משמרים את הסמל: היקב ההיסטורי בראשל"צ

בשבוע שעבר הודיעה עיריית ראשון לציון שהיא תמליץ על הפקדת תוכנית שימור היקב, שהוצגה במועצת העיר ואושרה ברוב קולות. חברי האופוזיציה הודיעו שיגישו ערר ותושבים בעיר ספקנים לגבי הצלחת הפרויקט. שני היזמים שרכשו את הזכויות על הקרקע, אריאל רוטר ועמיר בירם, מודעים לגודל האחריות ולחשיבות ההיסטורית של היקב. "אני מבין את החשש של התושבים וזה טבעי כשמקימים פרויקטים מסוג כזה. אחרי שהאנשים יראו ויבינו מה אנחנו הולכים לבנות החששות שלהם יתפוגגו בקלות", אומר רוטר.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

לתעד כל אבן

המלצת העירייה היא רק תחילת הדרך, כי התוכנית צריכה לקבל אישור גם בוועדה המחוזית ולהתמודד מול ההתנגדות של חברי מועצה שמתכוונים להגיש ערר. אחת השאלות המרכזיות שהעלו חברי המועצה ואף מעסיקה את תושבי ראשון לציון, היא דרך השימור של האתר ההיסטורי המזוהה עם העיר כבר 127 שנה. רבים ניסו להבין איך חבורת היזמים שתעלה על השטח תוכל לשמור על האותנטיות של המתחם, כאשר במקביל היא מבטיחה לבנות בתי קפה, אולמות תרבות ומקומות בילוי נוספים.

מתחם היקב(צילום: אבי מועלם)

בירם, מנהל קבוצת JTLV, שרכשה את הזכויות על הקרקע, הוא יזם נדל"ן ותיק שהקים את חברת הנדל"ן בריטיש ישראל, שנמכרה לאחים עופר לאחר שמונה שנים. לפני כארבע שנים הקים בירם את קרן JTLV, המתמחה באזורים אורבניים, מרכזי מסחר וקניונים. שותפו לחברה, אריאל רוטר, הוא יזם נדל"ן מסחרי שאחראי על הפיתוח העסקי בקבוצה. רוטר הוא מהמשפחה שמחזיקה בחברת האופנה קסטרו ונשוי לדוגמנית ואשת הטלוויזיה רותם סלע.

בישיבת המועצה שהתקיימה לפני כשבועיים פירטו היזמים ונציגי חברת האדריכלים את השימוש בשטח. הם פירטו בפני הוועדה את השימושים השונים המוצעים בתוכנית והשטחים המבוקשים, בהם שילוב של מסחר חדש ומסחר מיוחד במבנים לשימור, בניין לדיור מוגן עבור 250 יח"ד ו-100 דירות להשכרה, בניין משרדים וכן 275 יח"ד לצד שימושים ציבוריים. בסך הכל יקומו במתחם שלושה מגדלים של 44 קומות, שניים מהם למגורים ואחד לדיור מוגן. מבנה נוסף של 26 קומות מיועד למשרדים שפונה לרחוב הכרמל.

היזמים, עמיר בירם ואריאל רוטר(צילום: אבי מועלם)

"בגדול זה מתחם שיושב בלב העיר, בנקודה המרכזית ביותר של ראשון לציון וגודלו כ-40 דונם", אומר רוטר. "לצערי הוא חסום כעת לציבור, המצב התחזוקתי שלו קשה ובעצם התכנון שלנו הוא לעשות כאן פרויקט שימור בקנה מידה הכי גדול שיש כיום בישראל. אני חושב שיש כאן חשיבות היסטורית עצומה. הכוונה שלנו להשתמש בעוצמה ההיסטורית הזו כדי לפתוח אותו מחדש לציבור, כדי שהתושבים יוכלו ליהנות מהמקום, להתרשם מהיופי שיש כאן, דבר שכיום, באופן אירוני, תושבי ראשון לציון אינם יכולים לעשות". בירם: "זו בעצם ראשון לציון. הכל התחיל מכאן ולולא המקום הזה לא הייתה קיימת העיר. קודם הוקם היקב ורק אז העיר".

אתם מרגישים מחויבות מיוחדת כשניגשים לטפל במתחם בן 127 שנה?

רוטר: "בכל פעם שאנחנו מגיעים לכאן מחדש".

בירם: "מי שרכש את הקרקע הזו היה הברון רוטשילד לפני יותר מ-100 שנה ואנחנו הבאים בתור, זה כמו פיקדון שהועבר אלינו ואנחנו מאוד מתרגשים, זה משהו מיוחד".

