תנו לי לבחור אם להשקיע בחברה מחללת שבת

במדינת ישראל מתרחש בשבוע האחרון פולמוס קולני בין פוליטיקאים, מהנדסים, אנשי תקשורת ועוד, בשאלה כיצד תתחזק רכבת ישראל את תשתיותיה. זהו פולמוס שיש בו משהו מהמאבק על אופיה של מדינת ישראל, כאשר כל צד בטוח שגונבים לו את המדינה מתחת לאצבעות.

עוד על סערת הרכבת :

עובדים, מאחרים לעבודה? דעו את זכויותיכם

מבלי לגרוע מחשיבות המאבק על הסטטוס קוו ועל אופיה של המדינה, ובהנחה שמישהו זוכר בכלל מהו הסטטוס קוו, אפשר להסכים על נקודה אחת - בכל הנוגע לרשות הפרט הניחו לכל אחד לחיות את חייו על פי השקפת עולמו. הניחו לי לבחור האם לשמור שבת בביתי או לא, האם לחנך את ילדי לאהבת השבת, לאהבת העם, לאהבת האדם או לכולם גם יחד, ואנא מכם, אפשרו לי להשקיע את כספי שלי בחברות השומרות על הערכים המקודשים בעיני.

אדם שזכויות העובדים המוחלשים לנגד עיניו לא ישקיע את כספו בחברות העושקות את עובדיהן, גם אם יובטחו לו רווחים נאים. אדם שכבוד האדם חשוב בעיניו לא ישקיע את כספו בחברות המבוססות על סחר בבני אדם, גם אם הוא צופה לראות מהשקעה זו תשואה יפה, ואדם שאיכות הסביבה ושמירת הטבע חשובות בעיניו לא ישקיע את כספו בחברות המזהמות את האוויר, את המים ואת הקרקע, גם אם הן עומדות בדרישות המינימליות של החוק.

עבודות ברכבת ישראל ( צילום: אבי מועלם )

באותה מידה, אדם שהשבת חשובה בעיניו לא ישקיע את כספו בחברות שאינן שומרות שבת, גם אם אותן חברות שומרות חוק, אפילו אם הפנסיה שלו תתכווץ באחוז או שנים.

במדינת ישראל קיימות עשרות חברות ציבוריות, המבוססות על חילול שבת. בין החברות ניתן למנות את חברת טבע, כימיקלים לישראל, בתי הזיקוק וגם אל-על, המתהדרת בכך שמשרדיה שובתים בשבת בעוד התחזוקה של מטוסיה נעשית בעיצומה של השבת על ידי אלפי עובדים. רכבת ישראל היא חברה ממשלתית השייכת למדינת ישראל, והיא שייכת בעל כורחנו לכולנו, לטוב ולמוטב. אולם אל-על, כימיקלים לישראל וטבע הינן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, ואנו יכולים לבחור האם להשקיע בהן או לא.

הניחו לכל אדם לנפשו  

על מנת לאפשר לכל אחד את הבחירה, יש לדרוש מהחברות שקיפות בכל אחד מהתחומים החשובים הללו, אם באמצעות לחץ ציבורי ואם באמצעות חקיקה, ובמקביל, לדרוש מקרנות הפנסיה ושאר הגופים המוסדיים לפתוח מסלולים שאינם משקיעים את כספו של האזרח בחברות הפועלות בניגוד מוחלט לאורחות חייו. שקיפות ובחירה יאפשרו לכל אדם לחיות לפי השקפת עולמו, ולהיות שותף לעיצובה של המדינה לפי דרכו באמצעות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שברשותו.

הדיון על השבת הציבורית צריך להימשך ואופיה אמור להיקבע לא מתוך כפיה והתלהמות אלא מתוך קבלת עקרון הסטטוס קוו ושמירתו בדרך של שיח הבנה והתחשבות בין כל מרכיבי החברה הישראלית: חילונים, וחרדים, מסורתיים ודתיים. ברשות הפרט הניחו לכל אדם לנפשו, ואפשרו לו לבחור כיצד לחיות את חייו והיכן להשקיע את כספו.