פראנדלי: "לאט לאט גם תצליחו בסוף"
האיש שהוביל את איטליה לגמר יורו 2012 מחמיא להתקדמות של הכדורגל הישראלי, מחזיק אצבעות למאמן הנוכחי ג'אמפיירו ונטורה ומזהיר שבכדורגל הכל אפשרי: "תראו מה קרה להולנד במוקדמות היורו"
פירנצה, וזה לא סוד, נחשבת לאחת הערים הציוריות והרומנטיות באיטליה. הדואומו, קתדרלת סנטה מריה דל פיורה, הנהר שעל גדותיו מחובקים עשרות זוגות אוהבים הממתינים לשקיעה, גשר פונטה וקיו העתיק, קרני השמש המכות בחלונות הראווה של החנויות הקסומות וגורמות לתכשיטי הזהב לנצוץ עוד יותר.
בסוף השבוע פגשתי כאן תכשיט אחר: צ'זארה פראנדלי, המאמן שחתום על ההישג הכי גדול של הסקוואדרה אזורה בשנים האחרונות: ההעפלה לגמר יורו 2012מחר הוא יחזיק אצבעות למאמן החדש, ג'אמפיירו ונטורה, במשחק הפתיחה של מוקדמות המונדיאל מול ישראל (שני, סמי עופר, 21:45)
הגעת לביקור בישראל ב-2013 למשחקי יורו הצעירות. איך הייתה החוויה?
"נהדרת. ביקרנו בהרבה מקומות, עטפו אותנו בהרבה חיוך ושמחה. מנקודת מבט טכנית, הישראלים מאוד מתקדמים, הם לומדים, יש להם רצון להשתפר בהרבה היבטים. זה עם שרוצה לפרוץ ולהתקדם מבחינה ספורטיבית, ככה ציינו באוזניי בזמנו וככה גם התרשמתי".
ישראל לא הגיעה לטורניר משמעותי מאז מקסיקו 1970. מה חסר לה כדי להגיע לבמות הגדולות?
"חסר הניסיון. בישראל יש את הכדורסל שהולך טוב, אבל לדעתי גם הכדורגל השתפר מאוד בשנים האחרונות. הגיעו גם זרים שתרמו מבחינת הניסיון ומבחינת תרבות העבודה שלהם. צריך גם להתייחס לגודל האוכלוסייה. קשה לחשוב שמתוך 8 מיליון תושבים ישראל תוכל לייצר 500 כדורגלנים מקצוענים ברמה. אבל המבנים קיימים, העבודה מתבצעת, ורצון יש. לדעתי לאט לאט גם תצליחו בסוף".
ממה איטליה צריכה לחשוש בסמי עופר?
"מההתלהבות של הנבחרת שתרצה לפרוץ ולהפתיע. המשחקים האלו באמת יכולים להיות מסוכנים. ברור שמבחינה טכנית איטליה הרבה יותר חזקה, אבל כשאתה במגרש הכל יכול לקרות. גם האוהדים בטוח יהיו נלהבים, לכן זה יהיה משחק יפה לצפייה".
אז אולי ישראל עוד תפתיע?
"במשחקים כאלו הכל יכול להיות".
פראנדלי, 59, שיחק כקשר לצד מישל פלאטיני ביובנטוס הגדולה של שנות ה-80, וזכה איתה בשלוש אליפויות ובגביע אירופה לאלופות. עיקר הצלחתו כמאמן הייתה בפירנצה, שבה אימן את פיורנטינה מ־2005 עד 2010, כולל זכייה בתואר מאמן השנה בעונת 2007/08. כרגע הוא לא מאמן אף קבוצה ובעיקר נהנה מהחיים. הוא עדיין קשור מאוד לעיר ואוהד מסור של הקבוצה שאותה מדריך כיום פאולו סוזה.
