חינוך 2.0: כשהטכנולוגיה נכנסת לכיתה
יותר ויותר אנשי חינוך מבינים שטכנולוגיה היא הרבה מעבר לכלי חינוכי. היא מגיעה עם סט ערכים שקשורים בעולם הגלובאלי, בכבוד וסבלנות לאחר, ביצירתיות, יוזמה וחדשנות. האקדמיה למורים של גוגל יוצרת חממה של מחנכים, שלומדים בעצמם איך לרתום את הטכולוגיה לטובתם
שיעורי בית שמוגשים באמצעות אפליקציות, שיחות וידאו עם כיתות מסביב לעולם והפקת סרטוני יוטיוב כפרויקט סיום שנה: שבוע ועוד יום מפתיחת שנת הלימודים תשע"ז – יש כיתות שעושות את זה אחרת. את הלוח הירוק והגירים המאובקים לא מוכרחים להחליף בטאבלטים ובמחשבים ניידים כדי להפוך את הסביבה הלימודית לטכנולוגית יותר. מה בכל זאת צריך? מורים ומורות שמבינים שטכנולוגיה, יוזמה וחדשנות הם ערכים גלובאליים, שלפעמים חשובים הרבה יותר מעוד ציון בבחינה.
האקדמיה למורים של "גוגל" פועלת בארץ כבר למעלה מחמש שנים, במטרה להקנות כלים טכנולוגיים ליישום במערכת החינוך. "אנחנו שואפים להיות לעזר לאנשי חינוך בתהליך הזה", מסבירה יעל דורון דרורי, מנהלת גוגל בחינוך, "ללוות אותם ולעזור לקדם ולהפיץ את הבשורה של פדגוגיה מתקדמת". במסגרת האקדמיה, עוברים אנשי חינוך מכל הארץ סמינר בן שלושה ימים, בו הם לומדים על מגוון הכלים הטכנולוגיים שיכולים לסייע בפעילות חינוכית. בכל סמינר כזה מוכשרים כ-40 מורים ובעלי תפקידים, שחוזרים בסופו אל מוסדות הלימוד שלהם ומתפקדים בהם כאנשי מפתח לקידום פדגוגיה טכנולוגית.
"האקדמיה למורים היא רק רכיב אחד מתוך הפעילות שלנו", מסבירה דורון דרורי, "אנחנו מפעילים גם את קהילת המחנכים של גוגל, שמתקיימת גם בצורה מקוונת אבל גם במסגרת של מפגשים. אנחנו מאמינים שמורים הם שמנהיגים את השינוי, ושהתפקיד שלנו הוא לעזור להם להנהיג בצורה יותר אפקטיבית".
אילו מורים לוקחים חלק בפרויקט הזה?
"הנתח מאד מאד מגוון - גם בהיבט של מגזרים, מגזר דתי, מגזר ערבי, גם בהיבט הגילי, יש לנו מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, גם מורים לפני פרישה וגם מורים צעירים. האקדמיה היא תכנית שאמורה לאסוף את אלה שהסיפור של הטכנולוגיה מדליק אותם, הם כולם גם מנהיגים במהות ובאופי".
חניתה חן היא רכזת תקשוב בבית ספר יסודי בפתח-תקווה, ובוגרת האקדמיה למורים של גוגל. לדבריה, הצורך שלה בשילוב טכנולוגיה הגיע מהמפגש עם התלמידים. "כשאני למדתי להיות מורה לא היה מחשב בכלל. בטח שלא טלפונים חכמים", היא אומרת, "הטכנולוגיה נמצאת בחיים של התלמידים כל הזמן, והחינוך חייב להכנס למקומות האלה. פעם המחנך היה מקור הידע, היום כבר יש לנו תפקיד אחר, אנחנו רק מתווכים ולכן אנחנו חייבים לאפשר לתלמידים כלים אחרים".
"במקום להאשים את הטכנולוגיה - מצטרפת אליה"
לחן יש משנה ברורה באשר לתפקיד אותו אמורה למלא הטכנולוגיה במרחב הכיתתי. "ככל שהטכנולוגיה משתלטת, התחלתי להרגיש שלתלמידים יש יותר קושי בכתיבה, הם מדברים בקיצורים ובסלנג וגם כותבים ככה. אלה דברים שלא היו קיימים כשלימדתי לפני 20 שנה. הרגשתי מאד מתוסכלת מזה, והחלטתי שבמקום להאשים את הטכנולוגיה - אני מצטרפת אליה ומשתמשת בה. הבנתי למשל שכתיבה לא יכולה להישאר בתוך המחברת, כשיש קהל קוראים אז יש יותר מוטיבציה לכתוב. העתיד משתנה מהר, אם את נותנת לתלמידים מבית ספר יסודי להתעסק עם טכנלוגיה - התרבות הזאת כבר מובנית אצלם בדי.אנ.איי. זה לא כמו בני הדור שלי, ברגע שמשנים לנו משהו מבחינה טכנולוגית אנחנו מאבדים את הצפון".
