מסע אל ספר בראשית: ביקור ב"בור יוסף"

את הסיפור הזה מכיר כל ילד ישראלי עוד משיעורי התורה בבית הספר היסודי: אחיו של יוסף המקראי קנאו בבן הזקונים האהוב של יעקב אבינו, והחליטו להרוג אותו - אך לבסוף האח הבכור ראובן שכנע אותם לחוס על חייו ולהשליכו לבור. משם התגלגל לידי הישמעאלים, ולבסוף למצרים.

אז הסיפור מוכר לכל ילד - אבל לא כך המקום: על-פי הכתוב בספר בראשית, האירועים הללו התרחשו סמוך לעיר המקראית דתן, במקום שנקרא היום תל דותן, עמוק בשטחי הרשות הפלסטינית (לא רחוק מג'נין). היכן בדיוק היה אותו בור שאליו הושלך יוסף אין אנו יודעים בוודאות, אבל לשער - אפשר. ולאתר הארכיאולוגי המכונה "בור יוסף" ניתן להגיע גם היום - אבל לא בקלות: זה דורש תיאום מראש עם כוחות הביטחון, הגעה באוטובוס ממוגן וליווי צבאי צמוד. התלוונו לקבוצת מטיילים שהגיעה למקום שבו אולי התרחשה הדרמה שעיצבה את קורותיו של העם היהודי. צפו בווידאו מהביקור בתל דותן.

עמק דותן מציע נוף קדום של חקלאות עתיקה. עדרי כבשים חוצים את הכביש, בצד הדרך עוברים ילדים המלווים חמורים שנושאים חציר. האוטובוס שלנו, וקבוצת המטיילים הגמלאים שבתוכו, נוסע בעקבות רכבי הצבא ויורד לדרך עפר מאובקת, לתל המרשים הממוקם בלב שדות טבק ירוקים.

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

אנחנו עוצרים בתחתית התל. הגמלאים יורדים מהאוטובוס ומתקדמים בזריזות בעקבות המדריך לתוך מבנה מתפורר, שנבנה מעל באר ישנה. מלכיאל הורביץ, מדריך הטיולים ממדרשת שומרון, מצביע על חור קטן באחד הקירות - דרכו ניתן לראות את מה שיכול להיות אותו בור מפורסם. מאחורי החור הקטן כבר מתגבש תור: כולם רוצים לראות את הבור של יוסף.

הגמלאית האנרגטית יונה גדסי מכפר סבא, שהציצה בהתרגשות רבה, מתחילה להשתכנע. "אני יודעת שיש פה הרבה בורות", היא אומרת. "אבל כנראה יודעי דבר בדקו והחליטו שזה הבור, ואני נוטה להאמין". מרים נגר אפילו יותר נחרצת: "אני מאמינה שזה פה. לא ישקרו עלינו. בדקו את זה. לא סתם יחליטו שזה פה. אמנם הבור עצמו נראה מאוד משופץ, אבל לפי התנ"ך ולפי החוקרים - זה בור יוסף!".

"הגיוני שמכאן ייקחו עבד למצרים"

אבל לא כולם מתייחסים לכך כאמת ודאית ומוחלטת. יאיר אלמקייס, מנהל מרכז לימוד שומרון, מרחיק אותנו מההמולה וההתרגשות הרבה בתוך המבנה המתפורר, ואנחנו צועדים אל אחד הבורות האחרים באזור - שממוקם באמצע שדה טבק סמוך ופתחו מוסתר על-ידי עץ תאנה.

לגבי זהותה של העיר המקראית, אין לו ספקות: "אנחנו נמצאים למרגלות העיר דותן, שזוהתה בוודאות, ודו"חות החפירה שלה התפרסמו כבר ב-2005. כיום אין סימן שאלה - זו דותן המקראית. משמעות המילה דוט בעברית או ארמית היא בור, ודותן היא עיר הבורות".

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

הסיבה לריבוי הבורות באזור עמק דותן נעוצה במבנה הקרקע. בניגוד למרכז השומרון העשיר במעיינות, כאן כמעט שאין נביעות טבעיות - ועל כן הקדמונים נהגו לחפור, במומחיות רבה, בורות רבים לאיסוף מים. הבור שאנחנו עומדים מעל פתחו נראה מרשים ועמוק, וכנראה רוצף באבן לבנה בתקופה העות'מאנית.

אלמקייס מכיר בורות רבים באזור, והוא לא מעוניין להצביע על אחד מהם כבור יוסף המקראי: "מסופר לנו שהנער יוסף נשלח על-ידי אביו יעקב לחפש את אחיו. יוסף הגיע לאזור שכם. אדם שהוא פוגש בשדה מספר לו כי אחיו הרועים הלכו דותיינה - ויוסף עוקב אחריהם לעיר דותן", הוא מסביר. "כאן באזור הזה האחים שמים את יוסף בתוך הבור, וכאן אורחת ישמעאלים לוקחת אותו דרומה ומוכרת אותו למצרים.

(צילום: עידו ארז)

"הסופר המקראי הכיר את הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. דותן היא עיר של בארות ובורות, ויש דרך עתיקה שיורדת מהגלעד ומתחברת לדרך הבינלאומית למצרים העתיקה. מאוד הגיוני שייקחו מכאן עבד כדי למכור אותו במצרים. הערבים קוראים למקום 'בור יוסף'. כך השתמרה המסורת לגבי הבורות הללו".

אתה מאמין שזה בור יוסף?

"אני מאמין במאה אחוז שהתל המרשים שמולנו הוא העיר המקראית דותן. להצביע על מקום מסוים ולהגיד שפה קרה אירוע תנ"כי לפני 3,500 שנה - זה מאוד בעייתי. אבל ישנו החיבור של העיר דותן ולידה בורות. זה לא מופרך להגיד שאם הסיפור המקראי קרה - הוא קרה פה. להצביע על בור מסוים מתוך ממאות הבורות שפזורים פה, זה קצת יומרני".

יהודה ישראל, מנהל מחלקת תיירות השומרון, מעוניין להנגיש את האתר לכלל אזרחי ישראל. "החזון שלנו הוא שהשומרון יצטייר כמקום נורמלי, שאנשים יבואו לטייל ולנפוש בו. האתגר העיקרי הוא ביטחוני: מאז יישום הסכמי אוסלו אנחנו נמצאים באמצע שטח B. בניגוד לחלקו הגדול של השומרון, שבו ניתן להסתובב חופשי, כאן צריך תיאום ואבטחה צבאית ואוטובוס ממוגן ירי. בגלל הקושי הזה ייקח יותר זמן לממש את הפוטנציאל התיירותי של המקום".