ב-2010 קיבל את המושכות בנבחרת הלאומית, וכעבור שנתיים הוביל אותה לגמר היורו הראשון שלה מאז שנת 2000. זה נגמר בתבוסה 4:0 לספרד. מבחינתו, לנצח את ספרד של אותם ימים הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. "היה ברור שפגשנו בנבחרת שבאותו רגע הייתה החזקה בעולם", הוא אומר. "ספרד זכתה במונדיאל שנתיים לפני וביורו ארבע שנים לפני. היא הייתה בשיא ההצלחה שלה. היו לה כוח ויכולת טכנית מעולה. אנחנו הגענו לנקודה הזאת עייפים פיזית. נתנו הכל. לא יכולנו לעשות יותר מזה. עשינו אליפות אירופה גדולה, חיפשנו את הדרך לשחק כדורגל יפה".
ההמשך היה פחות מוצלח מבחינתך.
"במוקדמות המונדיאל הלך טוב מאוד. במונדיאל, נגד קוסטה ריקה, הכל השתנה (איטליה הפסידה 1:0 – י"ר). בכדורגל לצערי אם אתה טועה במשחק זה יכול למוטט את כל מה שעשית לפני כן, וזה מה שקרה שם. ברור שאני הייתי האחראי לכך ולכן התפטרתי".
תוך שנתיים עברתם מגמר להדחה בשלב הבתים.
"זה יכול לקרות. ברור שבכדורגל, ובמיוחד באיטליה, הרצון לבוא ולחפש אשמים קיים. הכי קל להפיל את האחריות על אדם או שניים".
אחריך הגיע אנטוניו קונטה ועכשיו תורו של ג'אמפיירו ונטורה. איך זה לאמן את נבחרת איטליה?
"אם מבקשים ממך לאמן את הנבחרת הלאומית, אתה לא יכול לסרב. עשיתי זאת באהבה גדולה, עם תשוקה ורצון להצליח כי הנבחרת הלאומית היא של כולם. כשאתה נמצא מחוץ לאיטליה אתה מבין את החשיבות של היותך איטלקי, את החשיבות של ההמנון האיטלקי, של החולצה. כל האנשים האלו, מאות האלפים שחיים מחוץ לאיטליה, יש להם נוסטלגיה עצומה למדינה שלנו, ואתה מרגיש אפילו יותר אחראי".
"איטליה צריכה ללמוד מגרמניה"
ונטורה הגיע לנבחרת מטורינו, אתה הגעת מפיורנטינה, לא בדיוק הקבוצה הכי גדולות במדינה.
"האיטלקים שמאמנים את הקבוצות הגדולות נמצאים במקום שבו הם צריכים להיות כרגע. יש את אנצ'לוטי בבאיירן מינכן, קלאודיו ראניירי בלסטר, מאסימיליאנו אלגרי ביובנטוס. אולי הם יאמנו את האזורי בהמשך, אבל לדעתי הגיל הנכון שבו צריך לאמן את הנבחרת הוא זה של ונטורה. הוא בן 68, מאמן גדול עם קריירה גדולה, ובגיל הזה יש לך כבר ניסיון רב, ולכן גם יכולת לשאת את ההשפעות של הסביבה. כשאתה מגיע מוקדם יותר זה קצת מסובך יותר. למעשה גם אנטוניו קונטה עזב את הנבחרת כעבור שנתיים לצ'לסי".
בשנים האחרונות הקבוצות האיטלקיות לא מצליחות באירופה לעומת קבוצות מספרד או מגרמניה למשל.
"הסיבה פשוטה: למדינות שציינת יש יכולת כלכלית גדולה יותר. ואם יש יכולת כלכלית חזקה, אפשר גם לצרף שחקנים חזקים יותר. אבל אני משוכנע שמהשנה הזאת האיטלקים יבלטו באירופה. מבחינת מבנה ומסורת איטליה תמיד הייתה עילוי".
אם כבר הזכרת את קונטה, איטליה שלו הרשימה ביורו. מה דעתך על איטליה הנוכחית?
