הצביעות של ברקת / פלג בחמישי
ראש עיריית ירושלים, שהחרים את מצעד הגאווה, מגייס משתתפים למרוץ הלילה ומדבר בלי בושה על אחדות וערכים. וגם: אברהם גרנט מתנשא והבלוף של עמירם הלוי
השפן
מכבסת המילים של ברקת
בעוד שבוע וחצי יוזנק בבירתנו הקדושה מרוץ לילה שיפתח את אירועי המכביה ה-20, ומי שנרתם במלוא כוחו כדי לגייס משתתפים הוא ראש העירייה ניר ברקת.
בסרטון שהופץ בתקשורת מגלם ברקת, רודף פרסום סדרתי, את עצמו כמובן, ונוקש בדלת דירתו של תושב תמים. האחרון מנסה לחמוק מהשתתפות במרוץ בטענה שהוא סובל מפציעה, אבל אז מגיח מחדר המדרגות אורי ששון, בתפקיד המפלצת. הסרבן הירושלמי מבין את הרמז בדרך הקשה, ראש העירייה מבסוט לאללה. איזה צחוקים.
ברקת לא הסתפק בסצנה הקורעת. בהודעה שפירסם בשיתוף עם מטה המכביה, מודגשת החשיבות של אחדות העם היהודי ומועלה על נס רעיון האולימפיאדה של בני עמנו, "בהשתתפות אלפי ספורטאים מכל קהילות ישראל בתפוצות". מה שמזכיר עוד קהילה אחת, לאו דווקא מהתפוצות, שראש העירייה החליט להחרים אותה לפני שבועות אחדים.
"לא אשתתף במצעד הגאווה, הוא פוגע בציבורים רחבים", אמר אז הפוליטיקאי הקטן שחי בסרט ומתדפק על דלתות תושבי עירו, במטרה להוציאם לרחובות. כאן המקום לציין, כי מרוץ הלילה יכלול גם מסלול של חצי מרתון, כלומר 21 ק"מ, יעבור בצירים המרכזיים של הכרך הסואן ויגרום לשיבושי תנועה קשים. למי אכפת מציבורים רחבים, כל עוד המסלול לא עובר במאה שערים?
כזה הוא ראש עיריית ירושלים, חנפן ביום וחכם בלילה. למרות שאחרי הרצח של שירה בנקי ז"ל, הוא היה חייב לעבור מדלת לדלת ולהסביר לתושבים שהפעם מצעד הגאווה והסובלנות חשוב במיוחד, הרבה יותר מכל מרוצי הלילה. במקרה הזה גם לא היה אפילו צורך לאיים עליהם עם אורי ששון. מצעד שנערך לאור יום בעיר חשוכה, הוא מספיק מפחיד גם ככה.
המניפולטור
גרנט מתנשא על האפריקנים
"זה המגרש הכי גרוע שראיתי בחיי. ביקשתי שישקו את הדשא לפני המשחק, אבל לא עשו זאת כי העלות הייתה 200 דולר. אילו היו אומרים לי לפני שזאת העלות, הייתי משלם בעצמי".
כך אמר מאמן נבחרת גאנה, אברם גרנט, אחרי 1:1 ביתי במוקדמות אליפות אפריקה מול רואנדה. ברור, המגרש הוא הסיבה היחידה לתוצאה העלובה מול נבחרת קיקיונית שמדורגת 121 בעולם. אז כדאי שהילידים מהיבשת הנחשלת יקשיבו לדברי הלורד הנאור, שבא להטמיע את תרבות הכדורגל המערבית. מה עוד שמדובר באחד שצמח על הדשא האיכותי באורווה. שם, מן הסתם, הוא אף פעם לא הציע לממן את עבודות הגננות.
ולא רק בנושא ההשקיה אברם נתן להם שטיפה. "רציתי לעקוב אחרי נבחרת אוגנדה לקראת המשחק מולם במוקדמות גביע העולם", התבכיין המאמן, "אבל אמרו לי שאין כסף להטיס סקאוט". אה באמת? אבל את זה כן אמרו לו מראש! אז למה הנדיב הידוע לא הציע לממן מכיסו את נסיעתו של הסקאוט? אולי בגלל שטיסה לאוגנדה עולה קצת יותר מ־200 דולר, ועד כדי כך שר המשקים מישראל לא מוכן להשקיע.
לא לחינם מדשדש כיום גרנט במים עכורים. אחרי שעשה היסטוריה והוריד תוך שנתיים שתי קבוצות אנגליות לליגה השנייה, מניותיו באירופה צנחו, אבל בשוק השחור הוא מרגיש כמו המלך זולו בארץ לובנגולו, נוזף בראשי ההתאחדות ומרשה לעצמו לחפף. לפי התקשורת המקומית, רוב הזמן הוא מסתובב בעולם ובקושי נמצא בגאנה. אחד העיתונאים שם טען השבוע שמדובר ב"60 יום בשנה". החופש הגדול.
