שתף קטע נבחר

 
צילום: מוטי קמחי

"אני הפועל השקוף, אני עובד על מנוף מעל בור של 260 מטר ומפחד"

במונולוג יוצא דופן סיפר בכנסת מפעיל העגורן רועי וינשטיין על התנאים והקשיים. "יאללה, יאללה, לך למנוף", הוא מצטט את מנהל העבודה - ומוסיף: "אתם מדברים על ועדות חקירה, אני לא יודע אם החבר שלי יחזור הביתה"

 

באדיבות ערוץ הכנסת

באדיבות ערוץ הכנסת

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

חברי הכנסת, בכירים ומנכ"ל "דניה סיבוס" דיברו במשך יותר משעתיים וחצי בדיון החירום בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בעקבות הקריסה בחניון - אבל הדברים שייזכרו מהוועדה הם דווקא אלו של רועי וינשטיין. "אני הפועל השקוף שאתם כולכם מדברים עליו. אני הבחור שיושב שם בקבינה שם למעלה ומסתכל", אמר וינשטיין, דובר ארגון עגורן צריח בישראל. 

 

בדיון, שנערך אחרי קריסת החניון התת-קרקעי בתל אביב ובזמן שעבודות החילוץ עדיין נמשכות, סיפר וינשטיין על הקשיים והסיכונים בעבודתו: "אני מסתכל על הלחץ של מנהל העבודה. אנחנו עומדים מול לחצים מטורפים. הרבה מהמנופאים עובדים מעל 14-15 שעות. אני מרגיש עכשיו עדיין בתוך הקבינה של המנוף שלי".

רועי וינשטיין (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
רועי וינשטיין(צילום: גיל יוחנן)
 

וינשטיין המשיך במונולוג ואמר: "אני רואה את הבחור שאמור לטפל בעובדים, אני רואה את 'דניה סיבוס', אני רואה את נציג הקבלנים שאנחנו יושבים איתו במשא ומתן, את המשטרה שאמורה להגן עלינו ואני חייב לדבר רגע לא בתור נציג, בתור אדם שמקבל המון פניות ממנופאים. אנחנו מייצגים את כל מפעילי עגורן צריח בישראל. פנינו אינספור פעמים למשטרה בנוגע לזיוף הרישיונות שלנו. אנחנו מקבלים כל הזמן פתק קטן שמפאת חוסר עניין לציבור לכו מפה. הרשלנות בענף הבנייה עולה 15 מיליארד שקל לביטוח לאומי".

 

על תחילת עבודת באתר, אמר מפעיל המנוף הצעיר: "אני לא מקבל תדריך. אני מביא נייר מסוים, רישיון מגוחך למנהל עבודה שלי, והוא או העוזר שלו מסתכלים ואומרים - 'יאללה, יאללה, תעלה למנוף, אין עכשיו זמן'. יותר מזה אני אגיד לכם, בשביל להגיע לוועדה הזאת היום אני דאגתי למחליף".

גינזבורג בדיון בכנסת (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
גינזבורג בדיון בכנסת(צילום: גיל יוחנן)
  

מנסים למצוא לכודים  (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
מנסים למצוא לכודים (צילום: דנה קופל)

"אני עובד באתר מרכזי בבור של 260 מטר, על מנוף שסך המשקל שלו 120 טון", הוסיף וינשטיין. "מישהו יודע על זה? לא. למה? כי אני עושה מה שאני רוצה, כי כל עוד המנוף הזה עובד, אף אחד לא מעניין אותו מה קורה שם. אני פוחד כי החורף מגיע. ולפי החוק, אסור לי לעבוד מעל רוח של 45 קמ"ש בגובה 260 מטר. אבל לאף אחד אין את הידע הטכני הזה ולכן 90% מהמנופים בארץ הם בלי שבשבות רוח. אתם מדברים על וועדות חקירה, על דברים גדולים, אני מדבר על זה שאני לא יודע אם החבר שלי שבמקרה היה ברזלן, אם הוא יחזור בכלל הביתה".

 

בדיון בוועדה השתתף מנכ"ל חברת "דניה סיבוס", רונן גינזבורג. על חקירת האסון אמר: "לא נסתיר, ניתן את כל החומר והמידע. למרות שהדיון מתרכז בנושא בטיחות בעבודה, המקרה הזה לא קשור לאירוע בטיחות בעבודה. החניון עמד שבועיים או שלושה ממסירה ויש פה כמו שנאמר כפי שנראה כשל הנדסי, זה לא נושא של בטיחות".

 

בינתיים, נמשכים הניסיונות לאתר את שלושת הלכודים. לוחמי פיקוד העורף, שנעזרים בכוחות הנדסיים והגיעו לקומה מינוס 4 - התחתונה ביותר בחניון - החדירו הבוקר מצלמה באמצעות צינור, כדי לנסות להגיע ללכודים. באסון נהרגו שלושה בני אדם ויותר מ-20 נפצעו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
רועי וינשטיין
צילום: גיל יוחנן
מומלצים