מטוס על גלגלים: דייויד וויר ממשיך לדהור
"מחוץ לרדאר": הוא נולד עם שיתוק בשתי רגליו, הפך לטענת התקשורת הבריטית ל"אחד הספורטאים הגדולים בתולדות הממלכה" וסחט קריאות התפעלות אפילו מאוסיין בולט, במשחקים הפראלימפיים בריו אל תעזו לפספס את מרוצי כסאות הגלגלים בהשתתפות דייויד וויר
מי שסחט התפעלות מהאיש המהיר בעולם הוא דייויד וויר (37), אצן כסאות גלגלים בריטי, שניצח באותו גמר בלונדון בדרך לאחת מארבע מדליות הזהב בהן זכה באולימפיאדה הקודמת.
אם מעולם לא יצא לכם לצפות בוויר בפעולה, נצלו את המשחקים הפראלימפיים הקרובים לעשות זאת. צפייה בוויר וביריביו דוהרים על המסלול במהירות מסחררת ודוחפים את עצמם לקו הסיום עד טיפת הזיעה האחרונה היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שספורטאים פראלימפיים הם הרבה יותר מסיפורים מרגשים או אנשים אמיצים שהתגברו על מגבלות פיזיות קשות, לפני הכל הם ספורטאים אדירים ותחרותיים מאין כמוהם.
וויר שנחשב בעיני רבים כאצן כסאות הגלגלים הטוב בהיסטוריה, נולד עם מום בחוט השדרה שגרם לשיתוק ברגליו. עוד מילדות הוא הציג כישרון יוצא דופן בתחום הרכיבה בכסאות גלגלים ופיתח מיומנות מצוינת ושרירי ידיים חזקים.
היכולות המצוינות שהציג עוד בגיל צעיר הקנו לו כבר בגיל 17 את הכרטיס למשחקים הפראלימפיים באטלנטה 1996. למרות שהציג שם תוצאות יפות ביחס לגילו (מקום שביעי ב-100 מ' ומקום רביעי עם הרביעייה הבריטית ב-4X100 מ'), החוויה הפראלימפית הראשונה של וויר הייתה טראומתית עבורו. וויר סיפר שהקהל האמריקאי ככל הנראה לא הביע התלהבות גדולה מהאירוע ובחלק מהמקצים מצא את עצמו מתחרה מול חמישה אנשים ביציע. "זה שבר לי את הלב. הקרבתי את כל שנות הנעורים שלי בשביל להגיע למשחקים הפראלימפיים. אחרי אטלנטה איבדתי את התשוקה לספורט ופשוט לא רציתי לעסוק בו יותר".
התשוקה האבודה נמצאה בסופו של דבר. קצת פחות משש שנים אחרי אטלנטה הגיעה הפריצה הגדולה של וויר כשניצח במרתון לונדון כשהוא בן 22 בלבד, המתחרה הצעיר ביותר בקטגוריה שלו, ועוד בהפרש של דקה וחצי על פני המקום השני. מאז וויר זכה במרתון לונדון חמש פעמים נוספות.
הזכייה הראשונה במרתון לונדון הגיעה זמן קצר לאחר שוויר החל להתאמן אצל ג'ני ארצ'ר, מי שמשמשת כמאמנת האישית שלו עד היום. וויר מייחס לארצ'ר חלק עצום בהצלחותיו. ארצ'ר נחשבת למאמנת קשוחה במיוחד או כפי שהיא מגדירה זאת בעצמה: "לפעמים אנשים צריכים בעיטה בגב וזה בדיוק מה שאני נותנת להם". בשנות השמונים היא שימשה כמאמנת הכושר בקבוצת הכדורגל של ווימבלדון שכונתה באותם ימים "הכנופיה המשוגעת" בגלל ההווי המטורלל של שחקניה והסגנון הפיזי והאגרסיבי שלה על כר הדשא.
ארצ'ר לא התרגשה גם מגברתנים קשוחים כמו ויני ג'ונס ודניס ווייז, ואילצה אותם לעבוד קשה מאוד. בסיום העונה הראשונה שלה במועדון, ווימבלדון זכתה בגביע האנגלי אחרי ניצחון על ליברפול בגמר.
צפו בוייר מנצח ב-800 מטרים באליפות אירופה בפיניש מטורף
ההישגים של וויר במרתונים, היו רק הספתח לקריירה פראלימפית מופלאה. באתונה הוא זכה במדליות כסף וארד, מבייג'ינג הוא כבר חזר עם שתי מדליות זהב אבל האירוע שהפך אותו לגיבור בריטי לכל דבר ולשם שגור בכל בית בממלכה היו המשחקים הפראלימפיים הביתיים בלונדון. תוך הפגנת ורסטיליות מדהימה, וויר זכה בארבע מדליות זהב בארבעה מקצים שונים: 800 מ', 1,500 מ', 5,000 מ' ומרתון. סך הכול השלל של וויר כולל שש מדליות זהב פראלימפיות, שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד.
