למדו לסלוח לאחר כמו שאתם סולחים לילדים
כאשר אנו סולחים לילדים על טעויותיהם, איננו מהססים לעשות זאת משום שאנו מבינים שהבנתם מוגבלת. ומה אם אגיד לכם שגם הבנתכם כיום עודנה מוגבלת?
לאחרונה אני מנסה להבין כיצד עליי לסלוח לעצמי על מי שאני, על הטעויות שעשיתי, וכיצד עליי לסלוח לאחרים על הדרכים השונות שבהן הם פגעו בי. אך מהי באמת המשמעות שבסליחה וכיצד מרגישים כשסולחים? שמעתי ולמדתי כל כך הרבה על השיטות השונות לסלוח, אך לא הצלחתי לאמץ אותן במלואן.
כל אחד מאתנו נושא עמו צלקות וכולנו חשים שנפגענו ושהחללים שבגופנו ובנפשנו מכאיבים. אותם חללים מכאיבים לנו ואנו מנסים למלא אותם בעזרת אנשים, בני זוג, אהובים, עבודה, מערכות יחסים, אוכל, כסף ועוד. החללים הללו מספרים את סיפורי חיינו, סיפורים בהם אנו מרגישים שלא במקומנו, חשים חסרי-ערך או שאיננו אהובים. הם מפנים לאותה תחושת חוסר שייכות וערך הטבועה בנו עמוק משום היותנו בני אדם. אך את החללים הללו לא ניתן למלא משום שחללים, מטבעם, לא מסוגלים להכיל בתוכם דבר.
אין סוף למטר השאלות על הכישלונות, הטעויות והמעשים - הן שלנו והן של אחרים, שבגינם אנו חשים אשמה או בושה. כל אותם מקרים שבהם חווינו משבר, שנפגענו או שנותק בהם הקשר שלנו עם אחרים, מקורם באי-הבנות. אנו בוחנים את העולם מנקודת המבט הצרה, אפילו הזעומה שלנו, אך עבורנו זו המציאות.
נקודת המבט שלנו על החיים סובבת סביב "העצמי" שלנו, שנראה בעינינו כישות נפרדת. מתוך אותה נקודת מבט צרה ומוגבלת, מגיעה ההפרדה ונוצר העולם הקטן האישי שלנו שממנו אנו שופטים ובוחנים את העולם ומתכחשים לבלבול העצום שקיים בקרבנו.
אלא שעלינו להבין שהיכולת שלנו להבין את המציאות היא מוגבלת, ומרגע שנבין זאת, יהיה לנו קל יותר לסלוח. הסליחה מאפשרת לנו לא להתרחק ולא להתבודד, היא מאפשרת לנו לקבל את מה שיש. סליחה אמתית מוכיחה כי החוויה האנושית היא מורכבת ומוגבלת. סליחה אמתית היא למעשה ההכרה בעצם קיומה של מגבלה. על כן, היכולת לסלוח היא למעשה סוג עמוק יותר של הבנה.
כאשר אנו סולחים לילדים על טעויותיהם, איננו מהססים לעשות זאת משום שאנו מבינים שהבנתם מוגבלת. למדנו כי רמת המודעות שלנו משתנה במהלך התבגרותנו ושאז אנו מודעים יותר למציאות, אבל האמת היא שרמת המודעות שלנו עודנה מוגבלת. מידת 'אי-ההבנה' מקורה בתחושת הבידול שלנו מהעולם הזה. על כן, כל ניסיון מצדנו לסלוח אינו מושלם אם הוא חסר את הממד הרוחני. אחדות ושלמות הופכות את הסליחה לעניין טבעי. הן מדגישות את העובדה שדרכנו אבדה, ושאנו מחפשים את הדרך הביתה.
סליחה אמתית, אם כך, מכירה בכך שאין לנו שליטה של ממש על חיינו והיא מאפשרת לנו להיות ענווים. הסליחה, המכירה בכך שכולנו מנסים לחזור הביתה, מאפשרת לנו לשוב להיות תמימים ולהתחיל מחדש – ולא רק פעם אחת, אלא שוב ושוב בכל מאורע כואב שאנו חווים בחיינו. התום הוא ההכרה בכך שאנו צנועים ופשוטים.
הבעת חרטה, לצורך העניין, היא הודאה בדרך שבה חוסר המודעות שלנו גרמה לאחרים ולנו כאב, והיא מאפשרת לנו להעלות את רמת המודעות שלנו. האתגר הוא שלא להתבוסס בתחושות אשם ובושה כדי לפקוח עיניים ולהבין שיש מציאות רחבה יותר.
סליחה אמתית באה עם הבנה של ממש. הסליחה האמתית מתרחשת כאשר אנו מקבלים את העובדה שהלא-נודע הוא רב. כשאנו מורידים מגאוותנו ומפסיקים להשלות את עצמנו שביכולתנו לשלוט בחיינו ולנהל אותם.
אריאל מילאן כרמלי הינו תרפיסט פסיכוסומטי ומנחה סדנאות, המתמקד בתחום הזוגיות וההתפתחות האישית והרוחנית.
לפנייה לכתב/ת 
