חזרה ללימודים: 4 עצות הכי טובות להורים
להוריד את רף הציפיות, להגיב נכון לחרם, ללמד את הילדים לצפות בטלוויזיה בדרך ביקורתית ולהמשיך עוד קצת את החופש. רגע לפני שנכנסים לשגרה, לשיעורי בית וללחצי הבוקר, קיבצנו 4 עצות מועילות מהורים ומתלמידים לשעבר
בשבועות האחרונים קיבלנו עשרות עצות ממומחים כיצד להכין את ילדנו לשנת הלימודים, אבל לא תמיד כל העצות ש"מתאימות לכולם" מתאימות גם למשפחה שלכם. ביקשנו מאנשים שייתנו לנו את העצה הכי טובה שלהם להורים לשנת הלימודים, על בסיס עברם כתלמידים בבית ספר או ניסיונם כהורים. בחרנו את ארבע העצות המעניינות ביותר, והנה הן לפניכם:
1. תמשיכו את החופש
ספי צידוני, אבא ל-3 ילדים (13, 8 ושנתיים): "כל שנה, רגע לפני שחוזרים ללימודים אנחנו קוראים אין סוף כתבות איך להחזיר את הילדים לשגרה ואיך להכין אותם למסגרת החדשה. אנחנו משתדלים לאמץ כמה עצות, ובכנות וצער אתוודה כי לשלוח את הילדים ללכת לישון מוקדם, לא היה ברשימת ההצלחות עד כה. העצה שהייתי שמח לחלוק עם הורים אחרים, תמיד מעוררת הרמת גבה, אבל עובדת בשבילנו מצוין ומסייעת לנו לעבור את השבוע הראשון בחזרה לשגרה.
"אשתי ואני מאמינים שדווקא כאשר חוזרים לשנת הלימודים, חשוב לתת לילדים עוד מספר טעימות שיאפשרו להם לשלב בין שגרה לבין חופשה בדרך לשגרה החדשה ישנה. אז בשבוע שלפני קונים תיקים, מכינים את הציוד ומציבים יעדים חדשים, אבל למה לוותר בבת אחת על החופש הגדול? בשבוע הראשון ללימודים סיגלנו לעצמנו מנהג המלווה אותנו מאז שבתנו הבכורה, שכיום כבר בחטיבת הביניים, הייתה בגן. ביום הראשון ללימודים אנחנו אוספים את הילדים ונוסעים לבריכה.
"במהלך השבוע הראשון ללימודים אנו מוצאים עוד יום אחד לאכול מחוץ לבית. זו לא חייבת להיות ארוחה במסעדה מפוארת, ארוחת צהריים או ערב בפלאפליה או חומוסיה הקרובה לביתנו ישמחו אותם ויתנו להם עוד טעימה מהחופש. בשישי הראשון של שנת הלימודים הילדים שלנו יכולים עדין ללכת לישון מאוחר וליהנות מתוכניות ילדים במחשב או בטלוויזיה.
"אז כמו כולם, גם אנחנו בשבוע האחרון מתחילים להתכונן ללימודים, אולם הפרידה שאנו מאפשרים לילדים בשבוע שלאחר מכן מסייעת להרגיש עוד כמה טעימות מהחופש, ובעיקר מאפשרת להם לא פחות מאשר לחזור לשגרה, להיפרד בקלילות רבה יותר ממנעמי החופש שהיו להם".
2. למדו את הילדים להטיל ספק
מור אלזון: "תלמדו את הילדים שלכם את מיומנות השימוש באמצעי תקשורת שונים על מנת שיבינו שמה שהם רואים הוא לא בהכרח הדבר הנכון ביותר. כך הם יוכלו לבקר את המידע שנמסר להם. זה נשמע מסובך, אבל מספיק לשאול אותם בזמן שהם צופים באחת מתכניות הטלוויזיה, שאלות שקשורות בתוכן המוצג כדי לגרום להם להטיל ספק, לשאול שאלות ולהעביר ביקורת בונה על מה שהם רואים. למה זה חשוב? הדוגמה קלאסית: הם רואים סרט פורנו וחושבים שכך זה בחיים. ובכן, זה לא.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"בנוסף, אל תפחדו להגיד לילדים שלכם 'לא'. זה יעזור להם לפתח את הסקרנות שלהם וגם ימנע מהם לעשות דברים שאסור לעשות. מחקרים העוסקים בהשפעת אופי החינוך על ילדים, מראים כי כשמים לילדים גבולות הם שואלים יותר שאלות, צעים יותר לפרוץ גבולות ובכך לומדים על סביבתם ובעיקר על עצמם ועל היכולות שלהם.
"בעבר הרחוק נאסר על תלמידים לעסוק בשירה, משום שנטען שהיא חתרנית ועלולה להרוס את החברה. קבוצות של בני נוער התאספו בבתי קפה והחלו ללמוד שירה בעצמם - כך נולדו פילוסופים, אנשי חינוך ואנשי רוח גדולים, דוגמת היינריך היינה. כשלילדים אין גבולות, הם מנסים לפרוץ את אלו שעומדים לנגד עיניהם, אותם חוקים שכולנו מחויבים להם, כמו לא תרצח. המסר הוא די ברור, תנו להם גבולות מעניינים שיעזרו להם לצמוח ולא להגיע למקומות חשוכים".
