'אמא, יש לי מורה אתיופי!'

בשיתוף הקרן לירושלים

כדי שהילדים שלנו יהיו סובלניים יותר לאחר, חשוב שהם יפגשו עם אנשים מסוגים שונים, ומה יותר טוב מלפגוש מורים ששונים ממני? כאשר מדובר על תמהיל המורים בבית הספר, אין ספק שגיוון ורב תרבותיות מהווים יתרון עצום מבחינה חברתית וערכית. בירושלים, עיר החיה באופן יום-יומי בדו-קיום עדין מול האוכלוסייה הערבית ולצד אוכלוסייה חרדית גדולה, המשימה הופכת להיות קשה פי כמה וכמה.

שילוב מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, אמור להיות מובן מאליו. לכן, כאשר יואב זימרן, סגן ראש מנהלת החינוך של ירושלים (מנח"י) גילה שישנם רק 8 מורים יוצאי אתיופיה בכל העיר, הוא הבין שהמצב דורש שינוי מהותי. במנח"י החליטו לעשות מעשה, והקימו יחד עם הקרן לירושלים ומכון 'כרם' להכשרת מורים את 'כנפי יונה', תכנית לשילוב מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בירושלים. התכנון המוקפד של הפרויקט הוביל להצלחה רבה, ובימים אלו מתחילה שנה שניה ומגויס מחזור נוסף של מורים, מתוך רצון להכפיל ולשלש את מספר המורים יוצאי העדה בבתי הספר בעיר.

"היוזמה תאמה את המאמץ של הקרן לקדם פלורליזם, דיאלוג וסובלנות בעיר. בירושלים יש אוכלוסיות שונות, חלקן מאוד מתבדלות, ולכן יש משמעות ענקית לשאלת המגוון בקרב המורים ומידת הפתיחות והרגישות כלפי האחר", אומר ד"ר אודי שפיגל, מנהל תחום חינוך, השכלה ודו-קיום בקרן לירושלים.

ד"ר אודי שפיגל, מנהל תחום חינוך, השכלה ודו-קיום בקרן לירושלים(צילום: הקרן לירושלים)

שלב חיוני בתכנית הוא החיבור בין בתי הספר למורים ולמורות הפוטנציאליים, והסיוע בהליך הביורוקרטי של קליטה במערכת החינוך. יעל פולברמכר, ממכון 'כרם' להכשרת מורים, אשר פיתחה וריכזה את התכנית בשנה החולפת, מסבירה כי היעדר רשת חברתית חזקה לאוכלוסייה זו, פוגעת באפשרות שלהם להשתלב. "הרבה מורים ממוצא אתיופי נדרשים לעבוד בחינוך בלתי פורמאלי, לא בתחום ההוראה, וזה נחשב לגיטימי מצד בתי הספר. אחת המורות בתוכנית, למשל, סיימה לימודי תעודת הוראה לפני כמה שנים טובות, ולא הצליחה להשתלב. בכל מקום לקחו אותה בתור סייעת או מדריכה בלתי פורמאלית".

הנוכחות בחדר המורים, הדוגמה לילדים

מבחינת הגורמים המעורבים בתכנית, עצם הנוכחות של המורים יוצאי אתיופיה במערכת, היא הישג בפני עצמו. לדברי שפיגל "הקרן לירושלים פעילה בשורה שלמה של מעורבויות בהיבט של קבלת מגזרים, כמו עירוב מורים ערבים בבתי הספר. שאלת צבע העור, האפליה בקליטה של יוצאי אתיופיה, היא עניין מהותי. עצם הנוכחות של המורה בחדר המורים, היא מרכיב מהותי. הוא נמצא שם ביום-יום, וכולם נפגשים איתו כחלק מחיי העבודה, גם מבחינת צוות המורים וכמובן גם מנקודת המבט של הילדים".

המחנך וודג' מולה והרכזת יעל פולברמכר, ממכון 'כרם' להכשרת מורים(צילום: הקרן לירושלים)

לדבריו, ראוי היה שלכל אחד מהילדים שלנו היה מורה אתיופי שילמד אותו. כך הוא מסביר, הם ילמדו להעריך ולכבד את האדם ללא קשר לצבע עורו. "ראוי שילדים אתיופיים ילמדו אצל מורים אתיופיים ויראו בהם מודל להצלחה ולהתקדמות בחיים. אנו מעודדים ליצור מגוון בחדר המורים, שהנוכחות תהיה קיימת באופן יום-יומי, להראות לכולם שהמורה האתיופי הוא פשוט חלק מהסיפור".

