תפסיקו להיות הורים מייבשים
"מישהו שכנע אותנו שברגע שאנחנו חוזרים מהעבודה צריך לאפסן את האישיות מחוץ לבית, ולפגוש את ילדנו בגרסה המיובשת ונטולת התושייה שלנו. קל מאוד להאשים את המורים שהרסו לנו את הפלא המקסים ששלחנו אליהם, אבל זה לא באמת מדויק". ד"ר אייל דורון מעיר את ההורים
65% מקרב הילדים שלומדים עכשיו בבית הספר צפויים לעבוד במקצוע שעדיין לא קיים. שישה מכל עשרה תלמידים יתפרנסו ממקצוע שאיננו מכירים כיום, ומן הסתם איננו יכולים להכין אותם לקראתו. כך עולה ממחקר גדול ורחב היקף, שיתוף פעולה של חברת מייקרוסופט וצוות המחקר "מעבדת העתיד" (The Future Laboratory), שהתפרסם לפני כשבועיים.
ההערכות של גופים מובילים בעולם דומות מאוד (הבנק העולמי, 2015, פריי ואוסבורן מאוקספורד 2013, 2015, הבית הלבן, 2016). בית הספר אמור להכין את ילדינו לעולם, השאלה היא באיזה עולם מדובר. השכלה היא עדיין המנבא מספר אחד בישראל לסיכוי להתפרנס בכבוד גם בעתיד (מכון טאוב, 2016), השאלה היא מה עוד. חשוב ללמוד ולהתפתח, אבל באיזה כיוון? או כפי ששאל הסופר והעיתונאי תומס פרידמן, בטור מיתולוגי ב"ניו יורק טיימס", כיצד מגדלים ילד לעתיד שבו יצטרך להמציא את המקצוע שבו יעבוד?
1. מערכת החינוך עושה את המקסימום כדי לגשר על הפער. הבעיה היא שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר מדי. קצב בלתי נתפס, שאף אחד (כמעט) לא חזה.
2. חשוב להדגיש שהמצב בישראל משקף במידה רבה התמודדויות של מערכות חינוך אחרות בעולם.
3. כדאי להוציא את המקסימום ממה שבית-הספר נותן (ויש לא מעט), ולהיכנס לפוקוס כדי להבין מה באופן פרקטי אתם כהורים צריכים לעשות. פחות תלונות וימי זעם, יותר יוזמה ופרואקטיביות מצדנו.
עשרות מחקרים מרשימים כבר מדגישים את התכונות החשובות לשעה זו: כושר הסתגלות, יצירתיות, יכולת להמציא את עצמנו מחדש ופתרון בעיות. האם ההורות שלכם מטפחת את אלה בקרב הילדים שלכם?
חשוב ללמוד ולטפח בעזרת בית הספר השכלה בסיסית, יכולת של איפוק עצמי, רוטינות של עבודה והתמדה ויכולת לשתף פעולה (נקודה רגישה, אני יודע). חשוב גם לאתר את המורה שיכול לעשות שינוי בחיי הילד שלכם, יש כזה בכל בית-ספר. אבל השאלה העיקרית היא עדיין - מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי להשלים את מערך ההכנה של ילדינו לקראת העתיד?
עוד בנושא:
- "לא מבינה איך יכולת לעשות את זה לבתך"
- ארוחות עשר: הילדים שכולם מקנאים בהם
הורות יצירתית
הדגש בישראל בשנים האחרונות הוא על הורות עם גבולות, כללים, אמפתיה וכבוד. דיאלוג מתוך קווים ברורים של הפרדה בין הורה-ילד, חוקים, כבוד וכללים כבר אמרנו? וחוזר חלילה. הדגש החדש והמתבקש בסגנון ההורות שלנו צריך להיות על "הורות יצירתית". הורות מותאמת לעולם משתנה כל כך שזז מהר כל כך. רובנו חוזרים הביתה אחרי יום עבודה תשושים, נטולי אנרגיה ומודדי זמנים: "לכו להתקלח, כבר שמונה ורבע", "אתה כבר עשרים דקות עם האייפד", או: "בואי נדבר על מה היה לך היום".
את כל האנרגיה המשעשעת השארנו מאחור אי שם בעבודה ושבנו הביתה יבשים, טכניים, 'חופרים', ובעיקר - לא מגניבים. במהלך יום נתון בעבודה פתרנו בעיות ואלתרנו בחן רב מול אתגרים, אלא שהילדים שלנו לא היו לידנו כדי לראות וללמוד. אבל זה הרי בדיוק מה שהם כל כך זקוקים לו. בשנת 2013, מחקר משקף של "גאלופ", עקב אחרי צעירים בני 15 עד 35, במקום העבודה שלהם, ובירר איתם עד כמה הם חשים מימוש עצמי: האם הם מצליחים בהשוואה לבני גילם, האם יש להם כוח לקבל החלטות בעבודה, האם הם זוכים להערכה בעבודה והאם הם
מצליחים בעבודה.
