מהי החוקיות הנסתרת של הטבע?
משק כנפיו של פרפר בפריז יוצר שינויים קטנים באטמוספרה, שבסופו של דבר מסוגלים לחולל סופת טורנדו בברזיל. ל"אפקט הפרפר" הפועל במערכת מקושרת, יש גם צד אופטימי: פעולה קטנה מצדנו לטובת החברה, יכולה לעורר הרבה טוב בקצה השני של הגלובוס. הרב לייטמן על חוקי הטבע שעלינו להכיר
תארו לעצמכם אדם שמחליט יום בהיר אחד לפרוש מחיי החברה כדי לחיות לבד באיזו מערה בהרים או על אי בודד בלב ים.
חיים מנותקים מהכול: ללא מזון מהיר, ללא חיבור לאינטרנט, ללא טלפון נייד וללא אנשים סביבו, רק האדם עצמו והטבע שמקיף אותו. בהתחלה הוא מרגיש שחרור מדהים, חלום שמתגשם, אך עד מהרה הוא מתקשה לספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים: אוכל, הגנה מפני טורפים, מחסה מפני שינויי מזג האוויר, מתקשה לטפל בעצמו במקרה של פציעה או מחלה, ואין לו עם מי לחלוק את רגעי הצער והשמחה שלו...
למרבה האירוניה, האדם הזה הוא כל אחד מאיתנו. גם בעידן הגלובלי במאה ה-21, בחברה שבה כולנו מקושרים זה לזה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כל אחד פורש ל"אי בודד" משלו, מעדיף להתנתק ולדאוג לעצמו במקום לפעול בשיתוף פעולה עם הסביבה. בדרך זו אנחנו הולכים נגד הטבע, מפרים את החוקים הגלובליים שבו, והתוצאה לא מאחרת לבוא - היחסים בינינו מגיעים למשבר ולמבוי סתום וזה מתבטא בגירושים, בסכסוכים בין שכנים ובין עמיתים, במלחמות בין עמים ומדינות, וגם בעוני, ברעב ובקיפוח, שלמרבה הצער, נעשים לשגרה יומיומית של רוב המין האנושי.
איך נקלענו למצב אבסורדי שכזה בעולם כל כך מפותח? מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב לטובה? ומה בעצם הטבע רוצה מאיתנו?
הדרך לשרוד בימינו
האדם מטבעו הוא יצור חברתי. במשך דורות רבים מערכת הטבע הניעה אותו ליצור אינספור קשרים חברתיים, כלכליים ותרבותיים שנרקמו לכדי רשת קשר עולמית הדוקה, שהודות לה בימינו כל אדם יכול לספק לעצמו בלחיצת כפתור כל מה שירצה. אולי נדמה לנו כי הטבע פועל באקראי, ללא מטרה או כיוון, אבל הטבע העצום פועל בדיוק רב, על פי מכלול חוקים קבועים מראש אשר מניעים כל פרט ופרט בהרמוניה אל עבר מטרה אחת: לקשור את כל חלקי האנושות לחברה אחת.
הטבע יכול היה להתקדם באופן מושלם אל האושר המובטח בסופו, אל אותה אחדות עולמית שבה היינו חיים כמשפחה אחת גדולה, ובכל זאת לא כך פני הדברים. אז מה מונע מאיתנו התקשרות כזו? הטבע האגואיסטי שלנו. "יצר לב האדם רע מנעוריו", הכוח השלילי שבנו, שלרוב גורם לנו להעדיף את הדאגה לעצמנו על פני הדאגה לרווחת הזולת.
השילוב בין הטבע שלוחץ עלינו מבחוץ באמצעות תופעות אקלימיות שונות ומערים עלינו קשיים כדי שנתלכד לחברה אחת, לבין הכוחות שפועלים עלינו מבפנים, אותם רגשות שליליים הגורמים לנו לדחייה זה מזה, מובילים אותנו לבסוף להתנגשות. הם גורמים לחוסר איזון ביחסים בינינו, להתפוררות התשתית החברתית ולכל אותם צרות ואסונות שפוקדים אותנו.