היקב(צילום: אבי מועלם)

מהי מידת שיתוף הפעולה עם העירייה והעומד בראשה?

רוטר: "כשאנחנו הגענו לעירייה, הדבר הראשון שהיא עשתה זה לדרוש מאיתנו להכין תיקי תיעוד מפורטים כדי להבין בבירור מהו הבסיס שאותו משמרים. לקחנו את האדריכלים הטובים ביותר בעולם ואחרי תהליך של שנה, אחרי שהבאנו ציוד שלא היה בישראל כדי לתעד כל אבן ופריט היסטורי ואחרי שהבאנו מומחים למכונות העתיקות שהיו במקום - יצאנו לדרך".

כמה כסף אתם משקיעים בפרויקט השימור?

רוטר: "מאות מיליונים".

בית מלון ראשון

בכניסה ליקב יש מרתף יין ענק שגם בחום של סוף הקיץ ובלחות בלתי אפשרית מצליח לשמור על הקור. מדובר במתחם שבמרכזו חבית יין עצומה, עשויה מעץ, פריט עתיק שכבר אינו מיוצר יותר. מסביבו חדרים רבים עם ציורי קיר עתיקים שמעידים על פיסת ההיסטוריה שנמצאת במקום. למרבה הצער, במקום לתת כבוד למבנים עתיקים אלה, המקום מלא באפר ואבק, שברי בקבוקים וקורי עכביש.

החבית באמצע היקב(צילום: אבי מועלם)

"זה מרתף יין שבשרונה תל אביב הוא מוקד משיכה ענק. בראשון לציון הוא מוזנח, עזוב ונטוש, אבל יכול להיות אבן שואבת לכל העיר, לתיירות יין ולכל מי שמבין ורוצה לראות היסטוריה", אומר רוטר. "אנחנו מתכננים להקים כאן מקומות בילוי ופנאי, הופעות ותרבות. כיום המצב לא טוב וככל שיעבור הזמן ולא ישמרו זה יחמיר, ויום אחד זה גם יהיה מאוחר מדי. כרגע כל הזכויות שלנו מוקפאות ואנחנו מנועים מלגעת".

אנשים חוששים מכך שהמקום אינו מוכן מבחינת תשתיות, שיהיו כאן פקקי ענק והם לא יוכלו לצאת מהבית.

רוטר: "כיום התנועה שנכנסת לתוך היקב זו תנועה של משאיות וכלי רכב כבדים, יש כאן מתקן לטיהור שפכים וגגות אזבסט שצמודים למבנים. את כל הכבישים ביקב אנחנו הולכים לבטל ולעשות גינה בהיקף של יותר מ-20 דונם שתהיה פתוחה לכל התושבים. אף אחד לא ירגיש בכלל בתנועת כלי רכב כי היא תהיה בלתי אפשרית. אני רוצה להרגיע את אלה שחוששים מפני פקקים ולומר להם שכל התנועה תהיה תת קרקעית.

רוטר: "המקום הזה יהיה פתוח ויהיה גם מקום עבור תיירים. אין כיום בית מלון אחד בראשון לציון, ניסיונות קודמים לא הצליחו ונכשלו שלוש פעמים. במתחם יוקם בית מלון שישמש אנשי עסקים או תיירים שיגיעו לפה. יהיה להם מלון מהמם מעבר לכביש, הם יוכלו לרדת, לבלות במתחם ואז יוכלו לחזור לישון במלון ולא יצטרכו לנסוע לתל אביב".

בירם: "יש לנו ניסיון של שנים רבות וכל תושבי השכונות צריכים להבין שערך הנכס שלהם יעלה פלאים. במקום מפעל תעשייתי באמצע השכונה שקיים היום, אנחנו נהפוך אותו לגן פורח".

היזמים, רוטר ובירם(צילום: אבי מועלם)

רוטר: "התושבים חוששים כי הם לא מכירים את מה שמתכננים להם. לא יכול להיות מצב שתהיה כאן גינה מדהימה של עשרות דונמים, עם פרויקט השימור אולי הכי יפה בישראל והכי גדול ומשמעותי עם נשמה יתרה, וזה יעשה לא טוב לתושבים, פשוט לא יכול להיות".

אפשר בכלל לקחת תרבות פנאי מתקדמת ולשלב אותה בפיסות היסטוריות כמו שיש ביקב?

בירם: "בהחלט כן. זה הרצון שלנו לעשות את זה כי זו הייחודיות של המקום. אנשים לא מבינים שאנחנו משקיעים סכומי עתק כדי לעשות את הדבר הכי יפה שיש עבור הציבור".

