כשר אבל מסריח: "אין הסדרה למנהלי בנייה"

הפרסום לפיו מנכ"ל חברת דניה סיבוס, רונן גינזבורג, העסיק "אדריכל במקום מהנדס", כך לפי ראיון ל"כלכליסט" לפני כשלוש שנים , העלה את השאלה המהותית - מה אומר החוק לגבי פיקוח על אתרי בנייה. על פניו, הבחירה באדריכל על פני מהנדס היא חוקית - אבל זאת, כך עולה מבדיקת ynet, משום שהפונקציה של מנהל פרויקט אינה מוגדרת בדיני התכנון והבנייה.

קריסת החניון: "צלצול השכמה לענף הבנייה"

קריסת החניון: "אנשים כשלו, הכל למען אלוהי הכסף"

דניה סיבוס: תאונות עבודה וחקירות באזהרה

4 קומות ו-540 חניות - הפרויקט שקרס בת"א

גורמים בענף הבנייה דוחים מכל וכל את הטענות לפיהן באתר הבנייה ברמת החייל לא היו מהנדסים ומפקחים, על רקע פרסום הראיון של גינזבורג מלפני שלוש שנים. לדבריהם, תחת האדריכל שמונה לפרויקט יש קבלן מבצע שהוא מהנדס במקצועו וקונסטרוקטור. כמו כן, מציינים הגורמים בענף כי מדובר באירוע חריג בעוצמתו - אך אינו מעיד דבר על רמת הבטיחות של חברת הביצוע.

לדברי הגורמים, בעלי המקצוע שנשלחו לאתר הבנייה הם מפקח מטעם היזם, מפקח מטעם העירייה, מנהל עבודה, מנהל פרויקט, מתכנן שלד שאישר את היציקות, חברת בקרת איכות חיצונית, אדריכלים, קונסטרוקטורים ומתכננים מטעם העירייה שאישרו את התוכניות. בחברות ביצוע גדולות בדרגה הגבוהה ביותר מחויבים לגייס בנוסף גם אחראי בטיחות בעבודה.

בעיריית תל-אביב מסרו בתגובה לפניית ynet כי "מדובר באתר בנייה שנמצא באחריות אפריקה ישראל, שזכתה במכרז תכנון הקמה והפעלה של חניון על קרקע עירונית. בתום כ-20 שנה צפוי החניון לעבור לניהול אחוזות החוף. מרגע הזכייה במכרז והוצאת היתרי הבנייה, האחריות הכוללת מועברת לחברה המבצעת אשר מחזירה לעירייה את הפרויקט בתום 20 שנה. ככל רשות מקומית אחרת, ובדומה לכל אתר בנייה אחר, חובתה של העירייה לוודא כי כל התנאים להיתר מולאו וכך נעשה".

"הפונקציה של מנהל פרויקט לא מוגדרת בדיני התכנון והבנייה, ויש גורמים אחרים שאמונים על תכנון המבנה ועל פיקוח התאמת הביצוע והתכנון - כמו למשל מתכנן השלד ואחראי על ביצוע הביקורת", מסביר בשיחה עם ynet עו"ד ינון יוגב ממשרד עוה"ד ברנע ושות', המלווה פרויקטי בנייה רחבי היקף, ובהם גם פרויקט עיר הבה"דים בנגב. לדבריו, "גם מפקח צמוד הוא לא מונח סטטוטורי שנמצא בחוק - אלא יציר הפרקטיקה, המתמנה לרוב על ידי מזמין העבודה".

לכודים באתר הבנייה ברמת החייל(צילום: מוטי קמחי)

עו"ד יוגב מדגיש כי "אין כיום הסדרה בחוק של הכשירות והרישוי באתרי הבנייה, כמו גם החובות והאחריות של הפונקציות הללו. ועדת זיילר שהוקמה לאחר אסון ורסאי ניסתה לעמוד בדו"ח שהגישה על הבעייתיות הקיימת בכל הנוגע לנורמות המטילות אחריות על בעלי אחריות בענף. היא סברה כי לגבי הגורמים העיקריים בתכנון והבנייה יש בחקיקה עודף ועומס של תחומי אחריות, שמתפרש על מספר רב של בעלי תפקידים - עד למצב שבו לא יודעים מי אחראי על מה".

לכן, אומר עו"ד יוגב, "אין מניעה למנות במקרה הספציפי הזה אדריכל כמנהל פרויקט - כי אין פה אי עמידה בדרישות החוק, שכן אין דרישות חוק. כיום יש הרבה הצעות על הפרק בתחום כי הוא דורש רוויזיה. גם ועדת זיילר הציעה רוויזיה - אבל מניסיוננו גם מקרים קודמים של כשלי תכנון וביצוע לא הביאו לשינוי המיוחל ולהסדרת החוק בתכנון והבנייה. אין ספק שיש מקום לשינוי חקיקתי שיסדיר את תחומי האחריות. אבל להגיד שהאסון הזה יוביל לשינוי? לא כרגע לפחות".

