לא מצא חניה בת"א - ופיתח אפליקציית ניווט
מצוקת החניה, המוכרת לנהגים רבים, הובילה מהנדס תל אביבי ליצירת אפליקציה ייעודית - המסייעת למציאת חניה במהירות ברחוב או בחניון. כיום פועלת המערכת בירושלים, ת"א ופריז, ובשנה הקרובה צפויות הכנסות ראשונות. איך זה עובד, וכיצד היזמים מתכננים להרוויח מהשירות החינמי?
הכל התחיל לפני כארבע שנים כשערן בלטר, מהנדס תוכנה בוגר טכניון, קבע פגישה לקפה עם חבר ב-12 בצהריים בשדרות רוטשילד בתל אביב. החבר לא מצא חניון פנוי ושוטט עד שמצא חניון רחוק מבית הקפה; בלטר, שהתבלבל בניווט, הגיע לרחוב אלנבי, חטף דו"ח על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, ונהג עוד 20 דקות עד שמצא חניה. הפגישה התעכבה בכחצי שעה, אולם השניים החליטו לרתום את העצבים והתסכול כדחיפה למציאת פיתרון חנייה חכם.
עוד סיפור הצלחה ישראלי
הפתרון הישראלי להרטבה אצל ילדים
בשנת 2012 הקים בלטר, בן 40 תושב תל אביב, את חברת ספארק (sPark), שפיתחה את אפליקציית Polly למציאת חנייה ברחוב או בחניונים. בשנת 2014 הצטרף למייסד בלטר, המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות ופיתוח מוצרים, גם זהר באלי, מנכ"ל ושותף מייסד. באלי, בן 46, הגיע מענף הרכב ובתפקידו האחרון היה מנהל הסחר והמכירות של חברת בטר פלייס. כיום, ארבע שנים לאחר הקמת החברה, פועלת האפליקציה כבר בשלוש ערים - ירושלים, תל אביב ופריז, ובחברה כבר מתכננים התרחבות לערים נוספות.
איך זה עובד?
"פיתחנו אפקליציה חינמית שנקראת פולי, פיית החניה, ולקחנו על עצמנו שני דברים - לנווט אותך לחניה שלך, ולהציע את אפשרויות החניה הטובות ביותר סביב היעד שלך - ברחוב ובחניון", מסביר באלי.
"פולי שואלת קודם כל איפה אתה רוצה לחנות - האם ברחוב או בחניון", ממשיך באלי, "לפני שבוחרים, פולי נותנת מידע - מה הסיכוי למצוא בזמן אמת עכשיו חניה ברחוב ובחניון, מה מרחק ההליכה מהחניה אל היעד, מה החניון המועדף הטוב ביותר שיש, מה המחיר של החניון והאם הוא זמין.
"רוב הישראלים או הצרפתים בוחרים ברחוב - 80% רוצים ברחוב ו-20% בחניונים. ברגע שבוחרים חניה ברחוב, פולי הופכת למערכת ניווט ומספקת מסלול ניווט מותאם אישית ליעד. היא מכוונת לרחובות בהם יש סיכוי גבוה למציאת חניה, לפי האלגוריתם שלנו המבוסס על נתונים סטטיסטיים ונתוני זמן אמת".
.png)
"פיתחנו מסלול ניווט לחניה. היום חברות הניווט מציעות מסלול ניווט מנקודות המוצא ליעד, בעוד שאנחנו פיתחנו מסלול חדש מנקודת המוצא לחניה, ונותנים זמן משוערך של הנסיעה כולל החניה. הייחוד שלנו הוא שאנחנו לא מציעים רק חניונים כמו וייז - אלא גם חנייה ברחוב. כמו כן, אנחנו מציעים אפשרויות תשלום דרך אפליצקיות כמו פנגו בישראל, או אפליקציות אחרות בעולם, וגם מציעים ניווט רגלי מהמכונית ליעד ובחזרה אליה".
ומה קורה אם לא מוצאים חניה כפי שהבטחתם, אתם נותנים פיצוי?