"יש בעיה. הקבוצות האיטלקיות כאמור כבר לא יכולות להתחרות מול הגדולות ברמה האירופית. ולכן לשחקנים האיטלקים, גם אם הם טובים מאוד, יש מעט אפשרות להתנסות ברמות הגבוהות ביותר. ואז השחקנים מורגלים לשחק ברמה מסוימת וזה משפיע על הניסיון שלהם ברמה הבינלאומית.
"מההיבטים של המשחק, האופי, הטמפרמנט, לשחקן האיטלקי תמיד היו התכונות האלה והוא לא יאבד אותן. עכשיו יש לנו קבוצה של בחורים צעירים בנבחרת, והבעיה של ונטורה היא איך להוביל אותם באופן המהיר ביותר בדרך שתהפוך אותם לבוגרים. בעבר היו קבוצות איטלקיות גדולות ששיחקו בליגת האלופות ברמות
הגבוהות והיו להן עומק וניסיון. עכשיו נבחרת איטליה היא זאת שצריכה לדאוג ולגרום לכך שיהיה לה ניסיון, זה ההבדל לעומת העבר".
מה חסר לאיטליה כדי לחזור לימיה הגדולים?
"איטליה זכתה בתארים. האחרון היה המונדיאל בשנת 2006 והתואר לפניו היה גביע העולם ב־1982. צריך למצוא את השחקנים הנכונים וברגע הנכון אפשר ליצור נבחרת גדולה, אך בלתי אפשרי לתכנן זאת. אף אחד לא יכול לתכנן קבוצה שתגיע בוודאות להצלחה. מה שכן אפשר זה לתכנן עבודה מנצחת, כמו שלדוגמה עשתה גרמניה. ברגע שהיה קושי, בהתאחדות החלו להקים מרכזי מצוינות לכדורגלנים צעירים ברחבי המדינה. באיטליה אין לנו את זה. צריך לחשוב איך אפשר לשפר זאת".
מי יוביל את הנבחרת בקמפיין הזה?
"יש לנו הרבה שחקנים צעירים מעניינים, אבל המנהיג תמיד יישאר בופון".
דוגמה נוספת למנהיגות הנדירה של בופון הגיעה ביום חמישי בבארי, במשחק הידידות של איטליה מול צרפת. בהשמעת ההמנון הצרפתי החלו אוהדים איטלקים במפתיע לשרוק בוז. בופון הגיב מיד: הוא הניף את ידיו והחל למחוא כפיים, כששאר השחקנים מצטרפים אליו. שריקות הבוז ביציעים התחלפו מיד במחיאות כפיים. בעקבות האירוע זכה הקפטן לכותרות ענק מפרגנות בתקשורת הצרפתית: "גיבור", "האיש שהציל את המרסייז", "מנהיג שיודע מיד לכפות את האוטוריטה שלו" ו"איש של קלאסה ענקית".
איטליה, שתשחק בבית 7 עם ישראל, ספרד, מקדוניה, אלבניה וליכטנשטיין, לא הפסידה כבר עשר שנים במוקדמות מונדיאל או יורו. הפעם, למרות הניצחון על ספרד ברבע גמר היורו האחרון
, נראה שהמשימה תהיה קשה יותר.
מה איטליה צריכה כדי לסיים ראשונה בבית?
"להתמודד עם המשחק הראשון ואז לחשוב על הבא. היא תהיה חייבת לנצח לא רק את ספרד אלא גם את הנבחרות האחרות. לא יהיה קל מול אף נבחרת. הכדורגל הפך להיות מאוד גלובלי, כולם מכירים את כולם ואת אופן המשחק שלהם. הרבה פעמים ההיבט הפסיכולוגי והפיזי יכול לקבוע, ברור שגם יכולות טכניות צריכות לבוא לידי ביטוי. בתיאוריה שתי הנבחרות החזקות ביותר הן ספרד ואיטליה, אבל ראינו באליפות אירופה האחרונה שהולנד חסרה, למרות שרק שנתיים קודם היה לה מונדיאל מצוין והיא הגיעה לחצי הגמר. לכן הכל יכול להיות".
לפנייה לכתב/ת 
