בנו של הרצל שאול בהלווייתו: "אבא, הבטחת שתראה את אורון כשיחזור מהמלחמה"
כאלף בני אדם השתתפו בהלווייתו של הרצל שאול, אביו של החייל הנעדר שמקום קבורתו לא נודע. בנו אבירם ספד לו וסיפר על כאבו הרב: "אבא התחרט שישב שבעה על אורון רק על סמך קסדה עם חור שנמצאה בסג'עייה". ראש הממשלה, הנשיא והרמטכ"ל התחייבו כולם להשיב את גופת אורון מעזה: "זו חובתנו המוסרית"
בבית העלמין בפוריה עילית הובא הערב (יום א') למנוחות הרצל שאול, אביו של החייל אורון שאול שמקום קבורתו לא נודע. כאלף בני אדם הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאב שניהל מאבק ציבורי להשבת גופת בנו, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, וכן בני משפחה רבים שלבשו את חולצות המאבק להשבת אורון מידי חמאס. בנו הבכור של המנוח, אבירם, ספד לאביו בכאב: "הבטחת שתראה את אורון כשיחזור - ולא עמדת בזה". בהספדו התחייב ראש הממשלה להשיב את אורון הביתה: "זו המחויבות שלי, של הממשלה, של צה"ל ושל המדינה כולה".
בנו הבכור של הרצל, אבירם, ספד לאביו: "אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר, זה לא נתפס. זה היה כל כך מהר ולא האמנתי שהיום הזה יגיע. היית עקשן כמו שרק אתה יודע להיות, התאמצת ללכת, לקום ולהמשיך לעשות את הכול כמו שידעת לעשות תמיד וכמובן בלי לבקש עזרה. למה הלכת אבא? תחזור אלינו לעוד קצת, רק לעוד שנייה. מה נעשה בלעדיך עכשיו? איך נסתדר בבית בלעדיך? עם מי אני אראה כדורגל בשבת? איזה מן קבוצה בית"ר ירושלים תהיה בלעדיך? אמרת והבטחת שאתה תישאר כאן לראות את אורון חוזר בחזרה מהמלחמה ואתה לא עומד בהבטחה שלך, אז תחזור אבא, אתה הבטחת".
אבירם הוסיף: "לצערי בתקופה האחרונה חווינו תקופה מורכבת ולא פשוטה, ובעיקר עצובה. אני זוכר את הרגע שקיבלנו את הבשורה שאורון היה על הנגמ"ש שבו נהרגו חבריו במארב מתוכנן בסג'עייה. כמה ימים לאחר מכן חזרו אלינו ואמרו לנו שאורון לא היה בין הרוגי הנגמ"ש וממשיכים לחפש. ואז עברו עוד ימים של תקווה וחוסר וודאות, עד שלבסוף הגיעו ואמרו, מצאנו את הקסדה והאפוד שלו בתוך מנהרה ועל בסיס הממצאים שבידינו הוא נהרג ויש לשבת עליו שבעה.
"כבוד הנשיא, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, אנשים יקרים, אבא שלי נפטר מתוך יגון וצער וחרטה. אבא התחרט על שאולץ לשבת שבעה על בנו אורון שנחטף. בכל יום שעבר החרטה של אבי על ישיבת שבעה על בנו הפכה לגדולה יותר ויותר. אם היה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור אבא לא היה יושב שבעה על בנו ולא היינו קוברים את אבא הערב. האם אתם הייתם מסכימים לשבת שבעה על בנכם בעקבות קביעה אחת ויחידה שאומרת שבקסדה של בנכם נמצא חור של קליע וכתם דם ובהיעדר טיפול רפואי הולם קיים ספק לחייו? זו הקביעה, אלה הממצאים, שום דבר מעבר לזה. את אבא שכנעו לשבת שבעה על סמך הממצא הזה".
"אני יכול להגיד עכשיו שאין לי ספק שזה שבר אותך, והיום אתה לא נמצא איתנו רק בגלל זה. כולם יכולים להגיד שלא התגברת על המחלה והיא שניצחה אותך, אבל אני יודע שהמקרה של אורון הוא זה שניצח אותך".