הכפלת כמות המורים יוצאי אתיופיה - תוך שנה בלבד

בנקודת המוצא של התכנית, היו כאמור 8 מורות בכל מערכת החינוך בירושלים. היום 9 מורות נוספות ממשיכות את דרכן במערכת החינוך, ואף מתוכננות להרחיב את היקף עבודתן. בשנה שהחלה כעת, למרות מחזור קטן של מסיימי הכשרות, הצליחה התכנית להוביל לקליטת 8 מורות נוספות בבתי הספר בירושלים.

"הדברים נעשו מעט ברגע האחרון, אבל כל הגורמים המעורבים התעקשו ונאבקו על גיוס מורים ועבודה מול מנהלים", מוסיף שפיגל. "לדעתי, בסוף היום, זה לא היה קורה בלי הדחיפה שלנו למורים ולמנהלים. הפוטנציאל גדול, והתכנית הצליחה לממש אותו. זה נושא חשוב הן מבחינה ערכית, והן מבחינת תעסוקה".

וודג' מולה, מחנך כיתה ורכז קהילה בבית הספר ניסויי ארגנטינה, אשר שימש בתור מלווה בתכנית בשנה האחרונה, אומר כי "החששות, ההתנגדות, הטלת הספק - לא הפתיעו במיוחד, משום שאנחנו יודעים על כל מיני פרויקטים שקמים ונופלים, וזה מאוד הגיוני לחשוד. בסופו של דבר, רוב חברי הקבוצה שיתפו פעולה גם עם הליווי הפרטני וגם הקבוצתי, ובמפגש הסיום הם הביעו הערכה למלווים שלהם, הם הבינו שהאנשים בתכנית הם למענם ובאמת באים לעזור להם".

ההצלחה המקומית הובילה גם ליוזמות בהיקף כלל-ארצי. בתגובה להצלחת התכנית משרד החינוך החליט על יישום האסטרטגיה בכל הארץ, טוען שפיגל. פולברמכר מוסיפה כי היא מקבלת הודעות ובקשות ממורים יוצאי אתיופיה מכל רחבי הארץ, ששמעו על הסיוע בהשמה בבתי הספר. "ישנה בדיקה כעת להרחבת התכנית להיקף ארצי".

היעד האמיתי - לא להזדקק לתכנית בעתיד

אז מה מקשה כל כך על המורים האתיופים להשתלב, על המנהלים לקבל אותם ועל משרד החינוך לטפל בכל העניין הזה? "החזון הוא שבאמת לא יצטרכו אותנו", אומרת פולברמכר. "זה לא הגיוני בשום צורה שעולים ותיקים וישראלים יוצאי העדה האתיופית יצטרכו תכנית מיוחדת לשילוב במשרות הוראה. מדובר בבוגרי מערכת החינוך הישראלית שצריכים התייחסות מיוחדת - וזה לא תקין. אני מקווה שתוך שנתיים או שלוש המורים ובתי הספר לא יצטרכו את התיווך והסיוע של התכנית".

 שפיגל, "אני רוצה לראות בזמן הקרוב מנהלת בית ספר מהעדה בתור משהו רגיל ומובן מאליו. המאבק בשנאה יוצר אלטרנטיבה למציאות המייאשת שמופיעה לרוב בתקשורת. התכנית הזו רק מראה שאם מתאמצים ועושים עבודה בצורה נכונה - זה אפילו אפשרי".

הקרן לירושלים, המציינת בימים אלה 50 שנים להיווסדה, פועלת ליצירת הזדמנויות בירושלים עבור כל האוכלוסיות המתגוררות בעיר בתחום החינוך, דיאלוג וחיים המשותפים, צמיחה כלכלית, אוכלוסיות מוחלשות, אמנות ותרבות ושימור אתרי מורשת. הקרן גייסה מאז הקמתה למעלה ממיליארד וחצי דולר שהושקעו כולם במעל 4,000 יוזמות ופרויקטים בירושלים.

הכתבה בשיתוף הקרן לירושלים