בגלל ארדואן: הקהילה הטורקית בגרמניה נקרעת
3 מיליון טורקים חיים בגרמניה, וניסיון ההפיכה הכושל בארץ מוצאם מפלג אותם: איומים ברצח וחרם על בתי עסק הם רק כמה מהתופעות שאיתן מתמודדים מי שנחשבים למתנגדי ארדואן. "היחסים טעונים כבר כמה שנים, אבל עכשיו זה יצא משליטה, ציד המכשפות הגיע מאיסטנבול לכאן"
ארקן קראקויון מילא במשך שנים תפקיד בולט בקהילה הטורקית בברלין, וקידם חינוך ודיאלוג בקרב מוסלמים וגרמנים בני דתות אחרות, אבל עכשיו, ככל יכולתו, קראקויון נמנע מהרחובות הסואנים שבהם חיים טורקים רבים בבירה הגרמנית. הוא אומר כי קיבל שישה איומים ברצח במייל ובפייסבוק, וכי המשטרה חוקרת זאת כעת. "בהודעה אחת נכתב: 'אנחנו יודעים באיזה בית ספר לומדת הבת שלך", הוא מספר.
קראקויון עומד בראש "הקרן לדיאלוג ולחינוך בגרמניה", תנועה התומכת באיש הדת הטורקי הגולה פתהוללה גולן, שממשלת טורקיה ונשיאה רג'פ טאיפ ארדואן מאשימים אותו בניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה באמצע יולי האחרון. תנועתו של גולן פעילה בגרמניה זה שנים ארוכות, ויש לה 150 מרכזי הדרכה במדינה, 30 בתי ספר המוכרים על-ידי הממשלה ועשרות מיזמים לקידום דיאלוג בין בני הדתות השונות. היא נתפשת בגרמניה כארגון איסלאמי מתון, אף שנמתחה עליה ביקורת בגין היעדר שקיפות לכאורה.
קראקויון אומר כי היחסים עם תומכי ארדואן מתוחים כבר כמה שנים, אבל לדבריו בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל העניינים יצאו משליטה. "ציד המכשפות של ארדואן בטורקיה נגד תומכי גולן מבוצע עכשיו גם פה", הוא אומר. היריבויות העלו שאלות בנוגע לכישלון הניסיון של גרמניה לשלב בצורה טובה יותר את הטורקים בחברה. חלק מהטורקים חיים בגרמניה כבר עשרות שנים. היריבויות האלה גם העמיקו את הסקפטיות בגרמניה לגבי המהגרים, בתקופה שבה הקנצלרית אנגלה מרקל מוצאת עצמה תחת ביקורת נוקבת בשל מדיניות הדלת הפתוחה לפליטים שהחלה ליישם בשנה שעברה.
טורקיה מייצאת את הסכסוך לברלין
לממשלת גרמניה יש כאב ראש לא קטן בכל הנוגע ליחסים עם טורקיה. אף שהיא מודאגת מההתנהלות של טורקיה בכל הנוגע לזכויות אדם ולמבצע המעצרים שלה נגד מתנגדי הנשיא בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל, ברלין זקוקה לעזרתה של אנקרה כדי לעצור את זרם הפליטים הנוהרים אליה ממדינות כמו סוריה.
גם ההפגנה שנערכה בקלן ביום שבת האחרון על-ידי ארגוני שמאל וכורדים הבליטה את הקושי של גרמניה ביחסים עם טורקיה. אחד מכל שלושה מהגרים מטורקיה מגיע לקלן, וההפגנה שנערכה בסוף השבוע בהשתתפות כ-30 אלף איש באה אחרי שפסטיבל שנתי גדול של כורדים בוטל בסמוך לעיר. הביטול הזה הכעיס מאוד את הכורדים, במיוחד משום שלתומכי ארדואן כן הותר לקיים הפגנה בקלן ב-31 ביולי.
