מכת מדינה: "העובדים הפכו לקורבנות ענף הבנייה"
מתחילת השנה נהרגו 32 עובדי בניין ועוד 155 נפצעו בינוני וקשה. בחמש השנים האחרונות הוגשו רק 21 כתבי אישום בעקבות תאונות כאלה. אביו של צעיר שנהרג בתאונת עבודה: "הגורמים האחראיים מזלזלים". אלמנתו של מנופאי שנהרג: "אף אחד מהעבודה לא התקשר"
"עד היום שום גורם רשמי לא בא והסביר לי מה קרה. כל מה שאני יודעת זה רק מאנשים שנכחו באירוע. לא מהמשטרה, לא מהעבודה, לא מהקבלן, אף אחד לא בא או התקשר". רויטל סולימן אסף היא אלמנתו של ויטלי אסף, מנופאי בכיר שנהרג בתחילת השנה לאחר שנפל מגובה של כ-13 מטרים. אסון הקריסה ברמת החייל החזיר אותה לאסון הפרטי שלה.
מתחילת שנת 2016 נהרגו 32 עובדים בענף הבניין, כולל בקריסת החניון ברמת החייל בתל-אביב. 155 עובדים נפצעו ומצבם הוגדר קשה ובינוני. על פי הנתונים של הקואליציה למאבק בתאונות בניין, בשנת 2015 נהרגו 38 עובדים. 75 אחוז מההרוגים הם ערבים ישראלים ועובדים מהשטחים, כ-20 אחוז אזרחים זרים מסין, מזרח אירופה וטורקיה, והשאר - כחמישה אחוזים - הם יהודים. בשנים 2016-2011 הוגשו רק 21 כתבי אישום שעוסקים בתאונות עבודה בענף הבנייה.
משפחתו של ויטלי אסף נאבקת בחודשים האחרונים להבין איך קרתה התאונה שבה נהרג בחודש ינואר האחרון וכדי להתריע מפני מקרים נוספים. "בעלי עבד על מבנה של בריכה עירונית לאגירת מים באלעד", מספרת רויטל. "הם היו לקראת סיום העבודה, הוא עלה לכוון את העוזר שלו כדי שלא לפגוע בכבל של מתח חשמל שהיה שם. כשהוא בא לרדת היה שם בור פתוח, לא מגודר ולא מסומן. השעה הייתה 18:20 בערב וכבר הייתה חשיכה באתר, לא הייתה תאורה והוא פשוט נפל פנימה".
קיבלתם תשובות ממי שהיה אחראי עליו?
"ניסינו, אבל זה לא הצליח. התקשרתי גם למשטרה כמה פעמים. כל פעם שהתקשרתי אמרו שהתיק בחקירה, אי-אפשר לדבר עליו. כרגע הפרטים עדיין בבדיקה".
לפני המוות של בעלך הוא התריע על הסכנות?
"בעלי היה הרבה שנים בתחום, 22 שנה. תמיד רואים מחדלים כאלה ואחרים, תמיד יש את הקבלנים שיבואו ויבקשו 'בוא תרים לי את זה ותעשה לי את זה'. בעלי היה בן אדם מאוד אחראי וזהיר, הוא לא הסכים אף פעם לעשות עבודה שלא התאימה למנוף שלו, הוא לא הסכים להרים משקל מעל המותר, אפילו אם הבוס שלו היה מגיע".
יש תחושה שמזלזלים בחיי אדם רק כי הם כביכול לא ישראלים מלידה ולא צווארון לבן?
"ללא כל ספק. מהבדיקה שעשיתי וממה שהתרשמתי, רק בין חמישה לעשרה אחוז מהעובדים הם יהודים. אנחנו לא נוותר, כי יש מי שעומד איתנו, אנחנו נדרוש את הצדק שמגיע לנו. תחשבי על כל אלה שאין להם מי שידרוש צדק בשבילם, וזה לא משנה אם הוא מולדבי, סיני או פלסטיני. זה לא רק המחדלים באתר, תחשבי על כל הקבלנים והחברות שמעסיקים עובדים הרבה מאוד שעות ביממה, בחום כבד, בקור קשה. יש אנשים מאחורי כל עובד, משפחה שלמה".
"יהיו לנו עוד אסונות קשים"
מג'די סאלם, סטודנט לרפואה מדיר חנא, נהרג בחודש מאי האחרון בתאונת עבודה בקיבוץ מעגן מיכאל, בעת שעבד בניין. "מאז שבני נהרג מצבנו הנפשי קשה ביותר", אומר אביו, חאלד סאלם. "אנחנו עוד לא מצליחים לעכל שאיבדנו את הבן היקר שכולם אהבו. לצערי, אין יום שעובר בלי לשמוע על תאונת עבודה קטלנית. כאב לי מאוד כששמעתי על האסון ברמת החייל. אני יכול להרגיש בסבל ובכאב של המשפחות. לא קל להתמודד עם מקרים כאלה".