כדי להתגבר על האגו ולאזן את היחסים השליליים בינינו, עלינו לעורר את כוח החיבור, הכוח החיובי. כאשר נשב יחד סביב שולחן עגול ונמקד את השיח שלנו בנקודה הפנימית שקושרת בינינו, המאמץ לזנוח את "האי הבודד" ולנוע אל החלק המשותף, יחשוף את הכוח החיובי הטמון בקשר בינינו. תחושה של חום ואהבה תעטוף אותנו, ה"יחד" הזה יגרום לנו להרגיש טוב ונעים. אך זהו רק צעד ראשון של התהליך. ככל שהחיבור בינינו יגבר, כך ניצור קשרים שדומים במהותם לקשרים הפועלים בטבע.
מערכת יחסים של תן וקח
סביב השולחן העגול נתוודע לכוחות הטבע שפועלים לחבר בינינו - שני חוקים בסך הכול: קבלה ונתינה. "חוק הקבלה" מחייב כל פרט בחברה לקבל לעצמו את הצרכים החיוניים לקיומו כדי לדאוג לשגשוגו ולרווחתו האישית. "חוק הנתינה", לעומתו, מחייב כל פרט לדאוג לשגשוג החברה ולרווחתה. חוק הקבלה טבוע בנו בדיוק כפי שחוק המשיכה טבוע בנו. אנחנו מקיימים אותו באופן טבעי, כי אם לא נציית לו "ניענש". למשל, אדם שיפסיק לעבוד, ימצא את עצמו במהרה במצב של מחסור כלכלי. החיים עצמם מחייבים אותנו לקיים את חוק הקבלה.
מימוש חוק הנתינה הוא מורכב יותר. התרומה שלנו להתפתחות החברה לא תמיד מניבה תוצאות מיידיות, ולפעמים לוקח זמן עד שהטוב הזה חוזר אלינו, לכן אין בנו רצון חזק ודחף טבעי לציית לחוק הנתינה ולדאוג לשגשוג החברה. וכשלא מצייתים לחוק, ה"עונש" לא מאחר לבוא... ובמילותיו של "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, במאמר "השלום": "ולפיכך מטוגנת האנושות על האש במחבת, והחֶרֶב והרעב ותולדותיהם לא פסקו ממנה עד הנה.
והפלא שבדבר, אשר הטבע כמו שופט בעל מקצוע מעניש אותנו על-פי ההתחשבות עם התפתחותנו. כי כשם שהאנושות הולכת ומתפתחת, כך יתרבו עלינו העינויים והמכאובים בהשגת כלכלתנו וקיומנו. הרי לעיניך בסיס מדעי ניסיוני, שנצטווינו לקיים את 'חוק הנתינה' לזולת, באופן ששום חבר לא ימעיט מלעבוד להצלחת החברה ולאושרה. וכל עוד אנו מתעצלים לא יפסיק הטבע להעניש אותנו".
חוק הנתינה נסתר מעינינו במתכוון, כי בזכות ההסתרה ניתנת לנו הזדמנות להתפתח באופן עצמאי, כדי לרכוש את החכמה האדירה שטמונה במערכת הטבע. כשפרפר מנופף בכנפיו בפריז, הוא יוצר שינויים קטנים באטמוספרה, שבסופו של דבר מסוגלים לחולל סופת טורנדו בברזיל. "אפקט הפרפר" אשר פועל במערכת מקושרת, מדגים היטב את הצד האופטימי של חוק הנתינה: פעולה קטנה מצדנו לטובת החברה מסוגלת לעורר הרבה טוב בקצה השני של הגלובוס. הטוב הזה, במוקדם או במאוחר, ישוב אלינו. הטבע חזק יותר מכל הכוחות שלנו, וימשיך "לנצח" אותנו, עד אשר נעשה יד אחת איתו וניישם את חוק הנתינה. אז נסלול את הדרך הבטוחה אל האושר.
מבוסס על "חיוב הזהירות בחוקי הטבע" מתוך מאמר "השלום" מאת "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן, העומד בראש תנועת "קבלה לעם
" העולמית, מגיע להרצאה ייחודית בחדרה ביום חמישי, 8.9.2016, כחלק ממסע ארצי לאיחוד עם ישראל. להזמנת מקומות מראש ולפרטים על הרצאות נוספות ברחבי הארץ חייגו: 1-700-509-209, או צרו קשר כאן
.
הכתבה בשיתוף קבלה לעם
לפנייה לכתב/ת 