"אין דבר כזה לא למצוא חניה, המשחק הוא לעשות את זה בחצי מהזמן הרגיל. ההתחיבות שלנו היא למצוא את החניה הטובה ביותר במסגרת הנסיבות. אנחנו מציעים שילוב בין חניה ברחוב ובחניון, כולל בחניונים שלא כולם מכירים, כך שתמיד נמצא חניה. אנחנו משתדלים למצוא את החניה בזמן שהבטחנו מראש - שזה חצי מהזמן הממוצע בעיר בה אנחנו פועלים".
איך משתמש יודע שלא תגיעו להסכמים עם חניונים יקרים יותר, ותכוונו אותו רק אליהם?
"הבחירה בחניון נמצאת בידיים שלך. אתה מקבל את כל החניונים באזור, לפי זמינות, מרחק הליכה, ומחיר".
פריז - מאתגרי החניה המורכבים בעולם
פולי הושקה כאמור בשנה שעברה בתל אביב ובירושלים, ובחודש אפריל החלה לפעול גם בפריז. "אנחנו מאמינים שכדי להציע פיתרון טוב, צריך ללכת עיר אחרי עיר, כלומר הפיתרון הוא לוקאלי וייחודי לכל עיר. השקנו את המערכת בפריז בהצלחה עצומה, ואנחנו מאמינים שבעקבות העניין שאנו מעוררים בפריז, האלטרנטיבות יהיו בעוד ערים בצרפת ובעוד מדינות באירופה בהן אנחנו כבר נמצאים במו"מ מתקדם".
למה דווקא בחרתם בפריז?
"הרגשנו מאד בטוחים בכך שהפיתרון שלנו יוכל להתמודד עם אחד מהאתגרים החנייתיים הגדולים בעולם - עיר שבה עוברים 4.5 מיליון כלי רכב ביום. בנוסף לכך יש לנו שיתוף פעולה מדהים עם עיריית פריז, שעושה הכל כדי לשתף מידע על מנת להביא סטארט-אפיסטים אליה - וכן פותחת דלתות ומעניקה סביבה עסקית מאד נוחה. בנוסף לכך, פריז היא מקום מושבם של כמה מגופי ההשקעה והחניה הגדולים בעולם".
מי קהל היעד שלכם?
"הלקוחות שלנו הם לא הלקוחות של ווייז, שנוסעים כל יום באותו מסלול. אנחנו מסייעים למי שרוצה לנווט לייעד שהוא לא מכיר בו את סידורי החניה. אנחנו מחפשים את המשתמשים הלא הקבועים, אלה שיוצאים לפגישה מסעדה במקום פחות מוכר, או מגיעים כתיירים לעיר לא מוכרת".
מה המודל העסקי שיניב לכם הכנסות?
"אנחנו מציעים לחברות רכב והשכרה, עיריות, מפעילי חניונים, אתרים דוגמת דפי זהב, רסט או Airbnb, ושחקנים אחרים בתחום, פלטפורמה אינטגרטיבית למציאת אפשרויות החניה הטובה ביותר סביב יעד מסוים. זהו מפגש של אינטרסים בין חניונים, עסקים ומשתמשים בזמן אמת למציאת מחיר החניה הטוב ביותר בסביבה.
התשלום, לדבריו, הינו בגין שימוש ועמלות, והמידע הנצבר בחרה אודות הרגלי החניה בעיר הגדולה גם הוא נכס בעבור כל השחקנים בתחום. "אנחנו יכולים להשיק את המערכת בכל עיר או פרויקט בעולם בתוך 12 שבועות".
"למשל, חברת השכרה יכולה להטמיע את השירות שלנו באפליקציה שלה כדי להציע שירות לתיירים. כשאני נוסע לפריז, אני שוכר רכב. ההשכרה עולה לי 250 אירו לשבוע, והחניה 250 אירו לשבוע. תייר יכול להירשם לאפליקציה, וכך הוא יחסוך את כאב הראש של מציאת החניה, ולא ישלם יותר מ-50 אירו בשבוע. פולי תראה לו איפה מותר ואיפה אסור לחנות, או לחילופין תוביל אותו לחניונים באזור שיהיו זולים יותר מהחניון היקר של בית המלון.