סאלם מתייחס לפיקוח הלקוי בענף הבנייה: "למרות ההרוגים והפצועים, הגורמים האחראיים עדיין מזלזלים ואין מי שיטפל בנושא כדי לשמור על חיי העובדים, כאילו הקורבנות הם לא בני אדם. לא יכול להיות שאין מספיק פקחי בנייה ואין תוכנית שיכולה לספק תנאי עבודה תקניים. אם המצב יישאר כך אז יהיו לנו עוד אסונות קשים והעובדים הם אלה שישלמו את המחיר. הגיע הזמן שעובדי הבניין יכריזו על שביתה ולא יחזרו לעבודה עד שיקבלו את מה שמגיע להם. חייהם חשובים לא פחות מאלה שיושבים במשרדים".
אסף אדיב, מארגון העובדים ופעיל מרכזי בקואליציה למאבק בתאונות בניין, אומר כי יש 240,000 עובדים בענף הבניין, מתוכם 70-60 אלף שעובדים ב"עבודות רטובות", בבנייה באתרים עצמם. רובם המכריע הם פלסטינים מהגדה המערבית, ערבים אזרחי ישראל או עובדים זרים. "מדובר בקבוצה הגדולה ביותר שנמצאת בסיכון. זו סאגה של ענף שמתנהל בשיטות של המאה ה-19, והעובדים הם הקרבנות הישירים של זה. החניון הזה היה יכול להתמוטט גם בעוד שבוע או שבועיים על עשרות אזרחים שמגיעים עם המכוניות שלהם".
יש כשלים בטיחותיים, הנדסיים, ביצועיים, וכל זה רק כדי לחסוך כסף?
"ללא שום ספק המולך הזה שנקרא הוזלת מחירים, חיסכון בכסף והגדלת הרווחיות, הפך את כולנו לעבדים של חברות בניין שפועלות בצורה בלתי אחראית ומעבירות את העבודה לקבלני משנה. זה יוצר אנרכיה".
בכל אתרי הבנייה של "העבודות הרטובות" יש סכנה בטיחותית?
"יש 13,000 אתרים, אני יכול להגיד שאני עובר מקום אחרי מקום והממשלה פשוט לא ממלאת את תפקידה. את אגף האכיפה הפכו לאגף חסר כוח, חסר שיניים, חסר פקחים. הפרקליטות לא מגישה תביעות ואני חושש שגם במקרה של ויטלי אסף, כשברור שזו רשלנות, לא יוגש כתב אישום".
מהקואליציה למאבק בתאונות בניין נמסר כי "יום-יום ושעה-שעה מתרחשים אסונות כבדים באתרי הבנייה בישראל. הקואליציה מתריעה כבר חודשים ארוכים - מאז הוקמה בנובמבר האחרון בעקבות מותם
בשבוע אחד של חמישה עובדי בניין - על ההפקרות הבטיחותית באתרי הבנייה, העדר הפיקוח המדינתי, העדר אכיפה וההרתעה כלפי החברות המפרות נוהלי בטיחות, העדר דין וחשבון לציבור על פרטי התאונות והחברות האחראיות להן, אי נקיטת הליכים פליליים בשל הפרות בטיחות ופגיעה בעובדים, והעדר סנקציות משפטיות כלפי יזמיות נדל"ן ובעלי תפקידים בכירים.
"ביטוי מובהק לאטימות הממשלתית כלפי בטיחותם של העובדים באתרי הבנייה ניתן לראות בכך שעובדי מנהל הבטיחות התעסוקתית שבו זה עתה משבועיים של חופשה מרוכזת, שבמהלכם לא התקיים פיקוח על אתרי הבנייה. בשבועיים אלה נהרגו שני עובדים, שניים נפצעו באורח קשה, וארבעה באורח בינוני. באתרים רבים תועדו עבודות בתנאים מסכני חיים", נמסר מהקואליציה למאבק בתאונות בניין.
ח"כ והאלוף (מיל') איל בן ראובן (המחנה הציוני), ממובילי המאבק הפרלמנטרי למיגור תאונות הבנייה, התייחס לביקורו של ראש הממשלה נתניהו בזירת הקריסה ברמת החייל. "מקומם לראות את ראש הממשלה עושה סיבוב ציני על גבם של עובדי הבניין ובא לאתר האסון כאילו הוא עצמו פיקד על פעולות החילוץ. זה אותו ראש ממשלה שלא נקף אצבע למען בטיחות העובדים, חרף התרעות רבות על ההפקרות הבלתי נסבלת באתרי הבנייה. במקום לנסות לגרוף רווח פוליטי, מוטב כי ראש הממשלה יערוך חשבון נפש ויתחיל לפעול ברצינות למיגור תאונות הבנייה", אמר בן ראובן.
לפנייה לכתב/ת 
