התורה מייעצת: כך תגיעו להחלטות פיננסיות
פרשת השבוע מלמדת אותנו כיצד נבצע בחירות ונקבל החלטות בצורה מלאה תוך ביטחון עצמי. בכל בחירה יש ויתור, מחיר. לכן עלינו לשקול סדרי העדיפויות, יכולת כלכלית ואת החלופות הקיימות כדי להבין ולהשלים עם הבחירה
פרשת השבוע נפתחת באופציית בחירה: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (דברים, י"א, כ"ו). לכאורה, הבחירה פשוטה, אלא שמכאן ואילך, אנחנו נפגשים בהשפעות חיצוניות וסוגים שונים של היסחי דעת שעלולים להביא את האדם לעשות את מה שלא תכנן, או במילים אחרות - לבחור באפשרות האחרת.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
ההיסחים מסווגים לפי קטגוריות נפרדות. ההיסח הראשון הוא עבודה זרה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא (דברים, י"ב, ב'-ג'). זוהי כמובן ההשפעה החיצונית הכי מאיימת על עם ישראל - אותו יצר טבעי של עבודה זרה, התמכרות והשתעבדות לסוג מסוים של אלוהות. הסחה זו יכולה למותת את כל בחירת הטוב והברכה שניתנים לעם ישראל.
ההיסח השני הוא פריצת גבולות, איסור אכילת הדם. התורה מתירה לאכול בשר, אך מגבילה ומזהירה את האדם לבל יאכל את הדם: רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' (דברים, ב', כ"ג-כ"ה).
מיד לאחר מכן מופיעות 4 פרשיות: נביא השקר וחולם החלומות, ניסיונו של בן משפחה בשכנוע עבודה לאלוהים אחרים, פרשיית העיר שהסיתה לעבודה זרה והחלוקה בין החיות הטהורות לטמאות. אם ננתח את 3 הפרשיות הראשונות, הרי שההשפעה החיצונית ניכרת וברור ממה צריך להיזהר: אדם מקבל החלטה ובוחר בחירה. ידוע שלבחירה יש חלופה ומחיר.
חולם החלומות ובן המשפחה יכולים בקלות להסיט אדם מבחירתו. יש להם השפעה רבה והם יכולים בקלות לשכנע אדם לסטות מבחירתו. כמו גם הפרשייה השלישית שעוסקת בתרבות שלמה עם השפעה סביבתית, חברתית. לחץ כבד על האדם לבצע משהו אחר מבחירתו - אלו דברים שבוודאי מאד קשה להיחלץ מהם.
הפרשיה הרביעית, בה מתוארות החיות הטהורות והטמאות לכאורה, אינה קשורה לאותו מהלך. היא לא רק באה ללמד אותנו, אלא מהווה כמהות ההשפעה החיצונית. אחת החיות הידועות ביותר בטומאתה לאכילה לעם ישראל היא החזיר: וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ (דברים, י"ד, ח').
כללי הטומאה מאופיינים ב-3 מרכיבים: מפריס פרסה, מעלה גרה ושוסע שסע. אם אחד מאלה לא מתקיים בחיה - היא טמאה. החזיר מפריס פרסה ושוסע שסע. הוא אינו מעלה גרה. מרבית המפרשים כותבים שכלפי חוץ (מבחינת הסימנים), החזיר נראה טהור וכשר, אלא שהוא מסתיר את העובדה שהוא מעלה גרה, וכך ההשפעה החיצונית היא בעצם השפעה פנימית ויותר קשה מכולם. פרשיית החיות הטהורות והטמאות למעשה מדגישה לנו עד כמה יש להיזהר מהשפעות והטיות.
להסתכל פנימה ולהבין מחדש את הבחירה
בעולמנו הכלכלי אנחנו עושים הרבה מאד בחירות. חלקן גדולות כמו קניית בית, רכב וחינוך הילדים, וחלקן קטנות כמו שינוי ספק אינטרנט, צמצום הקניה במכולת ועוד. בכל בחירה קיים ויתור, מחיר שיש לשלם, לכן יש לעשות את הבחירות באופן מושכל - לשקול את סדרי העדיפויות, לבחון יכולת כלכלית, את החלופות הקיימות ואת הישימות שלהן. לאחר קבלת ההחלטה תמיד יהיו השפעות חיצוניות - אם במסגרת מערכות שיווק אגרסיביות, במסגרת המשפחה או במסגרת החברה, הקהילה, הלחץ החברתי שמנסה להשפיע על ההחלטות והבחירות שלנו.
על מנת לבחון השפעות צריך להסתכל על הדברים שנכתבו לעיל בנוגע לחזיר: מבחוץ נראה כשר, אך מבפנים טמא. יש להיזהר בהסתכלות שטחית, חיצונית - מהקנקן. צריך להסתכל פנימה ולהבין מחדש את הבחירה שלנו.
לעיתים המחירים כואבים ולא פשוטים. לכן ככלל יש לגבש השלמה וביטחון עצמי סביב קבלת ההחלטה - לבחור באופן מודע באפשרות מסויימת. תמיד אפשר לבחון מחדש את הבחירה לאחר זמן מה, ואפיל לשנות אותה. אך בעת הבחירה - היה שלם עם עצמך.
הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
