ילדים בכל צבעי הקשת

כותבת המאמר מציעה להורים להפסיק ולעודד את ילדיהם להתנהגויות המסבות להם הנאה ועניין במרחב של דמיון ומשחק, כמו גם בהתנהגויות יום יומיות כדי שלא ירחיקו את עצמם מבני גילם ולא ימצאו את עצמם מבודדים חברתית. לדידה, הפתרון לחריגות מגדרית או לאי התאמה הוא בעידוד הילד/ה לאמץ התנהגויות שאינן אותנטיות עבורם, ולו רק בכדי לזכות בחברות בני גילם.

גישה זו כבר יושמה בעבר, בשנות ה-70 בפרויקט של אוניברסיטת UCLA וזכתהה לשם "THE SISSY BOY PROJECT" שבו בתוכנית התנהגותית נוקשה עודדו בנים לשחק במשחקי בנים, להיות תוקפניים, אגרסיביים ולפתח את הכישורים המצופים מהם, תוך יצירת קשר משמעותי יותר עם אביהם, כאשר אי עמידה במטרות השבועיות גררה ענישה פיזית (על ידי האב), בהנחיית חוקרים מתקדמים ומלומדים מהאוניברסיטה. נשמע מחריד, אך לצערנו הצעותיה של בקר אינן מרחיקות משם בבסיסן.

לקבל את הילדים ללא שיפוטיות 

מבלי להיתפס כצדקנים או נאיביים, האם לא הגיע הזמן שאנחנו כחברה נתחיל ללמד ילדים לקבל את השונה על כל גווניו ולא נטיף לשונים ולמיוחדים, לנסות ולהתאים את עצמם לנוקשות התבניות של ההמון? הניסיון של בקר לעודד משטור של מיניות ומגדר באמצעות מסרים מסרסרים ונוקשים, מעיד על אי הבנה מהותית של הבניה מגדרית והעדפות מיניות, ובעיקר מצוקות של ילדים ומתבגרים החורגות מציפיות חברתיות נוקשות ומיושנות.

באופן ספציפי חשוב להדגיש פסקה מתוך דבריה של בקר - "זה שהתקשורת מחפשת הסנסציות הופכת את הנושא לאטרקטיבי וכאילו חצי המדינה היא כבר טרנסג'נדרית - אינו מחייב אותנו הורים לילדים בגיל הרך, וגם לא את אנשי המקצוע בגיל הרך. עבור התקשורת להיות הומוסקסואל או לסבית הפסיק להיות אטרקציה. לצאת מהארון? כבר משעמם אותנו. אז מה נשאר היום - טרנס. ומה תהיה האטרקציה הבאה?".

אין דרך אחרת מלתאר פסקה זו אלא כלהט"בפוביות מוחלטת, תפיסת זהות מינית ומגדרית כטרנד משטיחה קהילה שלמה וזהויות מגוונות שמקבלות היום אישור משפטי, רפואי, חברתי ותרבותי. הניסיון לומר 'המלך הוא עירום' במקרה הזה מייצרת חוסר הבנה עמוקה לגבי תהליכים משמעותיים המתרחשים בקרב ילדים ומתבגרים הזקוקים להכלה, הבנה וקבלה ללא שיפוטיות, נוקשות ובורות.

טקסט זה שוב מציף את חשיבותה של פעילות ההסברה של ארגון חוש"ן בקרב צוותי חינוך לגיל רך ולתלמידי בתי הספר היסודיים בנושאי מגדר ומשפחות הקשת, במסגרתה ניתן ידע מקצועי ומהימן, מתאפשרת הכרות ושיח עם הורה להט"ב וניתנים כלים יישומיים ליצירת סביבה חינוכית סובלנית ורגישת מגדר.

הדרך הנכונה לפעול במקרה זה היא לייצר שיח בגן ובבתי הספר המאתגר ומערער חשיבה דיכוטומית אודות מגדר, לתת הכרה לספקטרום התנהגויות המייצג נשיות וגבריות, מבלי לתחום או למדר ילדים שאינם עומדים בציפיות החברתיות. יש לזכור כי יתכן שנטיית ליבם של אותם ילדים היא לחקירה, דמיון והתנסויות גמישות, אשר אינן מעידות על עתידם דבר וחצי דבר.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון חושן

הטור נכתב בשיתוף לי ראובני בר דוד, MSW מטפלת מינית מוסמכת, בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני נוסף בלימודי מגדר מאוניברסיטת בר אילן