הסיכוי קלוש, אבל המחלצים לא מאבדים תקווה
כ-140 חיילים בסדיר ובמילואים יישארו גם בסוף השבוע בזירת ההרס בתל אביב שבה קרס החניון, וימשיכו בחיפושים אחר שלושת הנעדרים שטרם אותרו. הכמויות האדירות שהיו באתר לפני הקריסה, 700 טונות בטון ו-500 טונות חול, מעידות על הסיכוי הקטן מאוד שימצאו את הנעדרים בחיים
מיד לאחר אסון קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב דיברו בפיקוד העורף על "יממת הזהב" שנותרה כדי ליצור קשר עם הנעדרים בין ההריסות. אותה יממה כבר חלפה, אבל המחלצים לא מאבדים תקווה והם יישארו באתר גם בסוף השבוע כדי לנסות להגיע לשלושת הנעדרים שטרם אותרו.
כ-140 חיילי פיקוד העורף מיחידת החילוץ הארצית במילואים ומגדוד תבור הסדיר נותרו באתר ההרס על אף שהסיכויים למצוא את הנעדרים בחיים הפכו לקלושים עד אפסיים. כ-300 טונות שפוכת (תערובת של חול, ברזלים ובטון) פונו עד כה מהאתר בסיוע של מנופים ודחפורים, וההערכה היא שמאות טונות נוספות נותרו בקומה מינוס 4 של החניון החרב. לפי הערכת פיקוד העורף, לפני הקריסה היו באתר 700 טונות של בטון ו-500 טונות חול.
חיילי פיקוד העורף ימשיכו לפעול ללא הפסקה במשמרות מתחלפות כדי לרענן את הכוחות וסביב השעון גם בשישי ובשבת. ההערכה הראשונית של קציני הפיקוד אחרי היוודע האסון, שלפיה גודל אתר ההרס יהיה לרועץ ויחייב עבודה של כמה יממות, התממשה באופן מלא.
הקושי הגדול של המחלצים נובע מהעובדה שלא מדובר בבניין שהתמוטט או שחלקו קרס, אלא במבנה תת-קרקעי רחב ידיים, שארבעת משטחי הבטון העבים שהפרידו בין הקומות, וכן חלק מהעמודים שהיו אמורים להחזיק אותן, קרסו אחד לתוך השני. בנוסף, הרצפה של הקומה העליונה, קומת אפס, נשאה טונות רבות של חול, מה שהקטין את האפשרות לכיסי אוויר ו"העלים" יותר ממחצית מקומה מינוס ארבע.
אולג יעקובוב, אחד מהרוגי קריסת החניון ברמת החייל, הובא אמש (ה') למנוחות בבית העלמין החדש ברמלה. כ-50 בני אדם ובכללם אלמנתו של יעקובוב, אחיותיו, חבריו ומנהלו ליוו את המנוח בדרכו האחרונה. "מה אעשה בלעדיו?", מלמלה האלמנה גלינה בבכי.
במהלך ההלוויה פגשה האלמנה את בוריס, שנפצע בקריסה. הם התחבקו ובכו יחדיו. "כשזה קרה התקשרתי אליו לשאול איפה בעלי", סיפרה גלינה. "האמנתי שאולי הוא לא שם, אבל בוריס אמר לי שאולג עמד עשרה מטרים בערך לידו ושלא מוצאים אותו. יהיה לי קשה מאוד בלעדיו, כל השנים שאנחנו חיים בארץ ידעתי שיש לי בעל חזק, שמחזיק אותי".
האלמנה אמרה עוד: "אף פעם לא ביקשנו עזרה, עכשיו אני לא יודעת מה יהיה עלינו. אנחנו משלמים שכירות 3,700 שקל ואת כל החשבונות, וצריך לשלם על הטיפולים של הבן שלנו. אני לא יודעת מה אספר עכשיו לבן, אבל אני יודעת שהוא שומע אותי".
בוריס, חברו של אולג, סיפר: "עבדנו אחד בקרבת השני. הוא היה עשרה מטרים מאחוריי, פתאום היה רעש והרגשתי רוח ומכות קטנות ואז נפלתי עם הבטון למטה. כשנהיה שקט, פתחתי את העיניים, הוצאתי את האבנים ממני, יצאתי החוצה אבל לא מצאתי את אולג".
באסון קריסת החניון נהרגו גם דניס דיאנצ'נקו אזרח אוקראינה, ועאהד רימאווי מהכפר הפלסטיני בית רימא.
לפנייה לכתב/ת 