טכנולוגיה, עבור חן, מגיעה עם סט ערכים מובנה שכולל בתוכו היבטים הומניסטיים וגלובאליים. "הפרויקטים שאני מובילה מוכרחים להגיע עם ערך מוסף מלבד הקניית המיומנות הטכנולוגית. אני מחוייבת להרחיב לתלמידים את בסיס המושגים, אצלנו הכרת האחר זה ממש במובן הגלובאלי. הם נחשפים לכיתות מכל העולם ורואים עם מה מתמודדים ילדים בגילאים שלהם במקומות אחרים. יש הרבה מאד דברים משותפים, קשיים ותחביבים, אבל יש גם המון שונות. למידה בבתי ספר היום מתנהלת כמו בגטאות, אף אחד לא יודע מה קורה בבית הספר של השני, ופה יש הרבה מאד עבודה משותפת והיכרות של שיטות חינוך מכל העולם. אני מלמדת אותם גם מה זה תרבות דיגיטלית, איך אנחנו מתנהלים ברשת, מה אפשר להגיד ומה אי אפשר, והכי חשוב – הם כותבים ויוצרים קשרים עם מדינות בעולם".
ספרי על פרויקט מדליק.
"עשינו למשל פרויקט גלובאלי שקשור להגברת המודעות להצלת צבי הים. חברנו עם כמה מדינות בארצות-הברית ועם יוון, כשהמכנה המשותף הוא שכולנו נמצאים על קו חוף. יצרנו כל כיתה במדינה שלה קמפיין הצלה, התלמידים חקרו ממש את הנושא לעומק, הפקנו יחד פרסומת ובולים והעברנו בין המדינות מעין אלבום תמונות שמרכז את הפרויקטים. את שיחות הוידאו בין בתי הספר עשינו באמצעות ה"גוגל האנגאאוטס". בסך הכל לוקחות חלק 19 מדינות בפרויקט הזה, כולל מדינות ערב. זה בסדר, כי אלה נושאים שהם לא פוליטיים".
העצמה, ביטחון עצמי ויצירתיות - בזכות הטכנולוגיה
ביישוב השכן כפר קאסם, ראניה עיסא, מורה לאנגלית בחטיבת הביניים ובוגרת האקדמיה למורים של גוגל, מובילה גם היא יוזמות חינוכיות שמשלבות טכנולוגיה בכיתות הלימוד. בניגוד למקבילה מפתח תקווה, עיסא צריכה להיות יצירתית גם באמצעים הפיזיים שעומדים לרשותה. "אמנם יש לנו חדר מחשבים חדש, אבל הוא בדרך כלל מוקצה לשיעורי מחשבים. אין לנו מחשבים בכיתות, רק מקרן שבאמצעותו אני מראה לתלמידים כל מה שצריך, והם עובדים בבית", היא מספרת.
במסגרת אחד הפרויקטים שיזמה, יצרה סטודיו במרחב הכיתתי, בו התלמידים כתבו, הפיקו, צילמו וערכו תשדירי שירות שנוגעים לערכים שחשובים להם – הכל כמובן בשפה האנגלית. "הם עסקו במסרים שרצו להעביר לבני נוער ברחבי העולם", מספרת עיסא, "למשל תזונה נכונה, עישון, לחץ חברתי וגלישה בטוחה. "המטרה היתה לפתח אצלם כישורי כתיבה והבעה בעל פה, ובאמת ראיתי שהיוזמה הזאת העצימה מאד את התלמידים, בעיקר את החלשים. לכל אחד יש תפקיד, ומספיק שתלמיד אומר משפט אחד בתוך התשדיר – זה מעצים אותו ועושה את כל ההבדל".
איך התלמידים מגיבים במהלך שיעור טכנולוגי כזה?
"התלמידים מאד נהנים מזה, כי זה הרי העולם שלהם היום. כולם מחוברים לסלולרי כל הזמן, הם רואים המון סרטונים, זה משהו שהם נהנים ממנו. גם לנו המבוגרים יותר קל לצפות בסרטון מאשר לקרוא מאמר, וגם קל להעביר את זה מאחד לשני. כשהם יוצרים בעצמם, זה בונה להם את הביטחון העצמי, הם יודעים שמישהו הולך לראות את זה ומרגישים שזה פתח לעשות שינוי".
לפנייה לכתב/ת 
