נחשף לראשונה: כך נראתה הרצפה בבית המקדש השני
אריחי ריצוף צבעוניים שהתגלו במפעל סינון העפר מהר הבית, בגן הלאומי שבעמק צורים - תוארכו בוודאות לימי בית המקדש השני. כך לראשונה במחקר הארכיאולוגי, הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה את רצפת בית המקדש המפוארת מימי המלך הורדוס: "עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל - ולו מושג קטן - על הפאר של בית המקדש השני"
לראשונה – אפשר להתרשם ממראה הרצפה המפוארת בבית המקדש השני : במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים - נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן, שמאה מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"אני מתכבד להודיע בפעם הראשונה שיש לנו אלמנטים ארכיטקטוניים ממקדשו של הורדוס בבית המקדש השני", אומר פרופ' ברקאי ל-ynet. "אחרי מאמץ של שנים רבות הצלחנו להרכיב שבעה ספינים של דגמי רצפות מפוארות, עשויות אריחים בצורות גאומטריות צבעוניות שונות מימי הבית השני מתוך הר הבית. הדגמים מפוארים ביותר, והיו שייכים ככל הנראה למעברים מקוריים שהיו בימי בית המקדש השני".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- נפטר רבה הראשי של חיפה, שאר ישוב כהן
- אור באוזון: החב"דניק שמשקם ילדים ניגרים
- משבר השבת: למה החרדים עושים את זה?/
אסף וול
החוקרים אומרים כי השחזור התבסס על מידותיהן של האבנים, התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ), ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס 37-4 לפני הספירה).
"בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס - לא ראה בניין נאה מימיו'", אומר ד"ר גבריאל ברקאי, יזם מנהל הפרויקט. "אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל - ולו מושג קטן - על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני".
"לראות את הפאר בעיניים"
חוקרי אוניברסיטת בר אילן, במימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, הוסיפו כי השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים, אשר שימשו, ככל הנראה, בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש - ואולי גם במבנים חשובים אחרים, וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.
"אריחי הריצוף נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים", מסרו החוקרים. "הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות".
"בפעם הראשונה אנחנו יכולים לראות בצורה יפה איך נראה הפאר, ההוד והדר של ימי בית המקדש השני בהר הבית", הדגיש. "הכל נמצא בתוך עפר שפונה על ידי הוואקף המוסלמי באופן בלתי חוקי לפני כ-15 שנים מתוך הר הבית, ונשפך בנחל קדרון. אנו עוסקים בסינון העפר הזה מזה כ-12 שנים".
"חיתוך יוקרתי ביותר"
פרנקי שניידר, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה – היא שהצליחה לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, מתמטיקאית המתנדבת בעמק צורים זה כבר תשע שנים, מסבירה במאמר שיוצא היום לקראת כנס "מחקרי עיר דוד- ירושלים הקדומה", כי השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בנייה של המלך הורדוס באתרים אחרים".
את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד), מסבירה שניידר כי "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".
הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון "מגלים". שניידר סיפרה כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". לדבריה, "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".
היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". היא משערת שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.
לדברי צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, עד כה לא עסקו המחקרים בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. בשנת 2007 הציע הארכיאולוג אסף אברהם את הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני, רוצפו בשיטת ה"אופוס סקטילה", בהתבסס על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, שכתב: "... (החצר) הלא-מקורה הייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים ..." (מלחמות היהודים ה', ב').
עדויות ארכיאולוגיות נוספות מחזקות השערה זו, וכך הועלתה ההצעה כי ייתכן והספרות התלמודית משמרת גם היא זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית באזכור שורות של אבני שישא, כוחלה ומרמרא שמהן נבנו חלקים מהמקדש, כפי שמתואר במסכת סוכה.
- סייע בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