כל זה לא מפריע לו להאשים דווקא את הגנאים בחובבנות. אם ככה, למה שפשוט לא יקום ויעזוב? כי למרות שהכסף כל כך קטן עליו, גרנט מעדיף כנראה לרדת על מעסיקיו הקמצנים שחסכו 200 דולר על השקיה - לחכות שיפטרו אותו ולקבל פיצויים. למד משהו מהג'נטלמנים שפיטרו אותו במולדת הכדורגל, בדיוק מאותה סיבה: איפה שהוא נגע, לא צמח דשא.
השכונה
לוין ועובדיה נדחפים לספסל
שלושה מועמדים התייצבו במארס האחרון בפני ועדת האיתור לבחירת מנהל טכני לנבחרות הצעירות. ניר לוין, איציק עובדיה ומוטי איוניר. בסוף השבוע, כשהנבחרת שיחקה מול פורטוגל במוקדמות היורו, שניים מהם ישבו על הספסל. מבולבלים? גם המאמן מרקו בלבול.
לוין מכיר את הפוליטיקה בהתאחדות. בין השאר כיהן בוועדת הנוער, שמשה דמאיו היה היו"ר שלה. דמאיו היה גם חבר בוועדת האיתור שבחרה בו. עובדיה לא נבחר, אבל גם הוא היה אצל דמאיו בבני יהודה, וצורף לצוות של לוין, בלי ועדת איתור. כנראה במקום פרננדו היירו.
במכבי ת”א, שם שימש לוין כמנהל מקצועי במחלקת הנוער, הוא הקפיד לשבת ביציע, בטח כשג’ורדי קרויף היה בסביבה. בשכונה של הנבחרת, הביג־בוס מצטרף לטרסט המוחות על הדשא. וכך, למרות שלפי רישומי ההתאחדות יש לבלבול שני עוזרים - אלון חזן ומשה הרשקו - לספסל העמוק בפורטוגל נדחסו גם המנהל הטכני החדש של כל הנבחרות הצעירות, ועוזרו המיוחד לענייני סיוע, שמדי פעם קם וחילק הוראות לשחקנים איך לתחזק את הבונקר ולמשוך זמן. ביחד, בצוות המקצועי של הנבחרת הצעירה יש אותו מספר אנשים כמו בוועדת האיתור שבחרה את לוין, אבל הכי חשוב: אחד מהם הוא פרשן!
הבלוף
עמירם הלוי מנפח בלון
"אירוע הספורט החשוב ביותר שאירחה ישראל מאז ומעולם". כך כינה יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי את אירוח אחד מבתי היורובאסקט בעוד שנה, וספק אם בלון שיווקי כזה נופח בישראל מאז ומעולם.
קצת עובדות: בישראל יתקיים רק בית אחד בן שש נבחרות במסגרת טורניר הגמר של אליפות אירופה, כלומר חמש נבחרות אורחות, שארבע מהן יעלו לדבר האמיתי. שלב הנוק־אאוט של 16 האחרונות ייערך דווקא בטורקיה. על הפרט השולי הזה לא ממש התעכבו במסיבת העיתונאים הפומפוזית שכינס האיגוד. אולי בגלל שהיו"ר היה כל כך נרגש.
"אחרי הגרלת המשחקים נצא בקמפיין לקראת התיירים שיגיעו ונקבל אותם כמו שאנחנו יודעים", הבטיח הלוי, כאילו שבעוד שנה ינהרו לכאן רבבות צלייני כדורסל מכל רחבי אירופה, והעיר תל־אביב תהפוך באותם ימים היסטוריים למרכז העניינים של היבשת כולה.
עוד קצת עובדות: הכדורסל האירופי מצוי ברוב המדינות בנסיגה מתמדת מבחינת הרמה והעניין. את הנבחרות שיוצאות למשחקי חוץ מלווים בעיקר בני משפחה וחברים. ביורובאסקט הקודם נערכו לא מעט משחקים מול יציעים דלילים. כשאולימפיאקוס ופנאתינייקוס הגיעו לפיינל־פור, אירוע הרבה יותר חשוב שבסופו גם מעניקים גביע, זרמו לת"א אלפי יוונים. את מי מעניין טורניר ביניים, שמחלק ארבעה כרטיסים לשלב הבא?
ועובדה אחרונה: בגמר האולימפי בריו, גברה ארה"ב על סרביה, הנציגה האירופית הבכירה, 66:96. אז נחמד שיו"ר איגוד הקט־סל שלנו מרגיש עכשיו בעננים,
אבל מי שרוצה לראות כדורסל במיטבו, עדיף שייקח את הילדים למופע של ההארלם גלובטרוטרס
בסוכות.
החקירה
עוד כמה שאלות לפיירברג
עדיין מוקדם לנבא כיצד תסתיים פרשת מעצרה של ראשת העירייה בנתניה, מרים פיירברג, אבל אם אפשר בקשה לחוקרים: יהיה נחמד אם בתוך ים השאלות וההבהרות תשחילו גם כמה קושיות הנוגעות למכבי נתניה.
כמו למשל: איך הגיע ולאן נעלם אלי שגב, מי הלביש לדורון אוסידון את הגלימה של סופרמן, באיזה הליך מורכב גויס הרוכש ברוך הכישרונות וההישגים אלי מננה (המכונה אליהו אליהו), והאם גם בכל העניינים האלה הייתה מעורבת ועדת התכנון והבנייה?