כך תוציאו ספר בישול במימון המונים
אין לכם 150 אלף שקל פנויים בכיס אבל בכל זאת אתם חולמים להוציא ספר בישול? שלושה ספרי בישול שמחפשים בימים אלה מימון המונים רק מחדדים את התופעה: שפים, בלוגרים ובשלנים שרוצים להוציא ספר בישול כבר לא צריכים כסף נגיש או הוצאות ספרים שיחתימו אותם על חוזים דרקוניים - הם עושים את זה לבד, ובהצלחה רבה
בשנים האחרונות מדברים הרבה על סוף עידן הספר המודפס בגלל המעבר לספר הדיגיטלי. הוצאות הספרים, שרמת הרווחיות שלהן ירדה משמעותית בשל הצפת שוק הספרים, לא מוכנות לקחת סיכוני הפסד ועבור היצירות שהן כן מוכנות להוציא אל האור, נדרש מימון ההפקה מהסופר.
המצב הופך לעגום עוד יותר כאשר התגמולים שמגיעים לסופר בסיום התהליך המפרך, אינם מצליחים להחזיר את ההשקעה, שלא להזכיר את האפשרות להתפרנס מכתיבת הספרים כפי שעשו הסופרים הגדולים במאה הקודמת.
מצבם של ספרי הבישול רע אפילו עוד יותר. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הרשת הגדושה במתכונים של השפים המובילים ובבלוגים שמוקדשים לבישול ולאפייה. תוסיפו לכך את עלויות ההפקה היקרות בהרבה, כשמדובר על ספר בישול שחייב לגרום לקוראים ל"אכול עם העיניים" באמצעות צילומים מרהיבים והדפסה על נייר איכותי. נשאלת השאלה האם ספרי הבישול המושקעים והיקרים נחוצים בעולם הדיגיטלי, שבו ניתן למצוא בקלות ולהשתמש ללא עלות בכל מתכון שעולה על רוחנו.
מצד אחד, נדמה כי אין לנו צורך בספרי הבישול. מצד שני, ובאופן מפתיע למדי, ישנה רוויה עצומה בספרי הבישול המודפסים "אולד פאשן" והמדפים בחנויות הספרים קורסים - זאת למרות שהוצאת ספר בימינו היא משימה לאמיצים בלבד.
מעבר למימון העצמי שנדרש, מבלי שמישהו מהצד השני יבטיח הצלחה או לפחות החזר ההוצאה, תהליכי ההפצה הסטנדרטיים שהוצאות הספרים נעזרו בהם עד היום, אינם מספקים את שנדרש על מנת להפיק רווחים ויש צורך לשלבם עם כוחות ההפצה של המדיות החברתיות ושיטות השיווק הדיגיטליות. המצב הוביל לחיפוש חלופות כמו הספר הדיגיטלי וההוצאה העצמית, ואת האפשרות הנוספת מביא ה-Headstart.
Headstart היא שיטת מימון המונים, או אם תרצו שיטת מסחר וחסות המושתתת על שיתוף. בבסיס השיטה הזו קיימת ההנחה כי מי שנמנה על התומכים הנלהבים של פרויקט כזה או אחר, יכול לשמש בתור סוכן השיתוף שלו שירחיב את מעגל ההפצה הראשוני של יזם הפרויקט. במקרה של ספרי הבישול, לשיטה הזו יתרון עצום על פני עבודה מול הוצאה לאור מכיוון שהיא גם מאפשרת ליוצר לשמור על 100% מהקניין הרוחני שלו. כמו כן, היוצר אינו נדרש להוציא מכיסו הפרטי סכומי עתק על מנת להפיק את הספר.
תהליך העבודה בשיטת Headstart מתנהל בשלושה שלבים: בניית הקמפיין, תהליך שבו נקבעים הסכום לגיוס, תאריך התחלה וסיום הגיוס, גובה מדרגות התמיכה, סוגים שונים של תשואות לתומכים ועריכת קובץ וידאו צבעוני, אישי ומגרה, שנועד להציג את הפרויקט בצורה ברורה ומשכנעת על מנת לעודד תמיכה בפרויקט.
בשלב הבא הקמפיין מושק באתר ובעל הקמפיין מתבקש להזמין את החברים, את הקרובים ואת שאר התומכים בפרויקט שלו לתמוך בו, כאשר כל האמצעים כשרים בשלב זה, העיקר להגיע לכמה שיותר אנשים שמאמינים ביוצר.
