הפרודיות של מל ברוקס: לא מעתיק, מצחיק
לאורך הקריירה, מל ברוקס הביא למסך פרודיות על מדע בדיוני, מערבונים, מותחנים, סרטי אימה וכל ז'אנר משמעותי בהוליווד. בדרך כלל הוא קיבל את רשות היוצרים כדי ליצור גרסה מצחיקה משלו, ותמיד תמיד נהג בסרטי המקור באהבה. מועדון הסרט המופרע חוגג לו יום הולדת 90
לא יאומן כי יסופר, אבל מל ברוקס, כבר הן 90 - גיל שבו הוא יכול קצת לנוח ולהפסיק לצחוק ולהצחיק כי זה לא עושה טוב לקמטים. אבל האם זה מזיז לו? לפני כשנתיים הוזמן את ברוקס להטביע את הידיים והרגליים בבטון מול התאטרון הסיני בהוליווד - מחווה של כבוד שזוכים לה גדולי הכוכבים. הוא הגיע מחוייך כהרגלו, עם העוזר האישי שעזר לו להתכופף ולבצע את המשימה. אחר כך התחילו אנשים להצטופף סביב טביעת האצבע כי משהו לא היה בסדר. לטביעת היד של מל ברוקס יש 11 אצבעות!
מל ברוקס עם 11 אצבעות (העבירו ל-2:30)
מסתבר שמל הוסיף אצבע תותבת. הוא הסביר לעיתונאים שהוא רוצה שעוד מאה שנה תיירים ילכו פה ויגידו: "אתה ידעת שלמל ברוקס היו 11 אצבעות?". האמת, סיכוי סביר שהם יזכרו אותו גם בזכות הקומדיות הבלתי נשכחות שלו מ"המפיקים", דרך "שגעון בחלל" ו"אוכפים לוהטים" ועד "רובין הוד גברים בגטקעס".
מלווין קמינסקי התפרסם כיוצר פרודיות יוצא דופן. הוא כותב, מביים, מלחין, משחק וגם צופה בסרטים של עצמו כשהם מוכנים. הסרטים שלו ידועים בביקורת חברתית, סאטירה ("אוכפים לוהטים" נחשב לסרט שחיסל את תעשיית המערבונים הגזענית) ומצד שני בטמטום מוחלט (סצנת הפלוצים הראשונה בקולנוע, למשל).
אז איך הוא עושה את זה כל כך טוב? הפרודיות של מל ברוקס מגיעות קודם כל מאהבה לז'אנרים וליוצרים שהוא צוחק עליהם. הוא מנסה לשחזר את הסצנות החשובות שלהם ובדרך כלל הוא מבקש רשות. לפעמים יוצרי פרודיות נזהרים שלא להיות זהים למוצר המקורי, מחשש לתביעה. אבל ברוקס רצה לעשות את הדברים הכי מדוייק שאפשר, כמו במקרה של "שגעון בחלל" ("Spaceballs") מ-1987.
הפתיחה של "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס
הפתיחה של "שגעון בחלל". אותו דבר רק יותר ארוך ומשגע
כשברוקס הבין שלא נעשתה עדיין פרודיה על סרטי חלל הוא כתב תסריט לאחת כזאת ושלח אותו לג'ורג' לוקאס, יוצר "מלחמת הכוכבים". לוקאס קרא את התסריט ואמר לברוקס: "לא רק שאני מברך על התסריט, אני מעריץ גדול שלך, ואני מזמין אותך לפגישה בה אתן לך טיפים ואלמד אותך איך משתמשים בחרב אור בסרטים ואיך נוהגים בחלליות האימפריאליות".
כך למשל מעבירים להילוך גבוה של מהירות האור ב"שובו של הג'דיי"
וזה מה שברוקס למד בשיעור הנהיגה ב"שגעון בחלל"
בקיצור, לוקאס לימד את ברוקס איך להשתמש בכוח, או בצד הקומי שלו - ה"שוורץ". היה תנאי אחד לעיסקה: שברוקס לא ימכור מוצרים שקשורים לסרט. הסעיף הזה בחוזה הפך לסצנה שלמה בה יוגורט (בגילומו של ברוקס) מציג את כל המוצרים שהסרט יכול היה למכור - כולל נייר טואלט שגעון בחלל ולהביור לילדים.
