מאבק על ירושת קצבה של אלמנת טרור שמתה

מאז רצח בעלה בפיגוע קיבלה אישה תגמולים, וכשהלכה לעולמה ביקשו בנותיו מנישואים קודמים לרשת את הקצבה. כשקרובת משפחה של המנוחה התנגדה, הנושא הגיע לביהמ"ש

עו"ד רות צימרמן הרשקופורסם: 04.09.16 , 21:43

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה שתי אחיות שביקשו לקבל בירושה קצבה של אלמנת טרור ששולמה לאמן החורגת מאז שאביהן נרצח בפיגוע בתחילת העשור הקודם. השופטת שלי אייזנברג קבעה שמאחר שהמנוחה מעולם לא אימצה את הבנות באופן רשמי, ובהיעדר צוואה, מי שזכאית לרשת את הקצבה היא קרובת משפחה אחרת של האישה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האם החורגת נישאה לאבי הבנות לפני יותר מ-30 שנה, והוא נרצח בפיגוע טרור בשנת 2000 מבלי שהביא עמה ילדים נוספים לעולם. בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אלמנתו קיבלה קצבה עד שהלכה לעולמה בשנה שעברה. כמה חודשים לאחר מותה ניסו הבנות לקבל מרשם הירושות צו ירושה על עיזבון אמן החורגת, אך נתקלו בהתנגדות מטעם הנכדה של אחותה והתיק הועבר לדיון בבית המשפט.

תביעה

גבר חויב לחלוק רכוש עם ילדי זוגתו המנוחה

עו"ד ורדה חקלאי

על הדירה והמכונית של בני הזוג שילם הגבר לבדו, אבל לאחר מות האישה טענו ילדיה מנישואים קודמים: מגיעה לנו מחצית כיורשים. השופטת הסכימה

גבר חויב לחלוק רכוש עם ילדי זוגתו המנוחה

הנכדה טענה שמאחר שהיא קרובת המשפחה היחידה של המנוחה – היא היורשת החוקית והבלעדית שלה. לדבריה, לבנות החורגות אין קשר משפחתי למנוחה ולכן אינן עונות על תנאי חוק הירושה ולא זכאיות לרשת אותה. היא הוסיפה שהיה לה קשר הדוק למנוחה, שגם תמכה כלכלית בה ובמשפחתה. כך למשל, היא נתנה לה 300 אלף שקל כדי לסייע לה ברכישת דירה.

בתגובה הודו הבנות החורגות שלא אומצו על ידי המנוחה באופן רשמי, אך טענו שעד ליומה האחרון הייתה להן מערכת יחסים משפחתית וחמה המאפיינת אם ובנותיה. כך או אחרת, טענו, הקצבאות שקיבלה המנוחה מאז רצח אביהן הופקדו בחשבון המשותף שלהם, כך שמדובר למעשה בכספים ששייכים גם לאביהן, וכתוצאה מכך - להן.

מנגד טענה קרובת המשפחה שהקצבאות היו שייכות למנוחה בלבד מתוקף מעמדה כאלמנת טרור.

רק לצאצא

השופטת שלי אייזנברג הבהירה כי חוק הירושה חל על צאצאי המנוח רק אם הם הצאצאים הביולוגיים או אומצו על-ידו על פי דין. במקרה הזה, אין מחלוקת שהמבקשות לא אומצו, מה גם שכבר היו בגירות בזמן שאביהן נישא למנוחה.

"למנוחה לא היו ילדים והוריה נפטרו לפניה", נכתב בפסק הדין. "שעה שאין למנוחה יורשים מדרגה ראשונה וגם לא מדרגה שנייה, המתנגדת הינה הצאצא היחיד של ומשתייכת לדרגה השלישית במדרג היורשים".

השופטת אייזנברג הבהירה שבהיעדר צוואה כתובה אין לבית המשפט סמכות להעניק ירושה של מנוח לקרובים שאינם בני משפחתו, רק מכיוון שטיפלו בו במסירות. היא הסכימה עם עמדת קרובת המשפחה וקבעה שהכספים מכוח חוק התגמולים לא נכללו ברכוש המשותף של המנוחה ואבי המבקשות.

לפני סיום הביעה השופטת צער על כך שהצדדים לא הגיעו ביניהן לפשרה וקבעה כי קרובת המשפחה היא היורשת היחידה של המנוחה.