דו"ח: החינוך הממלכתי גדל, האטה במגזר החרדי והערבי
על פי דו"ח של מרכז טאוב שעקב אחרי נתוני מערכת החינוך ב-15 השנים האחרונות, יש מגמה ברורה של מעבר תלמידים מבתי ספר חרדים למוסדות פחות דתיים. חוקר בכיר: "כל התחזיות שלפיהן ב-2015 הערבים והחרדים יהוו 50% ממערכת החינוך - הופרכו"
העלייה במספרי התלמידים בזרמים השונים משנת 2000
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרסם הבוקר (ב') מחקר חדש בנושא הדמוגרפיה של מערכת החינוך, שהתמקד בהרכב התלמידים ובמעברים בין זרמים שונים במערכת. על פי הממצאים, בין השנים 2015-2000 הייתה ירידה בקצב הצמיחה של החינוך החרדי והערבי, ויש מגמה ברורה של מעבר תלמידים בכל שכבות הגיל מבתי ספר חרדים לפחות דתיים.
"במהלך 15 שנים חל שינוי גדול מאוד בקצב הגידול בזרמים השונים", אומר נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב ואחד ממחברי הדו"ח. "אצל הערבים אנחנו רואים האטה עד כדי עצירה, בקרב החרדים האטה דרמטית, לעומת זאת החינוך הממלכתי גדל. נתונים אלה מביאים לכך שכל התחזיות שלפיהן ב-2015 הערבים והחרדים יהוו 50 אחוז ממערכת החינוך - הופרכו. כמובן שקשה לדעת מה יהיה בחמש השנים הקרובות".
מחברי המחקר, נחום בלס וחיים בלייך, בחנו את תנועת התלמידים במערכת החינוך בישראל בין השנים 2000 ל-2015. המחקר מתמקד במעברים בין סוגי הפיקוח והמגזרים השונים: ערבי, חרדי, ממלכתי-דתי וממלכתי, ובין בתי ספר רשמיים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, ולהיפך.
בחינוך הערבי למשל, נרשם גידול של 6.7 אחוזים בין השנים 2001-2000, אך בין השנים 2015-2014 נרשמה האטה, והוא גדל בקצב של 2.3 אחוזים בלבד. בחינוך החרדי הצמיחה הייתה גם כן 6.7 אחוזים בין 2001-2000, ובין השנים 2015-2014 ירדה ל-5.1 אחוזים. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי נרשמה צמיחה של 0.3% אחוזים בין 2001-2000, והיא עלתה לשלושה אחוזים בין השנים 2015-2014. בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה עלייה של 0.6 אחוזים בתקופה הראשונה, וצמיחה של 3.5 אחוזים בתקופה השנייה.
בין השנים 2015-2000 עברו כשני אחוזים בלבד מכלל התלמידים במערכת החינוך בישראל בין סוגי הפיקוח השונים. לדברי מחברי הדו"ח, הדבר מעיד על כך שבחירתם של הורים בזרם חינוך מסוים נובעת ממניעים אידיאולוגיים וערכיים, ולרוב נשארת יציבה לאורך השנים.
בשנת הלימודים החולפת 3,800 תלמידים שסיימו ללמוד בגנים חרדיים נקלטו בכיתות א' בבתי ספר ממלכתיים-דתיים וממלכתיים. מנגד, 2,200 ילדים עשו את המסלול ההפוך, ועברו מהגנים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לחינוך החרדי. באותה שנה, כ-4,000 תלמידים שהיו בגנים ממלכתיים-דתיים, השתלבו בכיתה א' בחינוך הממלכתי, וכ-1,700 עשו את המעבר בכיוון ההפוך.
מגמה דומה נרשמה במעבר בין כיתה ו' ל-ז'. בשנים 2014–2015 עברו 1,400 תלמידים מזרם החינוך החרדי לזרם חינוך אחר (כפול לעומת השנים 2001-2000). את החינוך הממלכתי-דתי עזבו כ-2,700 תלמידים בין 2014 ל-2015 (לעומת 2,000 בין השנים 2001-2000). בכיתות גבוהות יותר שיעור המעברים פוחת, אך מגמה דומה נראית גם במעברים בין זרמי החינוך בחטיבות והתיכונים.
על פי הנתונים, בין 2000 ל-2014 נרשמה עלייה של 16.5 אחוזים בפריון של האוכלוסייה היהודית (מ-2.67 ל-3.11 ילדים לאישה בממוצע), לעומת ירידה בכל הקבוצות האחרות: כ-27 אחוזים בקרב האוכלוסייה המוסלמית, כ-10 אחוזים אצל הנוצרים וכ-23 אחוזים בקרב הדרוזים.
בפילוח הנתונים, נראה שבין 2000 ל-2009 עלה שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה החילונית ב-10 אחוזים, ובקרב דתיים ב-15 אחוזים. בקרב האוכלוסייה המסורתית השיעור כמעט ולא השתנה, ואילו בקרב חרדים חלה ירידה של כעשרה אחוזים. לאחרונה חלה שוב עלייה קלה בשיעורי הפריון בקרב נשים חרדיות, וירידה אצל נשים חילוניות".
"אחד הנתונים המעניינים הוא שבניגוד לכל מה שאנחנו חושבים, במשך 15 שנה ובכל שכבות הגיל, יותר תלמידים עוברים מבתי ספר יותר דתיים לפחות דתיים, ולא להיפך", מסכם בלס. "הדבר הזה מרמז שלדיבורים על תהליכי החזרה בתשובה - צריך להתייחס בספקנות".
לפנייה לכתב/ת 
