ירידת הדורות: האם הולנד תצא מהמשבר?

וכך, ביום חמישי, העלה דני בלינד את שחקניו למפגש ידידות ביתי מול יוון, שנמצאת באחת הנקודות הגרועות שלה בעשורים האחרונים, וראה אותם נחנקים וסופגים הפסד 2:1 לצלילי בוז צורם מהקהל ההמום באיינדהובן. כן, אפילו יוון, זו שהפסידה פעמיים לאיי פארו במוקדמות היורו, הצליחה לצאת גדולה נגד הולנד. אתם יודעים, סגנית אלופת העולם ב-2010, זו שסיימה שלישית במונדיאל 2014.

בלינד. קיבל הזדמנות נוספת לשקם את הנבחרת(צילום: AFP)

עכשיו גם ההגרלות חובטות בהולנדים. הם הצליחו איכשהו לשמור את הקריסה בדירוג פיפ"א לזמן אחר, כך שכאשר הנבחרות חולקו לדרגים לפני השיבוץ למוקדמות, הם נותרו במקומם כנבחרת הבכירה (היום כבר תקועים במקום ה-26). אלא שזה לא עזר להם להשיג הגרלה נוחה לקראת גביע העולם, כי דווקא צרפת היא זו שהונחתה עליהם מהדרג השני.

הערב (ג') הם יפתחו את בית 1 במשחק בשוודיה, נבחרת שמתחילה עידן ללא זלאטן איברהימוביץ', ומלבד צרפת מחכות לה גם בולגריה, בלארוס ולוקסמבורג. מקום ראשון וכרטיס אוטומטי למונדיאל? קודם תנצחו את יוון ואז נדבר.

הבעיה היא שכרגע לא נראה שהולנד יציבה מספיק כדי להשיג אפילו את הסגנות. המשבר בכדורגל המקומי יוצא דופן, ונוגע למעבר כושל בין הדורות.

בהולנד מציינים סיבות רבות לכישלון. כן, האופי והחיבור בין השחקנים שוב מסומנים, גם העובדה שאחרי לואי ואן חאל, לא נמצאה דמות עם חשיבה טקטית נכונה שתהיה מסוגלת להתאים את השיטה למאגר הקיים, כפי שעשה המאמן ב-2014. אבל הבעיה העיקרית, וזו שהובילה לנפילה של הולנד, טמונה בקבוצת גיל שלמה של שחקנים שסומנה לפני מספר שנים כזו שתוביל את הולנד בשנים האלה, ולא עמדה במשימה.

סניידר במוקדמות היורו(צילום: AFP)

השאריות של הדור שהגיע לגמר המונדיאל בדרום-אפריקה כבר לא יכולות להחזיק מעמד לבד. למעשה, בסגל הנוכחי נמצאים רק שני שחקנים מ-2010 – ווסלי סניידר, עדיין שחקן מבריק בגיל 32, אבל כזה שהשנים בגלאטסראיי לא עשו לו טוב מבחינת ההתקדמות האישית (הבחירה בליגה פחות איכותית הקהתה את חושי הכדורגל שלו), והשוער מארטן סטקלנבורך שהלך לאיבוד. למזלו, הוא הפך השנה לשוער הראשון של אברטון בעקבות המינוי של רונלד קומאן למנג'ר והעובדה שהקבוצה לא הצליחה בניסיונותיה להחתים שם בכיר.

גרגורי ואן דר ויל, אז אחד המגנים המבטיחים באירופה, הוא היום שחקן בינוני בפנרבחצ'ה. רובין ואן פרסי וקלאס-יאן הונטלאר התבגרו ולא נמצאים כרגע בתכניות של בלינד. אריין רובן עדיין יכול לתרום הרבה לנבחרת, אבל הוא שוב פצוע. בעיקרון, כשחשבו בהולנד קדימה על 2016, לא התרגשו מכך שכל אלה כבר יהיו פחות רלוונטיים – אלא שכאמור, השחקנים המובילים בגילי 23 עד 27, שהיו צפויים להיות כעת העוגנים של הולנד כפי שהיו סניידר, רובן ונייג'ל דה יונג בגיל הזה, פשוט נעלמו.

ויינאלדום. ליברפול מאמינה בו(צילום: רויטרס)

הולנד של מוקדמות מונדיאל 2018 הייתה אמורה להיות נבחרת שארבעה שמות בקישור מגדירים אותה, עם עזרה מסניידר ורובן המזדקנים בתור מעבירי הלפיד.

הראשון שבהם מבוגר מעט יותר. בגיל 25, אחרי שכבש את הולנד במדי איינדהובן, איברהים אפלאיי עבר לברצלונה. הוא היה אמור להיות המוח במרכז השדה של הולנד.

