הדרבי הגדול / על היריבות בין פפ למוריניו
אחרי הפסקה של מספר שנים, שוב הפורטוגלי והספרדי מאמנים יריבות מרות. עם כל הכבוד לכוכבים על הדשא, הזרקור במשחק מחר בין מנצ'סטר סיטי למנצ'סטר יונייטד (שבת, 14:30), יופנה קודם כל אליהם
ב-12 בנובמבר 1881, כלומר לפני כמעט 135 שנים, התקיים בעיר מנצ'סטר משחק כדורגל שאף אחד כמעט לא שם אליו לב, אבל בדיעבד הוא נרשם כאירוע היסטורי. שתי קבוצות קטנות ולא ממש ידועות באותה התקופה, נפגשו בפעם הראשונה וניוטון הית' ניצחה אז את ווסט גורטון 0:3.
אם אתם מגרדים את הראש ושואלים את עצמכם על איזו היסטוריה בדיוק מדובר כאן, ובכן: זה היה הדרבי הראשון בין מנצ'סטר יונייטד (שאז נקראה ניוטון הית') לבין מנצ'סטר סיטי (או בשמה המוקדם ווסט גורטון).העיתון המקומי "אשטון ריפורט" שדיווח בקצרה על האירוע כתב שזה היה "משחק נעים". באותה תקופה פעלו באיזור מנצ'סטר הרבה קבוצות קטנות – אבל רק השתיים הללו הצליחו לגדול ולצמוח ולהפוך לשתי אימפריות.
מאז התקיימו עוד 170 משחקי דרבי בין יונייטד וסיטי, בליגה, בגביע ובגביע הליגה (יונייטד ניצחה ב-71, סיטי ב-49). רבים ממשחקי הדרבי הללו הפכו לבלתי נשכחים. כמו הניצחון של סיטי במחזור האחרון של עונת 1973-4 על יונייטד משער בעקב של דניס לאו, שכיכב שנים ארוכות במדים האדומים – ואשר הוריד את יונייטד לליגה השנייה.
אף אחד, בשני מחנות האוהדים, גם לא ישכח לעולם את מה שקרה באוקטובר 2011, כשסיטי הביסה את יונייטד 1:6 באולד טראפורד, בדרך לזכייה באליפות.
אולם עם כל הכבוד לכל משחקי הדרבי שנערכו בעבר, זה שיתקיים בשבת בצהרים באולד טראפורד עומד להיות הגדול מכולם. לפחות בכל מה שקשור להתעניינות העולמית בו.
אז כן, מאז שמנצ'סטר סיטי הפכה לקבוצת צמרת בשנים האחרונות, החשיבות של הדרבי הלכה וגברה. ואולם ההתעניינות הייתה בעיקר מקומית, ומחוץ לגבולות אנגליה המשחק עורר התרגשות בעיקר בקרב אוהדי שתי הקבוצות. אבל הפעם זה שונה. הפעם תהיה למשחק תהודה בינלאומית חסרת תקדים. ולכולם ברור שכל זה קורה בעיקר בגלל שני אנשים – המאמנים החדשים של שתי הקבוצות, ז'וזה מוריניו ופפ גווארדיולה.
מפתה מאוד לטעון שהדרבי המנצ'סטרי הופך בשל שני המגה-מאמנים הללו לקלאסיקו החדש של הכדורגל העולמי, מעין מהדורה חדשה של מפגשי הענק בין ריאל מדריד לברצלונה. כי בכל זאת, אף אחד לא יכול לשכוח את התקופה שבה שני המאמנים הללו התעמתו בכל דרך אפשרית כאשר הם אימנו את שתי הגדולות של הכדורגל הספרדי. אז כן, הדרבי של מנצ'סטר הוא סיפור ענק, בעיקר בגלל פפ וז'וזה, וגם בשל השקעות הענק של שני המועדונים הללו בשחקני רכש מסקרנים. אבל עם כל הכבוד זה עדיין לא הקלאסיקו – מפגש המועדונים הכי גדול בעולם - ולא רק בגלל שבמודל המקורי משחקים לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.
