צביעות נוסח קטלוניה: סיכום חלון ההעברות
בפינת השוק: הקיץ האחרון הוכיח יותר מתמיד שהדרך של ברצלונה לפסגה אינה שונה מזו של היריבה השנואה בלבן ומעמידה את הערך הכלכלי במקום הראשון. וגם: הקבוצה המאכזבת, התופעה והשחקן המסקרן ביותר
עוד בתחילת הקיץ היה ברור שהמאבק של מספר מועדונים מצומצם על תואר הקבוצה הטובה באירופה הסתיים והשנה גדלה התחרות בין הטוענות לכתר. את מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי לא ניתן למדוד ללא השתתפות בליגת האלופות, אבל מנצ'סטר סיטי הצטרפה לבאיירן ויובנטוס, אפילו פריז סן ז'רמן וכמובן ברצלונה וריאל מדריד.
אלא שהקיץ האחרון הוכיח יותר מתמיד שהדרך של הקטלונים לפסגת היבשת, אינה שונה מזו של היריבה השנואה בלבן. במשך שנים התגאו אוהדי בארסה שהם יסתמכו על מחלקת נוער מפוארת ושחקני בית לעומת הברון פרס ששם ידו על כל תאוות נפש.
הסיבה למכירת בראבו למנצ'סטר סיטי - יריבה ישירה על הגביע עם האזניים הגדולות - היא אך ורק השיקול הכלכלי. השוער הצ'יליאני כבר בן 33 ובקאמפ נואו ידעו שככל שיחכו, כך ההצעות עליו ירדו. בנוסף, הוא לא "מוכר" כמו 1.87, בלונדיני, בן 24.
המועדון שנהנה לזלזל בריאל מדריד על הפרידה מאנחל די מריה כי הוא 'לא מוכר מספיק חולצות', שכח שנתיים בלבד לאחר מכן, ש"מוכר" לא בהכרח מביא תארים. בראבו לעומת זאת, הוכיח שאין טוב ממנו בלהביא תארים. בשנתיים בקאמפ נואו, זכה הצ'יליאני בשתי אליפויות ופעמיים בקופה אמריקה עם נבחרתו.
האוהדים הקטלונים לא יכולים להתכחש לעובדה שבראבו שוער טוב יותר כיום מטר-שטגן. הם יתרצו, בעיקר עבור עצמם, שרוטציית שני השוערים הייתה מוכרחה להיפסק ושלגרמני סעיף שחרור גבוה מידי (80 מיליון אירו). אולי יגידו גם, מתוך תקווה, שמדובר במהלך עבור העתיד המבטיח של טר-שטגן ושל המועדון.
לטענה הזו יש להם ערבויות בדמות הרכישות בקיץ האחרון - ארבעה שחקנים בני 22. בפועל, אנדרה גומש, לוקה דין, סמואל אומטיטי ודניס סוארס הם חיזוק נחוץ לכל מועדון עם שאיפות. הדבר הכרחי פחות לקבוצה שמתיימרת להסתמך על שחקני בית. ומי שמתקומם על כך שדניס סוארס גדל במועדון - נכון, הוא שיחק שנה אחת בברצלונה ב', אבל הוא בטח ובטח שלא תוצר של מה שהיה הסיבה מספר 1 לגאווה בקטלוניה - אקדמיית "לה מאסיה".
הקבוצה המצליחה של הקיץ: בורוסיה דורטמונד חיזקה את עצמה בלא פחות משמונה שחקנים (כולם בני 25 ומטה) וצירפה כמה מהיהלומים הנוצצים באירופה. נכון, גם מנצ'סטר יונייטד שדרגה בכמה רמות את הסגל שלה, אבל זה עלה לה 185 מיליון אירו והעובדה שסגנית אלופת גרמניה הצליחה עוד לסיים את הקיץ ברווח, ראויה להערכה.
הקבוצה המאכזבת של הקיץ: אתלטיקו מדריד "זוכה" לתואר המפוקפק, לא מכיוון שלא ייצרה מספיק כותרות אלא מפני שהשחקנים שנחתו בוויסנטה קלדרון, לא נראים כבעלי סיכוי גדול להצליח. שני השמות הבולטים הם ניקולס גייטאן שצריך להתאים את עצמו לסגנון של סימאונה, וקווין גאמיירו שלפחות בינתיים, עצר את היכולת הטובה של פרננדו טורס מסיום העונה שעברה.
