הורים ועובדים: מדריך לשבוע הסתגלות לשנת הלימודים

מדי שנה חוזרים למסגרות החינוך, בתי ספר וגני ילדים למעלה מ-1.5 מיליון ילדים ובני נוער. המשמעות היא שבאותה נקודת זמן עובדים רבים מבקשים חופש ביום השיבה למערכת החינוך או בתקופת החזרה ללימודים, כדי ללוות את ילדיהם בתהליך החזרה לשגרה וההסתגלות למערכת החדשה, וזאת לאחר חופשות הקיץ.

השנה המשימה הופכת להיות מורכבת אף יותר – יום החזרה ללימודים הוא יום חמישי שלאחריו מתחיל סוף השבוע, בשישי יום קצר ואז שבת – כך שכל התהליך עלול להתחיל מחדש ביום ראשון ובעקבותיו בקשות נוספות לחופש מצדם של הורים עובדים. לעיתים מדובר בהתאקלמות של יותר מילד אחד וממילא המעסיק הופך להיות חלק מהמאמץ המשפחתי לחזור לשגרה במתן ימי חופש שנחוצים לעובדים – ההורים להשלמת התהליך.

מה אומרים חוקי העבודה בנושא?

באופן עקרוני, על פי חוק חופשה שנתית, המעסיק קובע את מועדי החופשה. פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה שעליו לעשות כן, ככל שניתן, בתיאום עם העובד ותוך התחשבות בצרכיו.

זוהי פסיקה ותיקה וידועה של בתי הדין לעבודה, לפיה המעסיק קובע את מועדי החופשה. יחד עם זאת, נקבע עוד כי על המעסיק להתחשב ככל שניתן לפעול בתיאום עם העובד ולהתחשב בצרכיו.

באילו תנאים יכול עובד להיעדר ב-1 בספטמבר?

אין בחוקי העבודה זכות להיעדר ביום זה, אולם החוק קובע כי מתוך מכסת החופשה השנתית העובד יכול לקבוע יום אחד בשנה שבו ייעדר מעבודתו, על פי צרכיו האישיים ובלבד שיודיע על כך למעביד 30 ימים מראש.

כלומר, ככל שהעובד לא ניצל זכאות זו במשך השנה, הוא יכול להודיע למעסיק 30 יום מראש על רצונו להימצא בחופש ביום 1 בספטמבר, ועל המעסיק יהיה לכבד הודעה זו. אותו היום החופשי "ירד" מסך ימי החופשה הצבורים לטובת העובד.

פתיחת שנת הלימודים בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

מה נהוג במגזר הציבורי?

במקומות עבודה מאורגנים גדולים (בעיקר במגזר הציבורי) ישנו מושג שקרוי "ימי בחירה". אלו ימים שבהם יכול העובד להעדר מעבודתו, בנוסף למכסת ימי החופשה שלו. מדובר ברשימה של מועדים שמתוכם יכול העובד לבחור מידי שנה יומיים שבהם ייעדר מן העבודה. יום תחילת שנת הלימודים נמנה בדרך כלל עם אותה רשימה של ימי בחירה (כך, נקבע, למשל, בתקשי"ר).

כלומר, העובד בוחר את היום הנוח לו - עד יומיים בשנה - מתוך רשימה, מבלי שההיעדרות פוגעת בשכר הרגיל או במכסת ימי החופשה שלו.

מה מאפיין את ימי הבחירה במגזר הציבורי, בהם רשאי עובד ליטול חופש, מבלי שירדו ממכסת ימי החופש שלו?

ימי הבחירה מתחשבים בעובדים – בעיקר בצרכים אישיים שלהם: ה-1 בספטמבר כיום התארגנות ויתר הימים קשורים לאמונה ואורח חיים ובהם: צום גדליה, צום יום הכיפורים, ערב חג הסוכות, הושענא רבה, צום עשרה בטבת, תענית אסתר, פורים, שושן פורים, ערב חג הפסח, רב שביעי של פסח, חג המימונה, ל"ג בעומר, ערב חג השבועות, צום י"ז בתמוז, צום תשעה באב וערב ראש השנה.