"שגעון בחלל" הוא בראש ובראשונה פרודיה על "מלחמת הכוכבים" שובר הקופות האולטימטיבי של אותם שנים, אבל יש בו גם קריצות לסרטי מדע בדיוני ידועים אחרים - כמו "הנוסע השמיני" של רידלי סקוט מ-1979. אתם בוודאי זוכרים את הסצנה בה בוקע החייזר הטפילי מבטנו של ג'ון הארט ליד שולחן האוכל:
אז הארט הוזמן לארוחה גם ב"שגעון החלל", וחווה את אותה חוויה לא נעימה כשהטפיל שוב פרץ מתוכו. אלא שהפעם לפחות החייזר קצת יותר סימפטי - תודו. אגב, שימו לב שהסצנה המתרחשת בדיינר (קצת כמו זה מסרטו השני של לוקאס "אמריקן גרפיטי"), ולצדה חונה המיליניום פלקון.
איך הכל התחיל?
יצירתו הראשונה מל מל ברוקס פחות מוכרת למעריציו. בתחילת שנות ה-60 ברוקס מצא את עצמו לא פעם מנסה להבין למה מבקרי קולנוע משתפכים למראה סרטים אומנותיים בלי פואנטה. נראה שככל שהסרט לא ברור, כך למבקר הקולנוע לא נעים לצאת טמבל אם יגיד שלא הבין מה ראה על המסך. יצירתו הראשונה אי פעם של ברוקס היא סרט אנימציה משונה, באורך ארבע דקות בלבד בשם "מבקר הקולנוע" (1963).
הסרט מציג צורות וכתמים צבעוניים שמופיעים ונעלמים על המסך. מן סרט שמייצג אמנות מודרנית מופשטת. ואז הוא הקליט פס קול של זקן בן 71 שרואה את הדבר הזה, ומנסה להבין מה הזבל האומנותי הזה שהוא היה צריך לשלם על הכרטיס קולנוע שלו. נשמע מטופש? מאד מטופש. על הסרט הזה קיבל ברוקס את המועמדות הראשונה שלו. אחת ההשראות הישירות היתה היוצר נורמן מקלרן. אנימטור קנדי שהיה מחבר פסים נקודות וסוריאליזם משונה שגרם למבקרים גבוהי מצח להסכים פה אחד שמדובר בגאונות. כמו במקרה של סרטו "נקודות" מ-1940:
וזה מה שהיה לברוקס להגיד על זה בסרטו זוכה האוסקר "מבקר הקולנוע":
מתיחות עם מל ברוקס
בסוף שנות ה-70 ברוקס פנה לאלפרד היצ'קוק בכבודו ובעצמו, וביקש ממנו ליצור גרסה משלו לסרטי המתח שלו, שהפכו לז'אנר בפני עצמם. היצ'קוק אישר את פרויקט "מתח גבוה", בחשדנות. ברוקס ידע שהבמאי האגדי מאד קפדן ולא רצה לפשל, בעיקר בסצנות הידועות. כשהקרין את סצנת הרצח במקלחת מ"פסיכו" היה שקט בחדר, ואז היצ'קוק פנה אליו ואמר: "אצלי היו 13 טבעות שהחזיקו את הווילון, אצלך רק 10". ברוקס ידע שזו היתה מחמאה ועבר את המבחן בציון טוב. נתעלם מהעובדה שהוא העתיק, ולא רק מ"פסיכו", גם מ"הציפורים" הקלאסי של היצ'קוק:
וכך נראית התקפה אווירית מהסוג של ברוקס:
ההיסטוריה ההיסטרית
"ההיסטוריה המטורפת של העולם" מ-1981 הוא אחד הסרטים שמורכב מחיקוי מדויק של סצנות מהקולנוע. הוא נפתח בסצנת קופי אדם מתוך "אודיסאה בחלל", ומסתיים בפרודיה בשם "יהודים בחלל" הקורצת לאפוס האדיר "עשרת הדברות" של ססיל בי. דמיל, בכיכובו של צ'רלטון הסטון, המגלם את משה רבנו בחליפה אדומה-לבנה:
והנה ברוקס, בזקן לבן ועם אותה חליפה, כשהוא בשיחה אישית עם אלוהים:
ברוקס העתיק ב"ההיסטוריה המטורפת של העולם" לא רק מעולם הקולנוע, אלא גם מהאמנות הקלאסית. כך למשל יצר סצנה שהיא פרודיה על ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. הפריים האחרון של הסצנה הוא העתק מדויק של היצירה. מדויק, אלא אם כן אתם מחשיבים את ברוקס שמגלם את המלצר באותה סעודה.