"כמו כן בתי עסק או מסעדות או חנויות, שרוצים להנגיש את העסק שלהם ללקוחות, יכולים להטמיע את השירות שלנו באפליקציה שלהם, עם מנוי חודשי במחיר של 4.90 אירו בפריז".
לא מבטיחים מקום חנייה מסוים - הוא עלול להיעלם
חברת ספארק פועלת מתל אביב, ומעסיקה עשרה עובדים. החברה החלה את דרכה בחממת Terra Lab ביוקנעם. היא עדיין נמצאת בשלב גיוס הכספים, ועד כה גייסה כ-2 מיליון דולר. ספארק נתמכת בידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, וכמו כן השקיעו בה הקרנות Terra Ventures וטקסס אטלנטיק קפיטל (TAC). באלי מציין, כי בשנה הקרובה מקווים בספארק להגיע להכנסות ראשונות.
לדבריו, "סיימנו את שלב הוכחת הקונספט שלנו, שלב שבו כל סטארט אפ נבחן האם הרעיון שלו עובד בשוק והאם יש ערך וצורך לשירות לציבור. השלב השני הוא יכולת פריסה והוכחת המודל העסקי, והוכחנו את זה בצורה מרשימה, כך שאני מניח שהדיונים והמו"מ עם ערים נוספות יגבירו את המשך ההשקעות ואת הפריסה".
האם יש לספארק חברות המתחרות באותו פלח שוק?
"יש בעולם למעלה מ-100 ניסיונות בתחום, כולל אחד בפריז, וכל אחד מציע ואריאציה אחרת. בארץ היתה חברת פארקו שנמכרה לשחקן שוודי. אנחנו אחד המובילים בעולם היום, והעתיד לפנינו".
"הייחוד של ספארק הוא בהבנה שב-2016 אין אף עיר בעולם שמציעה פיתרון חנייתי ברמה גבוהה, וזה מוזר. מדובר בשוק שמגלגל 100 מיליארד דולר בשנה, ומשקיעים כ-4 מיליארד דולר במציאת פתרונות".
"אנחנו מקווים שאנחנו הראשונים שמציעים פתרון בזכות שני דברים: דבר ראשון - במקום להמציא את הגלגל, אנחנו משפרים את התנהגות הטבעית של הלקוח בחיפוש אחר חניה. דבר שני - גם עם הטכנולוגיה מאפשרת לקבל מידע על זמינות חניה ברחוב בזמן אמת, באמצעות חיישנים, טלפונים חכמים, מצלמות וכדומה, אף אחד לא יכול להבטיח ללקוח שהחניה לא תיעלם תוך 5 עד 20 שניות בעיר ממוצעת. לכן, התרחקנו מלהבטיח חניה מסויימת, אנחנו מבטיחים את החניה הטובה ביותר סביב היעד".
אם תגיע הצעה אטרקטיבית, תסכימו לעשות אקזיט?
"בגדול כן, אבל בסופו של יום גם ערן וגם אני מתייחסים לחברה כאל הבייבי שלנו. אקזיט זה מהלך טבעי, כי תמיד רוצים להתרחב בעולם, אבל נשמח להמשיך לשרת את ספארק".
האם תפתחו מוצרים נוספים, כמו מציאת שירותים בעיר גדולה, מציאת כספומט וכדומה?
"לא, חד משמעית. אנחנו מפוקסים בחניה".
ומי זאת פולי?
"השם הראשון של האפליקציה היה סיטי פארקר, אבל כשעשינו טסטים למערכת, כל מי שנכנס מהמשרד אמר שזה פועל כמו קסם. מכאן הדרך ל'פיית החניה' היתה קצרה, וחיפשנו עבורה שם שיתחיל באות P - מהמילה פארקינג. שם החברה ספארק, הגיע אף הוא ממשחק מילים בין ניצוץ (Spark) וחניה חכמה (Smart Parking) - זהו חיבור של שני הדברים אליהם אנחנו שואפים".
1,400 סטארט-אפים חדשים ב-2015
לדברי אילן רוזנברג, מנהל ענף מובייל במכון היצוא, תעשיית המובייל רלוונטית היום בכל תחום: "כולם מחפשים פתרונות הקשורים למובייל, עדות לכך אפשר לראות בכנס הדגל שאנחנו מקיימים בישראל באוקטובר, ובה מתארחים מעבר למפעילים הסלולריים וליצרני המכשירים, גם: יצרני מכוניות, בנקים חברות תעופה, רשתות שיווק, ועוד".