הקבוצה השפויה של הקיץ: מי היה מאמין שזאת תהיה פריז סן ז'רמן. הקטארים מינו את אונאי אמרי למאמן והחליטו לבנות סגל מאוזן ויעיל, בעידן פוסט-זלאטן. הבעיה ששפיות במקרים רבים מתבררת כהתפשרות ובפריז הדבר עשוי להוביל לאיבוד עשתונות מהיר במיוחד.
הרכש הטוב של הקיץ: שחקן שכלל לא נרכש אלא הגיע בהעברה חופשית. זלאטן איברהימוביץ' פורע שטרות כבר בחודש הראשון שלו באולד טראפורד והעלה את הרף הגבוה גם כך לשיא חדש. עד עכשיו זה מרגיש שהוא החזיר ליונייטד את הסטייל יותר מאשר מוריניו ופוגבה.
השיא של הקיץ: 1.373 מיליארד אירו. קבוצות רבות שברו את שיא ההעברות הפרטי שלהן, אבל הטירוף האמיתי שייך לפרמייר-ליג. רבות נכתב על העלייה חסרת המעצורים בהכנסות של המועדונים האנגלים ועדיין - הסכום בלתי נתפס. הליגה הראשונה לחצות את רף המיליארד, הוציאה עוד יותר משליש מיליארד נוספים. לשם השוואה, מדובר ביותר מההוצאות של קבוצות הפרמייר-ליג בחלון הקיץ והחורף גם יחד, בכל עונה כלשהי בעבר.
התופעה של הקיץ: ג'ו הארט, סמיר נאסרי, ג'ק ווילשר, מטיאס פרננדס, ווילפריד בוני ועוד ועוד ועוד. השאלות הן כבר מזמן לא מנת חלקן של קבוצות קטנות שלא יכולות לעמוד בעלויות השחקנים, אלא דרך עבודה לכל דבר. יובנטוס הלכה צעד קדימה ו"השאילה" את חואן קוודראדו לשלוש שנים. מועדונים רבים חוו על בשרם כשלונות בנושא הרכש ומעדיפים לנקוט בגישה זהירה יותר. גם לצד המוכר נותר סיכוי לקבל את השחקן בחזרה, כך שכולם מרוויחים.
הרכש המסקרן של הקיץ: גביגול רק בן 20 ואולי בגלל גילו הצעיר, הוא התעלומה הגדולה ביותר של הכדורגל האירופי העונה. אינטר מקווה לקבל שחקן שיחזיר אותה למאבק האליפות, ולמען האמת, זה נראה כמו הסיכוי היחיד של קבוצה איטלקית לתת פייט ליובנטוס. עם זאת, עבור קבוצה עם נטייה לבעיות חברתיות, לא בטוח שחלוץ ברזילאי בן 20 הוא הפיתרון החכם ביותר.
הרכש המוגזם של הקיץ: תחושה של קיץ מוגזם במיוחד שכלל את יאניק בולאזי (29 מיליון אירו), כריסטיאן בנטקה (31) וגונסאלו היגוואין אחד (90) אבל מעל כולם ניצב אוליבר ברק. השחקן החדש של רד בול לייפציג שנקנה בכ-15 מיליון אירו מנוטינגהאם פורסט. הכישרון שפתח רק 13 פעמים בהרכב הפך בגיל 19 לסקוטי היקר בהיסטוריה.
הרכש המסוכן של הקיץ: ג'ואל מאטיפ הגרמני-קמרוני הגיע לליברפול בראשיתו של החלון כדי לייצב את ההגנה של יורגן קלופ. העונה כבר החלה ואיך לומר זאת בעדינות - האוהדים עדיין לא מרגישים שיש מישהו לצעוד איתו לעד. אם לשפוט לפי המחזורים הראשונים, ליברפול תקום ותיפול על ההגנה שלה העונה. כלומר, על הכתפיים חסרות הניסיון של מאטיפ.
לפנייה לכתב/ת 
