אחרי המכות שחטפו, "האחים המוסלמים" בירדן מרימים ראש
ב-20 בספטמבר יבחרו מיליוני ירדנים פרלמנט חדש ומספר שיא של נשים מתמודדות. אך הסיפור הגדול הוא השתתפות התנועה האיסלאמית שנרדפת על ידי השלטון, והעובדה שאיש לא מבין את שיטת הבחירות החדשה
ב-20 בספטמבר יילכו מיליוני ירדנים לקלפיות לבחור פרלמנט חדש. הפרלמנט הקודם פוזר בעקבות התפטרותו בחודש מאי של ראש הממשלה עבדאללה א-נסור לאחר שלוש שנים וחצי בתפקיד.
עוד חדשות מעניינות מהעולם הגדול בדף הפייסבוק של דסק החוץ
א-נסור ספג ביקורת ציבורית על תפקודה הרע של ממשלתו, בייחוד בתחום הכלכלי. לאחר התפטרותו מינה המלך עבדאללה השני את האני אל-מולקי להקים ממשלה חדשה.
משדרים חזות דמוקרטית כלפי חוץ
הבית התחתון של הפרלמנט לא מחזיק בהשפעה ממשית על קבלת ההחלטות בממלכה הירדנית, אך השלטון עדיין רוצה לשדר כלפי חוץ חזות דמוקרטית, עם שיעור הצבעה גבוה והשתתפות של מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית.
1,293 מועמדים מ-230 רשימות יתמודדו על 130 מושבים בפרלמנט הבא (בפרלמנט הקודם עמד מספר המושבים על 150). שמינית מהמועמדים הן נשים, המספר הגדול ביותר אי פעם של נשים שמתמודדות לבית הנבחרים. עם זאת, שני הסיפורים הגדולים של הבחירות בירדן הם ההשתתפות החריגה של מפלגת "חזית הפעולה האיסלאמית", הזרוע הפוליטית של ארגון "האחים המוסלמים" המקורי, ושינוי שיטת הבחירה מבחירה אישית לבחירה רשימתית.
ב-2010 וב-2013 החרימו "האחים המוסלמים" את הבחירות
על רקע היחסים המתוחים עם השלטונות בירדן, ההשתתפות של "האחים המוסלמים" בבחירות הכלליות אינה מובנת מאליה. את הבחירות לפרלמנט ב-2010 ו-2013 הם החרימו במחאה על שיטת הבחירה בפתק אחד, שיטה שצמצמה לטענתם את סיכוייהם להגיע לפרלמנט משום שנתנה עדיפות למועמדים השבטיים שנבחרים תמיד ראשונים.
אלא שמאז הבחירות האחרונות זרמו הרבה מים בנהר הירדן והאזור כולו עבר שינויים דרמטיים. אחרי מהפכות "האביב הערבי" ב-2011 נראה היה שהגיע "תור הזהב" של תנועת "האחים המוסלמים" במזרח התיכון, בייחוד לאחר עלייתו של איש התנועה מוחמד מורסי לשלטון במצרים. אולם מאז הדחתו של מורסי בהפיכה צבאית ביולי 2013, סופגים "האחים המוסלמים" מכה אחר מכה - לא רק במצרים, אלא גם בירדן למשל. מסיבה זו, כנראה, החליטה הזרוע הפוליטית של "האחים המוסלמים" בירדן לנתק את קשריה עם תנועת האם במצרים, שנמצאת במצוקה גדולה מאז הדחת מורסי ואף מוגדרת ארגון טרור על ידי השלטונות בקהיר.
השלטונות רוצים פרלמנט מגוון יותר
הממשלה בירדן נימקה את החוק החדש ברצונה לצמצם תופעות של קניית קולות ולהגביר את התחרות בין המפלגות השונות - 50 במספר. החוק החדש גם נועד לעודד את המפלגות השונות להקים קואליציות וגושים שיתמודדו בבחירות באופן שאולי יצמצם את מספר המפלגות המשתתפות.
"אנחנו מצפים לראות יותר מ-4.1 מיליון בעלי זכות בחירה בקלפיות", אמר באחרונה השר לעניינים פוליטיים ופרלמנטריים, מוסא אל-מועאיטה. "ככל שהשתתפות תהיה רחבה יותר, כך הרכב הפרלמנט יהיה קרוב יותר לייצוג אמיתי של החברה והאזרח יהיה שותף בקבלת ההחלטות".