"בענף מתרחשות כמה מגמות עיקריות: פריסה מסיבית של תחום הרשתות הסלולריות, במעל 150 מדינות בעולם יש רשת דור רביעי, ומדברים על תחילת הפריסה של רשת דור חמישי בשנת 2020. כמו כן, יש עלייה בחדירת הסמארטפונים, והתפתחות של תחום 'האינטרנט של הדברים' (internet of things או IOT - מכשירים או מוצרים בעלי יכולת קבלת פקודות הפעלה דרך שליטה המתבצעת על גבי החיבור לרשת).
על רקע מגמות אלה, מסביר רוזנברג, קהילת ההיי-טק הישראלית רותמת את יצר החדשנות שלה כדי לתת מענה לצרכים הטכנולוגיים של שחקניות הטלקום בהווה, וגם כדי לזהות שווקים מתפתחים תוך פיתוח טכנולוגיות חדשניות לעתיד.
מדובר בעיקר באפליקציות?
"המוצר הסופי יכול לשבת בסמארטפון, אבל גם במכונית, על בגדים, או במוצרי חשמל, ולגרום לכולם לדבר אחד עם השני, ולהרוויח מכל זה כסף".
לדברי רוזנברג, בשנת 2015 הוקמו בישראל 1,400 סטארט-אפים חדשים. 373 מהם גייסו 3.58 מיליארד דולר, ו-69 נמכרו תמורת סכום כולל של 5.41 מיליארד דולר.
איפה ישראל מדורגת בתחום המובייל ביחס לעולם?
"ישראל מדורגת ראשונה בעולם מבחינת מספר חברות סטארט-אפ בתחום ההיי-טק, ביחס לגודל האוכלוסיה. מבחינת מספר מוחלט של סטארט-אפים בהיי-טק, ישראל מדורגת שלישית בעולם, אחרי ארה"ב וסין".
"בגלל האופי של קהילת ההיי טק בישראל, ובגלל שישראל היא מדינה קטנה, השוק המקומי פחות מענין את התעשייה הישראלית, ובענף חושבים גלובלית ולא מקומית".
האם פייסבוק הבאה תצא מישראל?
"התשובה היא קודם כל כן - זה הכיוון. במידה מסוימת השוק בארץ הגיע לרמה של בגרות מסוימת, שהיתה נחוצה, כדי לדאוג ש'ווייז' הבאה לא רק תצליח - אלא גם תצליח להישאר ישראלית. אם לפני כמה שנים החברות כיוונו לאקזיט, היום מרגישים שהן מכוונות למוצר בר קיימא שהן יכולות להחזיק שנים ארוכות".
איך אתם דואגים לכך שלא יהיה אקזיט ושהחברה תשאר בידיים ישראליות?
"זה האתגר - קודם כל לזהות מי הפרטנר האידיאלי שיעזור להצליח להפיץ את המוצר, ואז לעניין אותו בפיתרון שלך, ופה נכנס מכון היצוא".
"דבר ראשון - אנחנו פועלים כדי לקצר את הזמן שבו יגיע המוצר לשוק, ולהביא את אנשי הסטארט אפ בצורה יעילה כדי לפגוש את מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בחברות שהן קהל היעד של אותו מוצר. דבר שני, אנחנו פועלים לרתום את הידע של המכון כדי לאתר שווקים חדשים והזדמנויות".
בתאריכים 31 באוקטובר-1 בנובמבר יקיים מכון הייצוא, בשיתוף משרד הכלכלה, את כנס Mobile-Innovation TLV, המתקיים זו השנה השביעית ברציפות. במסגרת הכנס יקיימו אנשי התעשיה בארץ פגישות אחד על אחד עם נציגי החברות הגלובליות שישתתפו באירוע.
מעוניינים להשתתף בפרויקט סיפור הצלחה ישראלי? exportnews@export.gov.il
הכתבה בשיתוף מכון הייצוא
לפנייה לכתב/ת 