הנשיא ראובן (רובי) ריבלין נזכר בהספדו בפגישתם האחרונה: "הרצל יקירי הלב נשבר. לפני חודש ימים נפגשנו בפעם האחרונה בבית הנשיא. היית חולה מאוד וחף מאשליות. אתה ורעייתך הבטתם בתמונה של אורון ז"ל התלויה במשרדי. התקשית לדבר אבל עיניך שידרו את בקשתך, תחינתך, שאנחנו עושים הכול כדי להחזיר את אורון הביתה. ביקשת בלי קול. אני מצטער הרצל שלא הצלחנו להחזיר את אורון הביתה עוד בחייך. מעל קברך אני מתחייב כי נעמוד במה שהבטחנו לך - הממשלה וצה"ל בראשות הרמטכ"ל - להשיב את אורון הביתה. לכאן, לרגבים האלה, כל כך קרוב לבית, לצדך".
"איזה אבא היית. סלע איתן למען משפחתך. אמרת שלא עשית מספיק למען אורון. אוי, עשית הכול", אמר ריבלין, "ראיתי בעיניך את הצער אבל גם את האמונה והתקווה. מדינה שלמה התפללה להחלמתך. כל כך פחדנו וחששנו מהרגע הזה, והנה הוא בא מוקדם מדי. השארת אחריך צוואה לכולנו. לא נשכח לא שכחנו ואנחנו לא שוכחים".
ראש הממשלה ספד: "יקיריי, זהבה, אבירם, אופק, האחים והאחיות - כל בני משפחת שאול. מכובדי הנשיא, שר הביטחון, שר האוצר ושר הפנים, רמטכ"ל צה"ל, לאה גולדין ומשפחות חיילנו שלחמו במבצע צוק איתן, אנשי הרשויות. זהבה, אינכם לבד. העם כולו דומע עמכם ומחבק אתכם באהבה. באתי להיות לצדכם ברגע כואב זה שבו כוס היגון עולה על גדותיה. באתי לכאן כדי לחלוק את הכבוד הראוי לאדם אציל נפש, יקירנו הרצל ז"ל שנאבק בייסוריו הרבים בגבורה עד נשימתו האחרונה".
"באתי לכאן להביט בעיניכם ולומר כי המחויבות שלי, של הממשלה, של צה"ל, של כל המדינה להחזיר את אורון ואת הדר גולדין הביתה", הוסיף ראש הממשלה. "המשימה הזו קיימת ופועמת. היא עומדת בראש מעייננו ואיני מרפה ממנה. אני יודע מה עובר עליכם בתקופה הנוראה הזו, שהחלה בקרב בסג'עייה, שבו לחמו בנכם וחבריו, נגד מבקשי רעתנו. לאבל הכבד הצטרפה הכמיהה הנואשת להביא את הבן לקבר ישראל".
גם הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, התחייב בהספדו לעשות כל שביכולתו להשיב את אורון מעזה. "בשם צה"ל כולו אני מתחייב למה שהתחייבתי בפני הרצל עצמו - צה"ל רואה חובה מוסרית עליונה, להביא את אורון והדר לקבר ישראל. אני מתחייב כי צה"ל ימשיך לתמוך בכם ולקיים את הצוואה של הרצל", אמר. "לפני שבוע וחצי ביקרתי את הרצל אחרי טיפול רפואי לא פשוט, אך למרות הקושי הוא המשיך לחייך".
שותפו למאבק, אביו של הדר גולדין ז"ל, שמחה גולדין, אמר בהספדו להרצל שאול: "כל מה שתבע מהנהגת המדינה הוא שתפעל לאור הערכים שהכיר. כל מה שרצה מהנהגת המדינה שאותה אהב, אותה שירת, וביחד עם אשתו זהבה העניקו לה את האור המשותף שהיה להם, את אורון, שתעמוד כצוק איתן ותכריח את האויב להחזיר את החללים לקבר ישראל.
