אורווה בת 1,500 שנה נחשפה בגן לאומי עֹבדת

מבנה ששימש ככל הנראה כאורווה לחיות משק בתקופה הביזנטית, נחשף לאחרונה בחפירה שקיימה רשות העתיקות בגן לאומי עֹבדת. את החפירה, בהשתתפות חניכי בית ספר שדה הר הנגב, ניהלו פרופ' סקוט באקינג מאוניברסיטת דה-פול שבארה"ב וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות, ובמימון מלגת פולברייט.

האורווה, שנבנתה בפתח אחת המערות החצובות בשיפולי ההר, שימשה מבנה עזר לתושבי המקום, שהיו, ככל הנראה, נזירים. היא חולקה למספר חדרים בנויים אבן, שעל קירותיהם צוירו בצבע עיטורי צלבים. כן נמצאו אגני אבן ששימשו, כנראה, לאגירת מזון ומים לבעלי החיים.

פנים האורווה. אגני האבן העגולים שימשו, כנראה, לאגירת מזון ומים לבעלי החיים(צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות)

חזית האורווה(צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות)

לדברי פרופ' סקוט באקינג מאוניברסיטת דה-פול מארה"ב וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות, "את הזיהוי לאורווה סיפקה שכבה עבה של חומר אורגני (גללי חמורים וצאן) בגובה של כמעט מטר מעל רצפת המבנה. נראה שהמקום נהרס ברעש האדמה שהחריב את העיר עבדת בראשית המאה השביעית לספירה".

בחפירה השתתפו בני נוער חניכי בית הספר שדה הר הנגב. אלה, ביצעו סינון וניפוי של מאות רבות של דליי חומר אורגני שנחפרו באורווה, בהדרכתו של דניאל פוקס, ארכיאו-בוטנאי מטעם אוניברסיטת בר אילן. הם אספו מהם זרעים ושרידים אורגניים קטנים שונים, שיוכלו בעתיד לשפוך אור נוסף על שימושו של המבנה, ועל שאלות נוספות, כגון מה אכלו יושבי המקום והסביבה בימי קדם.

חניכי בית ספר שדה הר הנגב במהלך העבודה וסינון החומר האורגני(צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות)

(צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות)

החוקרים מקווים שזרעי ענבים שנמצאו, שהשתמרו היטב בשל היובש השורר באזור, יאפשרו להפיק DNA של הצמח הקדום, ולזהות זנים שונים שגדלו באזור.

 לדברי ד"ר אריקסון-גיני, "בני הנוער בצעו את העבודה בצורה מעולה. הם קיבלו הסברים כיצד נעשית עבודת הארכיאולוג, עברו סיור מודרך באתר, והראו עניין רב במחקר ובפרויקט. נהנינו לעבוד איתם, ואני יודעת שגם הם נהנו".