יפתיעו את כולם?
"הממשלה תהיה מעוניינת במועמדים השבטיים כדי שלא יהיה פרלמנט אידיאולוגי", אמר ל-ynet משקיף מהצד שעוקב אחר הבחירות בירדן.
לצורך השתתפות בבחירות הפתיעו "האחים המוסלמים" בירדן כשהקימו גוש לא-מפלגתי בשם "הקואליציה הלאומית לרפורמה". גוש זה כולל מנהיגים מהדרג השני של "חזית הפעולה האיסלאמית" של "האחים המוסלמים" ואישים ממיעוטים שונים באוכלוסייה. הגוש צפוי להתמודד ברוב המחוזות בירדן, ובייחוד בעמאן ובזרקא ובמקומות שבהם שוכנים מחנות פליטים.
איש בירדן לא ממהר לנבא את סיכויי ההצלחה של "האחים המוסלמים" בבחירות הקרובות. משקיפים מהצד מאמינים שהתנועה האיסלאמית תשיג מספר קטן של מושבים בבית הנבחרים ושלמעשה ההשתתפות שלהם רק פועלת לטובת השלטונות, שיכולים להתגאות בכך שכל הזרמים הפוליטיים בממלכה משתתפים בהליך הדמוקרטי. מנגד, יש כאלה שמאמינים כי למרות הבעיות והמצוקות של "האחים המוסלמים" בממלכה ההאשמית בשנים האחרונות, הם עשויים להפתיע. ייתכן שהתשובה לשאלת ההצלחה של "האחים המוסלמים" בבחירות לפרלמנט תלויה במידת ההתערבות של השלטון בהליך הבחירה המורכב.
כבר לא נתפשים כאיום גדול
"כל הרעיון היה לשנות את שיטת הבחירות כדי לאפשר למגוון של פלגים פוליטיים להשתתף ובעיקר ל'אחים המוסלמים'. הם נתפסים היום פחות כאיום", אמר ל-ynet ד"ר יואב אלון, מומחה לירדן מאוניברסיטת תל אביב. "ב-1993 נוצרה השיטה של הפתק האחד כדי לפגוע בסיכויים של 'האחים המוסלמים' לזכות במושבים בפרלמנט. בבחירות של 1989 הם ותומכיהם זכו ביותר משליש מהמושבים. היה חשוב למלך חוסיין בזמנו שיהיה לו פרלמנט לא-לעומתי שיאשרר את הסכם השלום עם ישראל".
ד"ר אלון הסביר כי "החוק הישן יצר מצב שבו אזרחים הצביעו בעיקר לבן השבט. 'האחים המוסלמים' נפגעו מאוד מהשיטה. השיטה הנוכחית נועדה לאפשר לקבוצות רבות יותר בחברה הירדנית להשתתף ובעיקר ל'אחים המוסלמים'. אלא שהשיטה מוזרה מאוד, ובירדן לא כל כך יודעים איך להכיל אותה ולא יודעים איך לחזות את תוצאות הבחירות. יש הטוענים שזו אותה הגברת בשינוי אדרת ועדיין יהיה פרלמנט שבטי. אחרים סבורים כי השיטה תאפשר ייצוג של 'האחים המוסלמים', אך לא ברור באיזה היקף. יש תחושה שהשיטה הפוליטית לא ממש עובדת ושהפרלמנט משרת את האינטרסים של חברי הפרלמנט ולכן יש קצת מיאוס בבחירות, דבר שעשוי להוביל לשיעור הצבעה נמוך".
אלון אינו רואה דבר חריג בכך שמצד אחד הירדנים מצרים את צעדיהם של האחים המוסלמים בשטח בתקופה האחרונה ומאידך נותנים להם אפשרות לחזור לחיים הפוליטיים: "הירדנים תמיד הולכים על הסף ובודקים את כל האופציות. זה חלק מהמסורת הירדנית של עשרות שנים. גם אחרי שמגיעים לעימות עם יריבים פוליטיים, עדיין משאירים את הדלת פתוחה לחזרה לחיים הפוליטיים". ואיך זה נראה בראיית האחים המוסלמים? "מבחינתם מדובר בסיכוי לחזור למרכז החיים הפוליטיים אחרי ההיחלשות שלהם בשנים האחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
