בג"ץ: לא נתערב בחוק שכר הבכירים

בג"ץ בהרכב שבעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הודיע (ד') שבכוונתו לדחות את העתירות נגד חוקתיותו של שכר הבכירים שקובע מגבלת שכר של עד פי 35 בין השכר הגבוה והנמוך במגזר הפיננסי ומיסוי יתר על שכר שמעל 2.5 מיליון שקל. ההרכב כולל את השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר, ניל הנדל, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וצבי זילברטל. בתום הדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, המדינה והכנסת לא הושגו הסכמות בין הצדדים והוחלט כי אלו יגישו עמדותיהם עד יום א' וביהמ"ש יגיש החלטתו בהמשך.

"אינני מחלקת לחוק ציונים, טוב או רע, אבל איננו מוצאים עילה או בעיה משפטית שמצריכה פיתרון והתערבות, לכן אני מציעה להתמקד בהוראת המעבר", פתחה נאור את הדיון שהבהירה מיד בתחילת הדיון שאין בדעתה לדון בחוקתיות החוק ולהתמקד בפגיעה האפשריות בזכויות המוקנות של בכירי המגזר הפיננסים.

"זו האידיאולוגיה של המחוקק ואנו צריכים להיות מעשיים. צריך לעשות כל שאפשר למנוע התדיינויות עתידיות", אמר המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, "לתת פתרון לכל תרחיש זה בלתי אפשרי. צריך לקבוע עקרונות כלליים, מתווה ליכט למשל". הכוונה היא למכתב העקרונות של המשנה הכלכלי לשעבר של היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שהציע שלא לפגוע בזכויות העבר של בכירים במערכת הפיננסית.

"קשה לראות איך אין כאן דיון חוקתי עמוק", אמר בדיון ד"ר דודי תדמור, המייצג את איגוד חברות הביטוח, ועורר את כעסם של השופטים על הניסיון לעורר את הדיון החוקתי.

"הקושי במתווה ליכט שהוא מחורר", אמר עו"ד רלי לשם שמייצג את בנק לאומי ואיגוד הבנקים. "כל מקרה לגופו. פרשנות צרה. זו אמירה כללית. חוק שפוגע בזכויות חוקתיות אינו יכול להיות כפוף לפרשנות צרה. המתווה מסכן פנסיות ופיצויי פיטורים של מנהלים בכירים שכבר לוקחים עורכי דין. מבחינתם יש אינטרס גדול ביצירת ודאות".

"לא צריך להיות דרמטי", העיר השופט חנן מלצר. "יש גבול למה שאתם כאיגוד הבנקים יכול לטעון בשם המנהלים הבכירים".

על כך השיב לשם: "ההפרשות מהותיות מאד לגבי העובדים. הצעתנו - הסכמה שסכומים שכבר דווחו לבנק ישראל לא ייכללו במגבלה".

נאור מצאה מקום לנזוף במדינה על הוראת המעבר: "אין שום סיבה לקבוע לוחות זמנים כאלה שבית המשפט צריך לפנות את זמנו כדי לפתור בעיות שלחץ הזמן יצר".

השופטים שלחו את הצדדים להגיע להסכמות לעניין מתווה ליכט בשאלות כיצד יישמרו זכויות הבנקאים, זכויות העבר, הזכויות בתקופת המעבר, ורכיבי תגמול עתידיים. מכיוון שהסכמות לא הושגו הוחלט כאמור כי הצדדים ימסרו עמדותיהם עד יום ראשון הקרוב והחלטת בית המשפט תינתן בהמשך.

תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה לבכירים

עתירת הבנקים וחברות הביטוח הגיעה בעקבות חקיקת חוק שכר הבכירים בחודש מרס השנה. החוק החדש קובע תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה לעובדים הבכירים בגופים הפיננסיים וכן מגבלה נוספת - פער שלא יעלה על פי 35 בין השכר הגבוה ביותר בחברה לנמוך ביותר.

בתחילה תלו הבנקים תקווה בחוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אבי ליכט, שתתמוך בהחרגת הזכויות הפנסיוניות של בכירי המערכת הפיננסית מחוק הגבלת שכר הבכירים, אולם חוות הדעת שפרסם לא קבעה המלצות ברורות.

בעתירה שהגישו לפני שלושה חודשים, ביקשו הבנקים לקבוע כי לא ניתן יהיה לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, ולהבהיר כי אין בו כדי לפגוע בזכויות עבר - זכויות שצברו עובדים לפנסיה ולפיצויי פיטורים ואשר מחושבות לפי הוותק שצברו עד חקיקת החוק.

עוד ביקשו הבנקים לבטל את הסעיף שיוצר באופן מעשי תקרת שכר אבסולוטית ומגביל את שכרו של העובד המתוגמל ביותר בארגון לשיעור של עד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר.

בדיון שנערך בבג"ץ בסוף חודש יולי, קבעו השופטים כי בשל העובדה שההכרעה עלולה לפסול חוק שחוקקה הכנסת, הדיון בפרשה יתקיים בפני מושב מורחב של שופטים - דיון שהתקיים היום.