3. הורידו את רף הציפיות
אפרת מונשרי גורן, אמא ל-4 ילדים (18, 16, 12 ו-10): "כולנו יודעים ומכירים את התאוריות שציונים זה לא הכל. למרות ההבנה שחשוב שלילד יהיה טוב חברתית והוא יהיה מאושר, תראו לי את ההורה שמרוצה מציונים לא טובים או מצליח לחייך לעומת תעודה גרועה? כולנו יודעים שבגרויות אפשר להשלים וכישלון במבחן לא מעיד על שום דבר. אבל כנראה שמה שצריך לעשות באמת, כדי להפנים את העניין, זה לייצר פגישת מחזור עם בני הכיתה שלכם. פתאום תראו שהתלמיד הכי טוב הוא לא זה שהצליח הכי הרבה, שדווקא זה שקצת נאבק על המקום שלו, הפך להיות מישהו מוכר.
"קל לראות שציונים טובים לא קונים אהבה או יכולת להישאר במערכת יחסים. בקיצור, בפעם הבאה שאתם רוצים לכעוס על ציון רע או עושים פרצוץ כשהמורה מעירה לכם על הילד, היזכרו בליצן של הכיתה, שלא ממש הצליח במבחנים, אבל היום הוא חי באושר ובשמחה, או דווקא במי שהיה צריך להשקיע כדי להצליח, ולמד שצריך להתאמץ ולא לחכות לציון טוב.
"היזכרו לרגע בחברים שלכם וגם קצת באילו תלמידים אתם הייתם, והורידו את רף הציפיות מהילדים שלכם. בסוף רובנו לא היינו התלמידי הכי טוב בכיתה והצלחנו ממש טוב בחיים בלי תעודת הצטיינות של כיתה ג'. שחררו ותנו להם וגם לכם, ליהנות מהדרך, לצבור חוויות ולהרגיש נאהבים, זה המפתח להכל ובסוף, בלי הלחץ, גם יותר כיף בבית".
אולי יעניין אותך גם:
- 3 ארוחות עשר בריאות לבית הספר
- קשב וריכוז: לעזור לילדים בדרכים אחרות
4. תגיבו נכון לחרם
חן כ"ץ, אמא לתאומים בני 4: "בכיתה ג' עשו עלי חרם. במשך כמעט שנתיים לא היו לי חברים וחוותי הצקות ובריונות על בסיס יום יומי. קשה לי להסביר את התחושה, אבל אני עד היום זוכרת כמה שנאתי ללכת לבית הספר, לתנועת נוער ובעצם לכל פעילות חברתית.התכנסתי בתוך עצמי והרגשתי בדידות אדירה. משפחתי חוותה את הקושי יחד איתי וניסתה לעזור אך ללא הועיל. אמנם בבית הייתה לי תמיכה אבל לילדה בת 10 שזקוקה לחברים בני גילה זה פשוט לא הספיק.
בזמנו הדרכת הורים או טיפול לא היו מאוד מקובלים. אני זוכרת שאמי הלכה להתייעץ עם יועץ בית הספר והוא ניסה לסייע לי, אבל זה לא שינה את הקושי שלי או את התסכול העצום של הורי. אמנם הם ניסו לעזור בכמה דרכים שונות, אך בפועל בחיי היום-יום והעומס של העבודה והילדים קשה למצוא את הפניות הזו, במיוחד כשמדובר בתקופה ארוכה. אני בטוחה שבליבם הם בעיקר קיוו לפתרון יעיל ומהיר שיקל עלי ועליהם.
"כשאחד מחברי המשפחה חווה קושי לרוב הוא משפיע על כלל המשפחה. קושי זה מתעצם תחת נטל החיים המורכבים והעמוסים שאנחנו חווים. במידה ואתם מרגישים שילדיכם חווה קושי בבית הספר עצרו ובחנו את הפניות שלכם לסייע לו. האם אתם מעבדים את החוויה שלכם? האם אתם נותנים מקום לחששות שלכם על מנת להיות פנויים לקושי ולתסכול האישיים שלו? שאלות אלו עשויות לסייע לכם בהתמודדות עם המצב.
"היום בניגוד לפעם מקובל יותר לפנות לעזרה. אל תחששו לעשות זאת, בחרו את איש המקצוע המתאים לכם ותיווכחו כי כל המשפחה מרוויחה מכך. בהדרכת הורים מעבר להדרכה הפרקטית ההורים מקבלים מרחב אישי בו הם יכולים לעבד את הקושי שלהם, להעלות את החששות שלהם, את הפחדים ואת הציפיות שלהם מעצמם ומילדיהם".
האם כדאי לעקוב אחרי הילדים ברשת? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
