ליאור אשכנזי: הפלסטיני מת מהמכות שלנו
הוא חושב ש"ההדחקה היא תכונה אנושית נפלאה" - אבל יש זוועות שקשה לשכוח. ליאור אשכנזי חוזר לימי האינתיפאדה הראשונה ולמבוקש שלא שרד את הנסיעה בטיולית: "הייתי חלק מהדבר הזה, וזה לא משנה אם גם אני נתתי מכות או שלא". הראיון המלא - מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
אם צה"ל הוא מעין קוסם שמצליח לשלוף מהכובע שלו יונים שהיו פעם גנרלים, תארו לעצמכם מה החוויה הזו עושה פוליטית לנער רגיש, תבוני ומבולבל כמו ליאור אשכנזי. "באינתיפאדה הראשונה לא היו חוקים, לא היה ברור מה עושים", מספר אשכנזי בראיון ל"ידיעות אחרונות", לרגל יציאת הסדרה "עקרון ההחלפה" ב-HOT. "אפילו כדורי הפלסטיק נכנסו בשלב יותר מאוחר. את הטירונות העברתי בשטחים.
"בתור מישהו שגדל על סיפורי הגבורה של הילדים בתל אביב שזורקים ביצים על הכלניות, כמו חסמב"ה, היה לי מוזר שאני זה שמסתובב עם כומתה בסמטאות של ג'בליה או שאטי, רודף אחרי ילדים שזורקים עלי כל מיני דברים. לא הבנתי למה אני פה. שיאכלו את עצמם ויירקבו. על מה אני שומר ולמה צריך את השטח הזה אסטרטגית אפילו. הרי כבר היה שלום עם מצרים ואני הייתי בתוך זוועות".
זוועות זו מילה קשה.
"לגמרי עומד מאחוריה. אמרתי פעם בתוכנית של יהורם גאון בטלוויזיה שחוץ מלגזוז זקנים עשו שם, בשטחים, את הכל - והוציאו אותי עם אבטחה. פרצה מהומה באולפן, ושידרו את התוכנית בסופו של דבר אבל מאוד עידנו את הדברים שלי. לראשונה הרגשתי פחד מאנשים. היה שם איזה ג'אבר שפשוט הוביל אותי למונית והכניס אותי פנימה כדי שלא יכו אותי".
ובאילו זוועות היית?
"לא מסוגל עדיין לדבר על הכל אבל אנסה. נגיד, לזרוק רימון הלם לתוך בית של משפחה סתם ככה, בשביל הפאן, או גז מדמיע, גם סתם. לירות בדודי שמש בזמן עוצר סתם כדי שלא יהיו להם מים, להכות אדם עד מוות".
תרחיב בבקשה.
"הייתי חלק מדבר כזה. היינו במעצר של מבוקש בשכם, עצרנו מישהו והכנסנו אותו לתוך מעין טיולית. מישהו קשר אותו עם האזיקון כשהידיים שלו מושטות קדימה. זה היה אמצע הלילה, כולם היו מאוד עייפים, שחוקים. היינו בדרך חזרה לבסיס, להחזיר את המבוקש למעצר. זה שישב לפניו, חייל מהיחידה שלי, נתן לו כל הזמן קטנות כאלה עם הקת של הגליל בראש, וקילל 'יא מניאק, יא זבל'. הרי מבחינתנו הוא מבוקש ומגיע לו, אפילו לא ידענו על מה הוא מבוקש. עכשיו, הבחור הפלסטיני היה חתיכת גוליית, גדל גוף. באיזשהו שלב הוא תפס לחייל שלנו את הקת ומשך אותו עם הרובה. כל הטיולית הייתה עליו באותו רגע. מובן שהוא מת אחר-כך מהמכות. אני הייתי חלק מהדבר הזה, זה קרה, וזה לא משנה אם גם אני נתתי מכות או שלא".
אתה חושב עליו לפעמים?
"אני חושב שההדחקה היא תכונה אנושית נפלאה. הדחקתי הרבה דברים".
הראיון המלא יתפרסם מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