המנבא הברור והחשוב ביותר היה המידה שבה תרגלו פתרון בעיות מורכבות במהלך התיכון. זאת רק דוגמה אחת, יש עוד רבות. חייבים לתרגל ולדעת לפתור בעיות. בדיוק בגלל זה כל בעיה שצצה בבית: "משעמם לי", "לא רוצה להתקלח", "המבחן מלחיץ אותי" - היא הזדמנות נהדרת לתרגל. אבל חשוב למצוא פתרון יצירתי, שובב, מקורי, מפתיע וייחודי לכם.
הדגש על הורות הגיונית, מכבדת, שקולה ואמפתית הוא חשוב, אבל ממש לא מספיק. הורות בעולם החדש צריכה להיות הרבה יותר אישית וכזאת המגיבה "תוך כדי תנועה". כשהילדים לא רוצים להתקלח, לא קונים סבונים עם צבעים מהחנות. מוצאים לבד פתרון, אחרת העברנו מסר מוטעה. שוברים את הראש ועולים על הרגל חדש שיהפוך לחלק מהמורשת של הבית לדורות.
אחת האימהות בסדנה שהעברתי מצאה יחד עם הבת שלה פתרון מקסים ל"לא רוצה להתקלח". הבת אוהבת מאוד את הסדרה המצוירת והמצוינת "אווטאר", שבה כידוע יש כשפים: כשף אש, כשף אוויר, כשף מים וכשף אדמה. הבת והאם יצרו ביחד דמות חדשה עבור הבת – דמות של "כשפית סבון" עם תכונות מיוחדות משלה, ומאותו רגע נפתרה הבעיה ועכשיו הבת לא רוצה לצאת מהמקלחת. החיבור בין הסדרה לחיים כל כך חשוב, והפתרון מצדו מותיר חוויה אצל כל המשפחה של ההנאה והיכולת לפתור בעיות בדרך משלנו. זה לא רעיון משנה עולם, וזה בדיוק הרעיון, יצירתיות יומיומית כדרך חיים.
תפתיעו את הילדים
מישהו שכנע אותנו שברגע שאנחנו חוזרים מהעבודה צריך לאפסן את כל האישיות שלנו מחוץ לבית, ולפגוש את ילדנו בגרסה המיובשת ונטולת התושייה שלנו. קל מאוד להאשים אותם "שם בבית הספר", שהרסו לנו את הפלא המהלך, המקסים והיצירתי ששלחנו אליהם. זה לא באמת מדויק, וזה בעיקר לא יעזור לנו.
האם הילדים שלכם זוכים לחוות אתכם טיול משפחתי ייחודי משלכם, או טיול של "העתק-הדבק" שאחרים כבר עשו ויעשו? האם מצאתם דרך מקורית משלכם לקום בבוקר? לחלק מטלות בבית? לבלות יחד? הברק בעיניים של הילדים שלנו חוזר ומתגלה קודם כל מרגע שאנחנו מפתיעים את עצמנו ואותם ביכולת למצוא פתרון חדש לבעיה שכולם מתלוננים עליה.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הילדים לומדים מתוך התבוננות וכל אתגר קטן ביומיום הופך עבורם ועבורנו לאימון בפתרון בעיות וחשיבה עצמאית, תכונות העל שהם כל כך יזדקקו להן. אחרי שינוי כזה בבית הם מפנימים את השקפת העולם הזאת ומבקשים ליצור אותה גם בבית הספר, גם מול המורה שמתמודד מול שלושים-ארבעים ילדים בכיתה מוקפת בטון, לוח גדול אחד והרבה חוברות עבודה זהות לכולם.
כשהעולם זז כל כך מהר, חשוב לזוז יחד איתו. אף אחד לא יכול לבד להתאים את עצמו לקצב: לא בית-הספר ומאמציו הכנים, לא ההורים ותחושת הבטן שלהם, לא המערכות האלטרנטיביות וגם לא הילדים בכוחות עצמם. אבל כולם יחד יכולים לספק מענה משוכלל יותר, מורכב יותר ומעודכן יותר לעולם המואץ והמרתק, יש להודות.
ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית
ומוכנות לעולם החדש, מפתח שיטת SEISEI לילדים ובני נוער
6 כללים לגידול ילדים מאושרים. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