כמו כן ניכר כי החוק מתחשב בעובדים ממגזרים שונים ועל מנת לאפשר לעובדים אלה לפעול על פי צו ליבם ואמונתם ולכן נכללים ברימת ימי הבחירה גם: חג הסיגד – לבני העדה האתיופית, יום קרבן זבח פסח - לבני העדה השומרונית, ועוד מועדים קדושים לנוצרים, למוסלמים, לבני העדה הצ'רקסית וכיוב'.

כיצד ניתן לגשר על הפער בין צרכי העובדים כהורים לבין המעסיק?

סביר להניח כי במרבית המקרים, ברוב רובם של מקומות העבודה, בקשות לחופשה בתחילת שנת הלימודים, יזכו להתחשבות והצדדים יגיעו להבנה הדדית.

תוספת ימי החופשה שנקבעה לאחרונה בחקיקה לעובדים בותק נמוך, שהם בדרך כלל עובדים צעירים (והם הורים לילדים קטנים) יכולה להוות מענה גם במקרים אלה.

פותחים את שנת הלימודים באזור

השנה ידרשו כפי הנראה יותר מיום אחד ה-1 בספטמבר לצורך ליווי הילדים למוסדות החינוך. איך זה יתבצע?

ברוב מקומות העבודה, הדברים באים לידי פתרון, כי מדובר ביחסים מתמשכים המתנהלים בהבנה והתחשבות הדדית. יש להניח כי עם רצון טוב ותיאום, העובד יקבל הסכמת מעסיקו לימי חופש נוספים. אם יש יחסים מעורערים יוכל המעסיק להקשות על העובד ולא יאפשר לו היעדרות מעבר ליום הבודד, העומד לזכותו.

כמו כן, אם המדובר בשני הורים עובדים – ניתן לחלק את משך ליווי הילדים בין בני הזוג.

יש לציין, שרק חלק מההורים עובדים ביום שישי וחלק יוכלו להמשיך את מלאכת הליווי והווידוא של "הנחיתה הרכה", גם ביום שישי.

המונח ימי הצהרה – האם ניתן להשתמש בהם לצורך חופשה ב- 1 בספטמבר?

במגזר הציבורי מוכרת זכות להיעדרות בשל מחלה מספר פעמים בשנה, ללא המצאת אישור רפואי, תוך הצהרה אישית של העובד על מחלה. מטבע הדברים, מדובר בהצהרה על מחלה, שאינה אמורה להוות פתרון להיעדרות בתחילת שנת הלימודים. להיפך, עובד שינסה לעשות שימוש בזכות זאת יבצע, לכאורה, עבירת משמעת.

מה קובע החוק במקרים של הישארות בבית עם ילד חולה, שלא ניתן לשלוח אותו לגן או לביה"ס?

הורים לילדים מתחת לגיל 16 זכאים לזקוף עד 8 ימי היעדרות בשנה, עקב מחלת ילד על חשבון ימי המחלה הצבורים להם. החוק מאפשר ניצול של יום מחלה אחד, ללא תשלום, בגין היעדרות עקב מחלת ילד, וביום השני והשלישי, בתשלום בגובה 50% מהשכר כאשר מהיום הרביעי ואילך יעמוד גובה התשלום על 100% מהשכר עבור אותם ימי היעדרות.

במקרים של הורות יחידנית - הורים שילדיהם בחזקתם הבלעדית רשאים לזקוף 16 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים להם.

הורה שעובד לפחות שנה במקום עבודה, שילדו מתחת לגיל 18 וחולה, חלילה, במחלה ממארת, זכאי לזקוף 90 ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה הצבורים לו או ימי החופשה שלו.

הכותב הוא מומחה בדיני עבודה, שותף בנ. פינברג ושות'