והוא יודע להיות גם אפל - ועדיין מצחיק
ג'ין ויילדר, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, כיכב ב"אוכפים לוהטים" של מל ברוקס. בזמן הצילומים הוא אמר לברוקס שיש לו רעיון על פרודיה שצוחקת על סרטי פרנקנשטיין. כדי לדייק בעיצוב "פרנקנשטיין הצעיר" ברוקס חקר איך נוצרו התפאורות של אותם סרטי אימה מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. הוא גילה לשמחתו שחלק מהאביזרים המקוריים מהסרט "פרנקנשטיין" של ג'יימס ווייל מ-1931 עוד קיימים:
ואלו האביזרים בשימוש חוזר ב"פרנקנשטיין הצעיר" מ-1974:
בתחילת הדרך לא הסכימו לאשר לו סרט שיצולם בשחור-לבן. הוא התעקש, והסתפק בתקציב קטן משביקש כדי להקטין נזקים אחרי כשלון הסרט. הסרט הרוויח 90 מיליון בקופות בלבד. על התסריט של פרנקנשטיין הצעיר ויילדר וברוקס היו מועמדים לאוסקר.
מל ברוקס עושה דרמה
לא יהיה הוגן להציג את מל ברוקס רק כיוצר קומדיות, ועוד כאלה המסתמכות על יצירות של אחרים. אבל קשה להשתחרר מהתיוג שלו ככזה, וכך למשל סרטו "החיים בזבל" יצא, הקהל יצא מאוכזב כי הוא ציפה לקומדיה פרועה וקיבל דרמה מרירה על איש נדל"ן שיורד מנכסיו. הוא הצליח למצוא את הדרך להביא לעולם יצירות מקוריות, באמצעות חברת ההפקה שלו ברוקספילמס שבכסותה יצאו "הזבוב" של דיוויד קרוננברג ו "איש הפיל" של דיוויד לינץ'.
וכך גם מחזות הזמר משנות ה-30 עם הכוריאוגרפיה של בזבי ברקלי הפכו למחזמר האינקוויצזיה הספרדית. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם מישהו לא יהודי היה יוצר את הקטע הזה:
מל ברוקס פלט בראיון שעם יציאת מלחמת הכוכבים החדש היה מתאים להפיק את "שגעון בחלל - החיפוש אחר עוד כסף". קהילת המעריצים בכל העולם החלו להפיץ שמועות ברשת וליזום עצומות אינטרנטיות למען הפקת סרט המשך. זה נשמע מוזר, אבל מצד שני, שמעתם שלמל ברוקס יש 11 אצבעות?
על המזימות לסרט המשך, כמו הסיפורים מאחורי "המפיקים", "סרט אילם", "אוכפים לוהטים", שיתופי הפעולה עם ג'ין וויילדר ועוד, בין ארועי מועדון הסרט המופרע החודש בסינמטקים.
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה לקולנוע. אירוע יום הולדת למל ברוקס יערך בסינמטק תל אביב ביום ב', 12.9. מפגש הביטלס בקולנוע יערך ביום ד', 14.9, בזוזו רוטשילד תל אביב, ואירוע סשה ברון כהן, בוראט: הסיפור האמיתי , יערך בשישי 16.9, בליאו בלומס תל אביב. מפגש אלברטו סורדי וקומדיות איטלקיות יערך בשבת, 17.9, בסינמטק תל אביב, ובמוצאי שבת , 24.9, בסינמטק ירושלים . מפגש הגשש החיוור: תולדותיהם וסרטיהם יערך בסינמטק חיפה ביום ה' 29.9. אירוע "עידן הקרח 4" לילדים ולכל המשפחה יערך בסינמטק ירושלים בשבת, 10.9. מפגש ידידות מהסרטים עם "העי"ג" יערך בסינמטק תל אביב בשבת 17.9, ובסינמטק חולון . מפגש "מוצאים את דורי" והרפתקאות מתחת למים יערך בסינמטק ירושלים בשבת, 24.9.