אחרי ההופעה המדהימה ההיא בלונדון, אמצעי התקשורת הבריטיים התחרו ביניהם בהרעפת שבחים על וויר. "דייויד וויר בלתי ניתן לעצירה, הוא ביסס את מעמדו כאצן כסאות הגלגלים הטוב בעולם והשאיר את היריבים שלו מיואשים", נכתב ב"גרדיאן". ב"דיילי מייל" טענו כי מדובר באחד מהספורטאים הבריטיים הגדולים אי פעם.
גם האצולה הבריטית הכירה בהישגיו של וויר ושנה לאחר המשחקים הפראלימפיים בלונדון הוא קודם לדרגת מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE).
כשגריר של הספורט הפראלימפי וכאדם דעתן, וויר לא חושש להביע דעות נוקבות על האפליה כלפי בעלי מוגבלויות. לאחרונה הוא תקף את הרשויות בברזיל שמצאו את עצמן בבעיות תקציב לקראת המשחקים הפראלימפיים: "הממשל בריו לא מפגין כבוד כלפי המשחקים הפראלימפיים. הם נקלעו לבעיות כלכליות ואמרו לעצמם: 'טוב נו זה בסך הכול משחקים פראלימפיים'. מזל שההתאחדות הפראלימפית התערבה ודרשה מהם לספק את מה שהם הבטיחו".
בריו וויר יתחרה בחמישה מקצים: 400 מ', 800 מ', 1,500 מ', מרתון ו-400x4 מ'. שימו לב להבדלים הבולטים במרחקים. וויר לא חושש להסתער במקביל על מקצה הספרינט ל-400 מ' ("זה בום אחד. אתה מגיע למהירות הכי גבוהה שלך ומנסה לשמור עליה כמה שיותר זמן") ועל המרתון המפרך.
למרות הציפייה הטבעית של העם הבריטי מוויר להתעלות על הישגו מלונדון ולזכות הפעם בחמש מדליות זהב, הסיכויים שלו לכך לא גבוהים במיוחד. הדומיננטיות של וויר על המסלול איננה אבסולוטית כפי שהייתה לפני ארבע שנים, מתחרים חזקים מתאילנד, סין והולנד יאיימו על הבכורה שלו, וישנו גם מרסל הוג השווייצרי (30), היריב המר והוותיק של וויר.
וויר והוג מנהלים מזה שנים יריבות ספורטיבית עזה ואיכותית ביותר שדוחפת את שניהם אל הקצה, וברוב המקרים את וויר ראשון לקו הסיום. "שנינו ספורטאים שמאוד מרוכזים במטרה
ודוחפים זה את זה. אנחנו מדברים הרבה זה עם זה מחוץ למסלול, אבל אנחנו לא חברים טובים כי בכל זאת אנחנו יריבים", הגדיר הוג את טיב היחסים בין השניים.
"אחרי מה שהשגתי בלונדון, ברור שיש עליי יותר לחץ להצליח. כולם מצפים ממני לנצח, לנצח ולנצח", התייחס וויר לציפיות לקראת ריו, "מבחינתי אני מרגיש לגמרי רגוע. אין לי שום דבר להוכיח. אני שחקן של משחקים גדולים ואני מקווה שדברים יתחברו בריו. אלו המשחקים הפראלימפיים האחרונים שלי וחשוב לי קודם כל לזכות במדליה. המאמנת שלי אומרת לי שאני מהיר יותר מאי פעם, וזה נותן לי ביטחון, אבל אני לא מתכוון להלחיץ את עצמי ולהגיד שאני הולך לזכות בחמש מדליות זהב".
הלו"ז של וויר באולימפיאדת ריו (שעון ישראל):
400 מ' - מוקדמות, בין ה-11 ל-12 בספטמבר, 00:14. גמר, 12.9, 16:16.
1,500 מ' - מוקדמות, בין ה-12 ל-13 בספטמבר, 00:48. גמר, בין ה-13 ל-14 בספטמבר, 00:22.
800 מ' - מוקדמות, בין ה-14 ל-15 בספטמבר, 00:59. גמר, 15.9, 18:02.
400x4 מ' - מוקדמות, 16 בספטמבר, 17:46. גמר, 17 בספטמבר, 23:30.
מרתון - 18 בספטמבר, 18:31.
לפנייה לכתב/ת 