"ישבתי אתו כמה שעות ביום שישי רק לפני עשרה ימים, בבית החולים תל השומר", נזכר גולדין,"ואני יכול להגיד עליו את מה שאמר המשורר על שאול המלך 'ופניו חוורו, אך בליבו אין מורא, ובעיניו מתנוצצות הייאוש הנורא'. את הייאוש הזה עלינו לבטל. זה היה הציווי שלו. זו הבקשה שלי, זו התביעה שלי מההנהגה. זה הציווי מימי המלך הראשון, שאול, דרך החוזה הרצל, ועד לאורון. חזרנו להיות אומה במדינתה. את הבנים צריך להחזיר, את הייאוש של ההורים צריך להפוך לעוז ולהדר. וצריך לעשות זאת מהר, כאן ועכשיו".
"התישו אותי ושברו אותי"
שאול, בן 54 שסבל ממחלת הסרטן, נפטר ביום שישי בבית החולים תל השומר. שאול ניהל כאמור בחודשים האחרונים לחייו מחאה ציבורית ומאבק קשה להשבת גופת בנו, שנפל במבצע "צוק איתן", המוחזקת בידי חמאס בעזה.
סמ"ר אורון שאול, נהרג בתקרית הנגמ"ש בסג'עייה ב-20 ביולי 2014. שישה לוחמי גולני נהרגו בתקרית הקשה, אורון הוכרז נעדר. חמאס הודיע שהחייל ברשותו, אך שלטונות צה"ל קבעו כי אורון אינו בין החיים והכריזו עליו כעבור כמה ימים כחלל שמקום קבורתו לא נודע, ומשפחתו אף ישבה עליו שבעה לאחר שקיבלה בלב כבד את קביעת צה"ל.
הרצל שאול חלה בסרטן המעי הדק כשנה לאחר שבנו לא חזר מהקרב. הוא טען כי לקה במחלה בשל הסבל שעבר מאז נפילתו של אורון וההמתנה להחזרתו מידי חמאס. הוא טופל בבית החולים פוריה בטבריה, וכשמצבו הידרדר גם בבית החולים שיבא בתל השומר. בשבועות האחרונים קרא להגביר את המאמצים להחזרת בנו, לפני מותו.
משפחת שאול סיפרה כי לפני מותו ביקש הרצל מבנו הבכור אבירם "לא להרפות עד שאורון יחזור". "התישו אותי ושברו אותי", ציטטה המשפחה את מילותיו האחרונות של שאול. "אני מבקש שתתחייב שלא תישבר ותחזיר את אורון לאימא". בראיון ל"ידיעות אחרונות" שבועות אחדים לפני מותו אמר: "הייתי אדם בריא לחלוטין, לא ידעתי מה זה קופת חולים ומה זה תרופות ופתאום מגלים סרטן. זה היה שוק. ברור לי שיש קשר למה שקרה לאורון. העצבים, המתח, האכזבות ובעיקר הכאב הגדול על הבן שלי הביאו את הגוף לקריסה. נתניהו יודע מה מצבי ובכל פעם שאנחנו מדברים הוא שואל מה שלומי ורק אחר כך השיחה עוברת לבנים, אבל מה עוזרת ההתעניינות שלו בבריאות שלי? לפני יום הזיכרון היינו אצלו והוא הבטיח שאורון והדר יהיו בבית עוד מעט - וכלום".
"בכל שיחה הוא אומר לי, 'הרצל, אני אחזיר לכם את אורון והדר' ואני מאמין ושותק. ביום חמישי לפני שבוע שוב דיברתי עם נתניהו בטלפון ואז היה ברור שהוא לא מכניס את הבנים להסכם עם טורקיה. הבנתי שאין טעם לחכות. שנתיים הוא מבטיח לנו הבטחות ולא עומד בהן. אולי זו הייתה טעות לחכות שנתיים בלי לצעוק. האמנו לראש הממשלה עד שאמרנו די!".
לפנייה לכתב/ת 