לאחר שהפרויקט מוכן הוא עולה לאתר ומתחיל שלב הגיוס שנמשך מספר ימים שהוגדרו מראש. אם יעד המימון לא הושג, הכסף אינו עובר מהתומכים לבעל הפרויקט, זאת בכדי למנוע מהמשקיעים את הסיכון שכספם לא יניב את התוצאה שלשמה הם נרתמו לפרויקט. המימון יכול להיעשות בדרגות שונות אותן קובע יזם הפרויקט או במקרה הזה, הסופר, כשכל תרומה מעניקה לתורם הטבה שונה בדמות עותק מהספר, מספר עותקים ממנו או ספר אליו מצורפים כלי מיוחד או תבלין יוצא דופן שבו נעשה שימוש בספר.
לדברי האתר שמציע את השיטה, היא מאפשרת ליוצרים וליזמים לבדוק רעיונות ללא סיכון כי במידה והפרויקט לא עמד ביעדו, אין היזם מחויב להמשיך אותו.
עד כה מומנו בשיטה הזו לא מעט ספרי בישול, ביניהם "ספר הקינוחים" של ערן שוורצברד ו"ספר האוכל הרוסי" שיצא בהוצאת לאנצ׳ בוקס, הוצאה לאור שהוקמה ב-2009 על ידי העיתונאי עופר ורדי.
מלבד ספר האוכל הרוסי, שיתוף הפעולה בין הגיוס של ה-Headstart לבין לאנצ׳ בוקס הוליד 3 פרויקטים נוספים; "ספר אוכל" של הדיי עפאיים, "כתמים מדברים" של שלי ברנר והספר של אפרת דביר "הודו - ספר אוכל".
הדבר הבולט ביותר שעולה בבדיקת הנתונים של הצלחת הגיוס בפרויקטים הללו, הוא נתון אופטימי למדי - כל הספרים גייסו מעל 100% מהסכום שנקבע (השיאן הוא ערן שוורצברד שגייס 184 אלף ש"ח במקום 150 אלף שהוגדרו בתור יעד), כאשר סכומי הגיוס נעים בין 80 ל-150 אלף שקל וכמות התומכים בכל פרויקט עומדת על כמה מאות.
בימים אלה רצים באתר Headstart שלושה פרויקטים נוספים שנועדו להוליד ספרי בישול חדשים. הראשון הוא ספר הבישול "המטבח הפרסי" של רותם ליברזון, בלוגרית ומחברת ספר המתכונים "רותם ליברזון".
הספר השני הוא ספר הבישול של השף אמיר קרונברג (השף והבעלים של מסעדת "גדרה 26") שייקח אתכם למסע אל זיכרונות ילדות בין שני הבתים בהם גדל: העיראקי והסקנדינבי.
ויש מי שבוחר בשיטת Headstart ללא מעורבות ההוצאה לאור, כך למשל השף והיועץ הקולינרי איתמר דוידוב, שהקדיש את חייו לחקר המטבח המקסיקני, ומתכנן להוציא לאור ספר מסע קולינרי (כשר) שיחבוק מעל 260 עמודים עם מעל 100 מתכונים (ביניהם לא מעט צמחונים וטבעונים).
לדברי דוידוב, שכבר הוציא בעבר ספר בישול בהוצאת מודן, גם הפעם הוא פנה לכמה הוצאות לפני שבחר בגיוס באמצעות Headstart, אך התנאים שהם הציבו בפניו לא תאמו את ציפיותיו. לכן, מתוך אמונה כי הוא יכול יהיה לעשות את זה בכוחות עצמו ובדרך שלו, הוא פנה ל-Headstart.
״אנשים שיושבים בהוצאות הספרים לא בהכרח מבינים בתחום הקולינרי ובטח שלא באוכל המקסיקני שאני חי, נושם וחוקר כבר המון שנים, מה גם שהמצב לפני 20 שנה, אז יצא לאור הספר הראשון שלי, היה שונה לחלוטין ממה שהוא כיום.
"מצב הרוויה שיש כיום, גורם לכל המעורבים בעשיית הספר להרוויח הרבה פחות וזה מוביל לכך שהתנאים שמוצעים לכותבים מגוחכים" הוא אומר.
לסכום שדוידוב קבע בתור היעד לגיוס (160 אלף) הוא הגיע באמצעות חישובים כלכליים של עלויות העריכה הגרפית וההדפסה, והוא אינו כולל כלל את הכסף שהוציא על מסעותיו הרבים למקסיקו במהלכם חקר את האוכל המקסיקני ותכנן את הספר.
"פניתי ל-Headstart לא רק כדי לממן את הספר, אלא גם בכדי שהספר יהיה נגיש יותר לציבור ושלא יעלה ביוקר בגלל עלות ההפקה והמעורבות של ההוצאה לאור", הוא מסביר.
גם ערן שוורצברד שהוזכר קודם לכן, הוציא את ספרו בהוצאה עצמית ובמימון בשיטת Headstart. לדבריו הוא בחר בשיטה הזו על מנת שהספר הזה יצא לאור בדיוק כפי שהוא מאמין שהספר צריך להיות, ובכדי שלא להיות תלוי בשיקולים מסחריים.