אתם מבינים שיזמי נדל"ן מראש מסומנים על ידי הציבור כחשודים?

בירם: "נכון, אני מבין את זה, מאה אחוז. אנחנו אכן יזמים וככאלה אנחנו גם רוצים להרוויח ולא מתביישים בזה. אבל מעבר לזה יש לנו את התשוקה של המקום הזה, לפתוח אותו לקהל ולעשות משהו מיוחד כדי שאנשים ייהנו מזה. עד היום בנו בראשון לציון רק קניונים וכאן יש הזדמנות ליהנות ממשהו במרכז".

יועץ מכונאות

בהמשך השביל יש מבנה גדול הנקרא "מזקקת קוניאק". המבנה החיצוני שלו הרוס וריח חריף עולה ממתקן השפכים שסמוך אליו. "יש מקומות ביקב שתושבי העיר בכלל לא מודעים אליהם, כמו מחסני הקוניאק במרכז היקב", אומר רוטר. "מדובר במחסנים שבעבר לא הייתה מודעות לשימורם והם הפכו את המקום לאיזור של פריקה, כך שהיו חלקים שנפגעו ונדרסו. הבאנו לכאן יועץ מכונאות עתיקה כדי שיהיה לנו תיעוד איך המכונה הזו הייתה ופעלה, וכדי שבמועד שנפעיל את המתחם נוכל להגיע למצב שאנו מתקנים ומשמרים כמה שיותר מזה.

"המטרה היא שהאנשים ייהנו לא רק מהחלל אלא מהתהליך ההיסטורי שהיה כאן. במסגרת התוכנית שלנו אנחנו נפרק את הרמפה שבנו לפריקה ונשחזר את מה שנפגע. במקום המתקן לטיהור שפכים נקים גינה, הכל עבור המבקרים, זו שוב הוכחה לכך שהכוונות שלנו עבור התושבים הן טובות".

כעסתם על חברי מועצה שתקעו מקלות בגלגלים?

בירם: "מה אני אגיד? זה לא נחמד שאנחנו באים לעשות טוב לראשון לציון, לפתח את מרכז העיר ולעשות משהו ייחודי, והם לא אישרו את זה. שמענו גם את כל השמועות על הקשרים שיש כביכול בין ארז מוסצ'או, שהוא אחד היזמים, לבין ראש העיר, את כל זה אנחנו קוראים ושומעים. חבל לנו שיש על זה דיבור כי אנחנו באמת רוצים לעשות טוב לעיר ובאים בצורה הכי טהורה לעשות פרויקט יפה".

אתם שוקלים לפחות להופיע בפני נציגי העיר הסקפטיים, לענות על השאלות הקשות ולהפיג חששות?

בירם: "אנחנו לא חוששים מאף אחד ונופיע לכל מקום שיזמינו אותנו. להיפך, מי שבאמת אוהב את ראשון לציון ואכפת לו ממנה צריך לדחוף לאישור הפרויקט. האמת היא שציפיתי מחברי המועצה שיתעלו מעל השיקולים הפוליטיים ויגידו "וואלה, זה פרויקט יפה וחשוב, שימו רגע את הפוליטיקה בצד", אבל כנראה שהם לא מסוגלים לעשות זאת וחבל. תריבו במקומות אחרים, זה כל כך חשוב לכולם אז תעזבו את הריבים למקום אחר". רוטר: "יש גם כאלה שתומכים בנו ומתקשרים כדי לעודד אותנו ליזום ולבנות כאן".

"יהיו המומים"

מי שמעוניין לראות כיצד שימור היקב עתיד להתפתח מוזמן לחצות את הכביש מהיקב למבנה הסמוך לגן העיר, שנקרא "בית התבשיל". מדובר במבנה ישן שהיה נטוש עד כה ושימש בעיקר לחסרי בית או נרקומנים שחיפשו מקום מבודד. פעמים רבות גם הוצתה אש במבנה זה שעלול היה להיהרס ויחד עימו פיסת היסטוריה עירונית. כיום נמצא המקום בהליך שימור, כולל חלונות חדשים ושיחזור ציורי קיר עתיקים.

"בית התבשיל הוא מקום שכבר קיבלנו היתר לשמר אותו והוא נמצא מחוץ ליקב", אומר רוטר. "המצב שלו היה גרוע ביותר, באמצע המבנה היה סדק ענק והוא כבר היה מט ליפול. אם אנשים יראו מה נהיה ממנו הם יהיו המומים וזה רק אחוז אחד, אחוז בודד ממה שאנחנו מתכננים כאן במתחם היקב".

הכתבה מתפרסמת במקומון "ידיעות ראשון".