יונייטד וסיטי מגיעות למשחק כשהן עם מאזן מושלם, יחד עם צ'לסי המתחדשת של אנטוניו קונטה. 9 נקודות לאחר שלושה מחזורים. בשבת אחה"צ לפחות אחת מהן כבר לא תוכל להתהדר ב-100 אחוזי הצלחה.
המשחק הזה לא יכריע את העונה – יהיו עוד 34 משחקים בהמשך הדרך – אולם אם תהיה בו הכרעה, למנצחת יהיה יתרון פסיכולוגי משמעותי לקראת ההמשך.
גם ביונייטד וגם בסיטי נערכו לקראת העונה הנוכחית כאל אחת החשובות בהיסטוריה. יונייטד מגיעה אליה לאחר שלוש שנים של כשלונות ועם תחושה שזהו זה, שחייבים לעצור את הנסיגה הזו לעבר הבינוניות. ולכן הוחתם מאמן ווינר כמו מוריניו, מומחה להצלחות מהירות (ראו מקרי פורטו, צ'לסי ואינטר).
בסיטי מתכוננים כבר כמה שנים להגעתו של "המשיח", גווארדיולה, האיש שאמור להפוך את הפרוייקט המגלומני של השייחים מאבו דאבי לסיפור הצלחה לא רק באנגליה אלא גם באירופה. וכדי להגשים את הפנטזיות של הבעלים ושל האוהדים, שתי ההנהלות שפכו הקיץ סכומי עתק על שחקנים חדשים.
יונייטד רכשה את פול פוגבה בהעברה היקרה ביותר היסטוריה וסימנה לכל העולם שהיא הולכת על כל הקופה. בסך הכל היא הוציאה הקיץ על רכש 149 מיליון ליש"ט, וזה כשאת זלאטן איברהימוביץ היא קיבלה מפאריז סן ז'רמן בחינם. בסיטי ממש לא התקמצנו והוציאו אפילו יותר - 171 מיליון ליש"ט על שחקנים חדשים.
אך עם כל הכבוד לשחקנים, אלו הוותיקים ואלו החדשים, בסופו של דבר ואיך שלא נסובב את זה, נגיע לאותם שניים שבגללם ה"הייפ" סביב הדרבי הזה הפך להיסטרי.
לדעת רבים מדובר בשני המאמנים הטובים בעולם, ושניהם מודעים היטב לכך שבסיום העונה רק אחד מהם יוכל להיות המנצח. וזה שיפסיד, ייקח את זה קשה, גם מקצועית אבל גם אישית. גווארדיולה הוא כעת המאמן בעל השכר הגבוה ביותר בכדורגל העולמי: 15 מיליון ליש"ט הוא ירוויח בכל אחת משלוש העונות שלו במנצ'סטר סיטי. מהבחינה הזו הוא עקף את מוריניו, ש"מסתפק" ביונייטד בשכר צנוע של 13.8 מיליון ליש"ט.
אבל הכסף פה הוא עניין משני, כי מדובר באמת בסיפור אנושי מדהים, של שני אנשים שמכירים האחד את השני כבר 20 שנה. שניים שהתחילו כעמיתים באותה קבוצה, ששיתפו פעולה יחד, שהיו מיודדים – ושהפכו ברבות השנים ובתהפוכות הגורל לאויבים מרים, לשונאים בלב ובנפש. מוריניו הגיע לברצלונה ב-1996. תפקידו הראשון היה המתורגמן של המאמן האנגלי בובי רובסון, שלא ידע מילה בספרדית. כשרובסון עזב אחרי שנה מונה במקומו לואי ואן חאל, שהתרשם מאוד מהפורטוגלי הצעיר והשאפתן, והפך אותו לעוזרו. אותו ואן חאל שמוריניו החליף כמאמן מנצ'סטר יונייטד.
בארבע השנים שלו בברצלונה, לפני שהלך לדרך עצמאית, מוריניו היה בקשרים מצויינים עם שחקני הקבוצה, כולל עם קפטן הקבוצה ואחד ממנהיגיה, פפ גווארדיולה, השניים היו באמת מיודדים. אף אחד לא יכול לשכוח את הריקוד המשותף שלהם, כשהם חבוקים זה בזרועות רעהו, כשברצלונה ניצחה בגמר גביע אירופה למחזיקות ב-1997. "יש לי את התמונה של החיבוק ההוא" הודה מוריניו, "היינו קרובים אחד לשני".