"איננו יכולים לאפשר לייבא את הסכסוך הטורקי הפנימי לאדמת גרמניה. אנחנו חייבים להקדיש תשומת לב מיוחדת למקרים שבהם מופעל לחץ גדול על גרמנים עם שורשים טורקיים", אמר ניקולה באר, מזכ"ל המפלגה הדמורטית החופשית הליברטריאנית של גרמניה.
בכירים בקהילה הטורקית אומרים כי התחושה הנפוצה וארוכת השנים בקרב גרמנים-טורקים צעירים שהם מודרים מהחברה הופכת אותם קלים יותר להשפעה פוליטית ממדינת האם, מדינה שהם מרגישים קשורים אליה אבל בקושי מכירים אותה. "כיוון שטורקים צעירים אינם מקבלים מידע מהימן מספיק על האירועים בטורקיה רבים מגיבים עד מהרה בצורה רגשית מאוד. חלקם נטענים כמו פצצות מתקתקות", אומר הפסיכולוג קאזים ארדואן, בן 63, שאין לו אגב שום קשר לנשיא טורקיה. "האווירה בקהילה הטורקית בגרמניה מורעלת לגמרי. הגענו לקצה". ברשתות החברתיות החלו לאחרונה להופיע קריאות להחרים שורה של בתי עסק המוצגים כתומכי פתהוללה גולן.
משפחות נקרעות
גורמים טורקים רשמיים אומרים מצדם כי הדאגה של ממשלת גרמניה בנוגע למתיחות בקהילה הטורקית מוגזמת וכי רוב הטורקים בגרמניה התאחדו סביב ארדואן מאז ניסיון ההפיכה הכושל, אבל שרת העבודה והרווחה אנדראה נהלס אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס אחרי פגישה עם ארגוני טורקים ברובע קרויצברג בברלין כי המצב "קורע משפחות".
גורמי ממשל בגרמניה מודאגים מהתפקיד שממלא "האיחוד הטורקי-איסלאמי לענייני דת" הפועל ברחבי גרמניה באמצעות כ-900 מוסדות, רובם מסגדים עם אימאמים שהגיעו מטורקיה. "הארגון הזה משמש להפצת מסרים של ממשלת טורקיה בגרמניה", אומר אול שרדר, סגן שר הפנים וחבר במפלגה השמרנית של מרקל. פוליטיקאים מהימין ומהשמאל מבקשים לפעול נגד השפעתו של הארגון הזה, ורבים – בהם גם שרדר – קוראים לארגון להפסיק לייבא מטיפים העוברים הכשרה באיסטנבול. הארגון עצמו מכחיש כי הוא מקבל הנחיות ממשלת טורקיה או שנשקף ממנו איום כלשהו לגרמניה.
הקנצלרית מרקל מצדה קראה לטורקים "להפגין נאמנות לארצנו", הצהרה שבעצמה עוררה מחלוקות בקואליציה שלה והצביעה על דאגה הולכת וגוברת מהמתיחות בתוך הקהילה הטורקית ומההשפעה שיש לאנקרה עליה. המתיחות בין גרמניה לאנקרה גברה לאחרונה גם על רקע החלטת הפרלמנט הגרמני לאשר החלטה המכירה ברצח הארמנים ב-1915 על-ידי האימפריה העותמנית כרצח עם. תרמה למתח הזה גם החשיפה באוגוסט שבדו"ח ממשלתי גרמני סודי הוצגה טורקיה כמרכז לארגונים איסלאמיסטיים.
קנסל קיזילטפה, חברת הפרלמנט הגרמני מטעם המפלגה הסוציאל דמוקרטית, טוענת כי המצב מוכיח שגרמניה אינה מיישמת מדיניות משמעותית מספיק לשילוב הטורקים. "אם אנשים אינם משולבים בחברה,
הם אינם מרגישים שייכים לכאן", היא אומרת, "ואז הם רגישים כשמישהו בא, מראה כוח ומנסה להסית את האנשים האלה נגד הרוב בחברה".
לפנייה לכתב/ת 