(צילום: מוטי קמחי)

עו"ד של נפגעי אסון ורסאי: "במקום לחקור - הדו"חות תויקו בתיקי העירייה"

עו"ד אסף פוזנר ממשרד עוה"ד קמחי, פלד, פוזנר, שילה, המייצג את הרוב הגדול של נפגעי אסון ורסאי (כ-290 איש מתוך כ-400 תובעים), מחזק את הדברים. בשיחה עם ynet הוא טוען כי אחת הבעיות המרכזיות שמצאה ועדת זיילר נוגעת בעבודה שמהנדסי הערים שמאשרים תוכניות בנייה גדולות הם אדריכלים ולא מהנדסים. "ועדת זיילר קבעה שאחת הבעיות התכנוניות הייתה שהיו מעורבים אדריכלים במקום מהנדסים", הוא אומר.

"על פי התקנות, מתכנני ומבצעי אולמי ורסאי היו צריכים להגיש לעירייה דו"חות סטטיים על עומסים, אולם בעקבות החקירה של ועדת זיילר התברר באופן מפתיע שבמקום לחקור את הנושא, הדו"חות הללו פשוט תוייקו בתיקי העירייה", מוסיף עו"ד פוזנר. "נראה שעד היום לא למדנו את הלקח. הרי עד אסון ורסאי חשבו שבניינים לא יכולים להתמוטט. דו"ח ועדת זיילר ניתן ב-2002. והנה היום, כמעט 15 שנים לאחר מכן, מבנים ממשיכים להתמוטט.

"לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988 ותקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992, מפקח על הבנייה אינו מנהל עבודה או מפקח עליון. יש דרישות הסמכה ופיקוח שונות לכל בעל תפקיד. לפיכך, במקרה של קריסת החניון, לא ברור שישנה מניעה כלשהי ו/או ניגודיות לחוק, שמפקח העבודה יהיה אדריכל", מוסיף עו"ד אלון אבלה, מומחה למקרקעין.

לדברי עו"ד אבלה, "אין חובה שמפקח העבודה יהיה מהנדס ולא אדריכל, זאת להבדיל מהדרישות השונות למנהל עבודה ולמפקח עליון, לפי החוקים לעיל. בלי קשר, ומקום שבו אדריכל משמש גם כמפקח עבודה, חלה עליו אחריות פלילית ונזיקית באתר העבודה, וחובות אלה חלות גם על הקבלן והיזם עצמם כאחריות שילוחית כלפי האדריכל המשמש כמפקח עבודה".

עוד הוא אומר כי "בבנייה של דירות פרטיות או צמודות קרקע על ידי אנשים פרטיים ולא מיזמי ענק, מקובל ונפוץ מאוד שאדריכל מתמנה ומשמש לעתים כמפקח בנייה. תפקידי אדריכל ומהנדס שונים, אך לאור בקיאותם בכל נושא הבנייה - פעמים רבות ממונה גם אדריכל כמפקח על בנייה. במצב הקיים, החוק לא מתייחס ספציפית למפקח עבודה או פיקוח פרויקט, ולכן לא ניתן להגיד שהדבר לא חוקי, גם אם הדעת לא נוחה מכך".

הקבלנים: "בפרויקט ברמת החייל מונו אנשי מקצוע"

בהתאחדות בוני הארץ (הקבלנים) מסרו היום בעניין זה כי "ההתאחדות משתתפת באבלן של משפחות ההרוגים באסון אירוע קריסת החניון ברמת החייל, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים. כידוע, אירוע זה טרם הסתיים, כוחות ההצלה וההנדסה עדיין פועלים בשטח, ובשלב זה לא ברורות הסיבות לקריסת החניון.

"בדיקה ראשונית של ההתאחדות מעלה כי בפרויקט זה מונו אנשי מקצוע, ובכללם מהנדסים ומומחים אחרים, שהיו אמונים על התכנון ההנדסי ועל הפיקוח, ובכל זאת אירעה בו תאונה קשה זו. לכן, לא ניתן בשלב זה להעריך באם האשם באירוע קריסת החניון ברמת החייל מקורו בתכנון לקוי, ברגולציה או פיקוח שאינם מספקים, או כל סיבה אחרת".

"עמדתנו הייתה ונותרה כי בכל אירוע שבו התגלתה הפרה של החוק על ידי בעל מקצוע - יהא זה מהנדס, מתכנן, מפקח, קבלן או כל גורם מקצועי אחר, יש למצות עמו את הדין. בהתאם, מן הראוי להמתין לביצוע הבדיקות המקצועיות שיחשפו את הסיבות לאירוע זה, ורק לאחריהן ניתן יהיה לקבוע את הכשלים האמתיים שהביאו לאסון.

"ברור כי לא ניתן להסתמך על פרשנויות שנזרקות לאוויר, או ניתוח נסיבות הקריסה על סמך שמועות או צפייה בתמונות. התאחדות בוני הארץ וחבריה עוקבים מקרוב אחר הבדיקות ותוצאותיהן".