היחסים בין השניים החלו להתערער בקיץ 2008. בארסה פיטרה את המאמן פרנק רייקארד וחיפשה מאמן חדש לקבוצה. מוריניו היה המועמד הראשי. הוא פוטר כמה חודשים קודם לכן מצ'לסי והיה פנוי. מוריניו רצה מאוד את התפקיד, גם בשל העבר שלו בקבוצה והזכרונות הטובים שהיו לו. הוא קיים פגישות עם אנשי ברצלונה והכין עבורם מצגות מרשימות. הוא אפילו הציע שפפ, שאימן אז את קבוצת המילואים של בארסה, יהיה עוזרו.
אבל הנשיא דאז ז'ואן לאפורטה והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין (כיום במנצ'סטר סיטי באותו תפקיד) החליטו להמר על גווארדיולה חסר הניסיון. מוריניו לקח את ההחלטה הזו קשה. הוא לא רגיל שלא לנצח ולא רגיל שלא לזכות בכל משרה בה הוא חושק. והעובדה שמי שקיבל את הג'וב במקומו היה אדם חסר ניסיון פשוט הטריפה את דעתו.
שנה אחרי שפפ זכה בליגת האלופות עם ברצלונה הגיע מוריניו, אז מאמן אינטר, וניצח את בארסה בחצי גמר הצ'מפיונס. כל מי שהיה באותו ערב בקאמפ נואו לא יכול לשכוח איך בשריקת הסיום יצא מוריניו בריצת אמוק מתריסה לעבר היציע בו ישבו אוהדי אינטר. ויקטור ואלדס, שוער ברצלונה, רדף אחריו וכמעט היכה אותו.
היריבות הספורטיבית בין פפ למוריניו הפכה לשנאה אמיתית כש"המיוחד" הגיע לאמן את ריאל מדריד ב-2010. במשך שנתיים הפך הקלאסיקו לדו קרב אישי בין שני המאמנים, ששפכו רעל האחד כלפי השני. בשלבים מסויימים הדו קרב האישי בין השניים האפיל לא רק על השחקנים שלהם, אלא אפילו על הקבוצות.
העניינים נרגעו מעט בשנים האחרונות. פפ עזב את ברצלונה לבאיירן מינכן, מוריניו חזר לצ'לסי. בשנים האחרונות היה בין השניים רק עימות ישיר אחד, במשחק הסופרקאפ האירופי בין באיירן מינכן לצ'לסי ב-2013. והקבוצה של פפ ניצחה בדו קרב הפנדלים. בכלל, למוריניו יש מאזן עגום למדי במפגשים הישירים בינו לבין פפ, ב-16 משחקים הוא ניצח רק 3 פעמים, והפסיד ב-7.
והנה שוב מתחדשת לה בשבת היריבות האדירה והמסקרנת הזו, והפעם שניהם מתחילים דרך בקבוצה חדשה – אבל באותה עיר. העולם כולו ממתין לראות האם הדרבי של מנצ'סטר בשבת יהווה את תחילתו של דו קרב חדש, כזה שיזכיר את אירועי הקלאסיקו בספרד.
כשמוריניו נשאל באשר לכך הוא ענה בשלילה: "הניסיון שלי לא מאפשר לי להיות נאיבי" הוא אמר. "במשך שנתיים פפ ואני היינו בליגה שבה האלוף היה אחד משנינו, ריאל מדריד או ברצלונה. בסיטואציה כזו יש לקרבות אישיים הגיון, כי הם יכולים להשפיע. אבל בפרמייר ליג, אם אני אשים את הפוקוס עליו ועל מנצ'סטר סיטי, והוא עלי ועל מנצ'סטר יונייטד, קבוצה אחרת תזכה באליפות".
אכן, יש הרבה היגיון בדבריו של מוריניו. אלא שאנחנו מדברים על שני מאמני על שהם גם בעלי אגו ענקי. ואף אחד לא באמת יתפלא אם האגו והאמוציות יגברו על השכל הישר ועל ההיגיון. מה שבטוח, הולך להיות מאוד מעניין.
לפנייה לכתב/ת 
