה הוא חסר לי אבל זה תחושה כזאת בבטן
חברתה לקבוצה, אילה חי (9), בתו של מאיר חי שנרצח בפיגוע ירי בשומרון בשנת 2009, סיפרה על ההתמודדות שלה. "לגדול בלי אבא זה קשה. חסר לי מישהו בחיים, לפעמים אני אפילו לא יודעת במה הוא חסר לי אבל זה תחושה כזאת בבטן. הוא חסר לי כל הזמן, אבל במיוחד בשבתות וחגים ובאירועים מיוחדים וכייפים של המשפחה. אני אוהבת את הבנות בקבוצה שלי. כשאנחנו נפגשות במחנה, כולן ישר מתחבקות וזה מרגיש כאילו אנחנו נפגשות כל יום ושאנחנו ביחד כבר שנים. זה כיף שכולן חברות של כולן, עוזרות אחת לשנייה, ויודעות להשתגע".
הודיה כחלון, שאחיה אליאב נהרג במבצע 'צוק איתן', שיתפה בהתמודדות שלה עם האובדן באמצעות תחושת ה'ביחד'. "פה בפעם הראשונה פתחתי את הלב ושפכתי החוצה את מה שהוא ספג. הצלחתי לספר מה אליאב היה בשבילי, איזה גיבור הוא היה, איך הוא היה עבורי מודל לחיקוי, והרגשתי בנוח".
עם הזמן אנחנו רק מסתגלים לעובדה שאיבדנו את היקר לנו מכל
"יש משהו יפה בכל הביחד הזה כאן ובחוסר השיפוטיות שנותנת לך הרגשה בטוחה. כאן הרגשתי שאני יכולה לסמוך על כל אחד ואחת מכם. כאילו אתם משפחה שניה. בזכותכם הצלחתי להיפתח גם לאחרים ולדבר קצת על מה שעובר עלי. הכאב קיים כל הזמן ומי שאומר שעם הזמן הכול יתרפא ויישכח - משקר. עם הזמן אנחנו רק מסתגלים לעובדה שאיבדנו את היקר לנו מכל".
לפנייה לכתב/ת 