פציעות בלתי פוסקות ויכולת נמוכה הביאו לכך שבארבע העונות בין 2011 ל-2015, שבהן עבר תקופות בהשאלה בשאלקה ובאולימפיאקוס, אפלאיי הופיע ב-34 משחקי ליגה בלבד – רק חמישה מתוכם בספרד. בעונה שעברה הוא עבר לסטוק בניסיון להתחיל מחדש, אבל היה רחוק מאוד מלהרשים. מדובר בפספוס ענק, שחקן עם פוטנציאל מדהים שנפל בין הכיסאות.

השני הוא ג'ורג'יניו ויינאלדום, שחקן שהשתלשלות העניינים השנה ממחישה היטב את הבעיה שלו. בעונה שעברה הוא הגיע לניוקאסל כסופרסטאר מהולנד, ובמשחק בלתי נשכח מול נוריץ' הבקיע רביעייה ב-2:6, משחק שהמחיש את סך היכולות שלו כקשר מגוון שיכול לסייע מאחור וגם להבקיע. בשאר העונה הוא לא היה טוב מספיק וניוקאסל ירדה ליגה. הפוטנציאל לבדו הספיק לליברפול כדי לשלם עליו 30 מיליון אירו הקיץ. לאף אחד אין ספק שוויינאלדום שחקן נפלא, אבל הוא מראה את זה מעט מדי.

המאמן דני בלינד צופה בבנו דיילי בהפסד ליוון(צילום: רויטרס)

את שני השחקנים האחרים אפשר להזכיר בנשימה אחת. שניהם קשרים מרכזיים מעולים, שניהם עוד יכולים לפרוץ שוב, אבל שניהם סבלו מפציעות רציניות שהגבילו אותם ושינו את המסלול עבורם. קווין סטרוטמן ומרקו ואן חינקל היו צריכים להיות כיום הפנים של הולנד. זה לא קרה.

יותר מכך, סטרוטמן (26) היה צריך להיות היום אחד הקשרים המובילים באירופה. פשוט בזבוז לראות אותו בחדרי הטיפולים. הוא היה שחקן משמעותי ברומא, ויועד לתפקיד מרכזי במונדיאל 2014, אבל פציעה לפני הטורניר השאירה אותו בחוץ לשמונה חודשים. פציעה נוספת בברך גרמה לכך שכמעט לא שיחק מאז. בינתיים העונה הנוכחית התחילה בסדר גמור, עם שער ראשון אחרי שנתיים וחצי, וברומא ובהולנד מקווים שזה יימשך. עדיין לא מאוחר עבורו להיות איש המפתח של בלינד.

הברכיים הן גם הבעיה של ואן חינקל (23), שחקן מדהים. צ'לסי שילמה עליו 12 מיליון אירו בגיל 19, אבל כמעט לא נהנתה ממנו. נכון לעכשיו שני הצדדים תקועים זה עם זה, מאחר שוואן חינקל לא יכול היה לעבור בהשאלה בקיץ כי נפצע שוב. בין לבין הוא הושאל למילאן, סטוק ואיינדהובן, אצלה הראה ניצוצות מחודשים בעונה שעברה – ושוב נעלם.

קווין סטרוטמן במדי רומא. ההתקדמות נעצרה בגלל פציעות(צילום: AFP)

באותה קבוצת גיל נמצאים גם החלוץ שמעולם לא התפוצץ כפי שהוא יכול, לוק דה יונג; בנו של המאמן, דיילי בלינד, שהרבגוניות שלו בתפקידי ההגנה הפכה אותו לבינוני מדי בכל אחד מהם; שוער ברצלונה החדש יספר סילסן, שלא משכנע לאורך זמן; אבל ארבעת הקשרים הם שורש הבעיה. הולנד היא שקית של גרעיני פופקורן איכותיים שלא התפוצצו או פשוט נשרפו בדרך.

במצב הזה, בלינד יכול רק לנסות את מה שיש. הסגל שלו צעיר מאוד ברובו, ועדיין יש שם כישרון שפשוט לא מוצה. אי אפשר להטיל את כל האחריות עליו ועל מאמני הנבחרת הקודמים, כי הם מקבלים את השחקנים הללו לתקופות קצרות. השחקנים עצמם, כך נראה, היו אלה שמסיבות שונות ומשונות אכזבו את מדינתם. מוקדמות היורו היו תחתית החבית. משחק הידידות מול יוון הראה נבחרת כבויה וחסרת ביטחון. המשחק הערב בשוודיה יכול להיות יציאה לדרך חדשה – כי הולנד באמת מסוגלת לדברים יפים – או שקיעה לתהומות שהולנד לא הכירה.